עוד בחדשות ודעות
 >  > 

מימין ומשמאל, זה הכל פוליטיקה

"איפה מתחילה הבעיה? כשהרעש של האופוזיציה כל כך מחריש אוזניים עד שהוא גורם למטרה ההפוכה - פגיעה בקהילה". מתניה רוזין מסביר למה לא כדאי להאמין למפלגות השמאל

"הקישוט הוורוד בסוף הרשימה של הליכוד", "עוד פוליטיקאי נחות שהתחת היחיד שהוא דואג לו הוא של עצמו", כתבו המגיבים בפייסבוק על ח"כ אמיר אוחנה השבוע. ביטויים דומים רבים הופיעו במהלך הסערה שהתעוררה בשל העובדה שאוחנה, הומוסקסואל מוצהר, חתך באלגנטיות מהמליאה בזמן ההצבעה על הצעת חוק נגד טיפולי המרה. גם ח"כ שרן השכל מהליכוד, יו"ר משותפת בשדולה הגאה, ספגה אש על כך שהיא "מעזה" להציג את עצמה כפעילה למען הקהילה הגאה ובו זמנית להצביע עם הקואליציה נגד הקהילה.

איך זה באמת עובד? בשל הקיטוב החד בין האופוזיציה לקואליציה בישראל, קשה לאופוזיציה להעביר חוקים ולקדם את המטרות שבשמן הם נבחרו. את הבוחר זה לא מעניין, בהגיע יום הבחירות הוא רוצה לדעת מה חברי הכנסת הנבחרים שלו עשו בשבילו. כדי לפתור את הבעיה הזאת מצאו חברי האופוזיציה שלל דרכים יצירתיות שהמשותף לכולן הוא יצירת האשליה שהאופוזיציה עובדת למען נבחריה לא פחות מהקואליציה. חברות הכנסת של מרצ, למשל, או סתיו שפיר מהמחנ"צ, גילו את הצעקנות הפופוליסטית כדרך מעולה לגרום לבוחרים להאמין שהאינטרסים שלהם התקדמו בזכות נבחרי הציבור שלהם. אבל למעשה, השינוי היחיד שהתחולל בעקבות הפוסטים הללו, הוא השינוי התודעתי אצל הבוחרים שעכשיו משייכים את המאבק באותם נושאים לאופוזיציה. שיטה אחרת היא להעלות להצבעה חוקים שאין סיכוי שיעברו, רק בשביל לנגח את הקואליציה על הפלת ההצעות הללו לאחר מכן. האם זה מקדם את האינטרס של הבוחר? מעבר להעלאת הנושא למודעות, אין כל התקדמות מעשית. להצביע בעד חוקים שאין להם סיכוי לעבור, זה מבחינה מעשית אותו דבר בדיוק כמו להצביע נגדם או להמנע מהצבעה. למעט האפקט הסנסציוני של התמיכה (שיש לו חשיבות, אין להכחיש). אבל האשליה של עבודה נחושה למען האינטרס של הבוחרים - מוכרת, או כך לפחות האופוזיציה היתה רוצה להאמין.

לעומת זאת, הבחירה של ח"כים ליברלים להיות חלק מהקואליציה משקפת גישה אחרת: גישה שמעדיפה לפעול מעט ובכלים שכן אפשריים בקדנציה הנוכחית, אפילו אם זה כרוך בהצבעה עם הקואליציה נגד האינטרסים שלהם עצמם לפעמים ובלספוג את האש מהאופוזיציה על כך.

הצעת החוק הראשונה שאמיר אוחנה הציע בתפקידו כח"כ היא הצעת חוק להחמרת הענישה על פשעי שנאה נגד טרנסג'נדרים. את ההצעה שלו הוא יכול לקדם בוועדת השרים לחקיקה ובקרב חבריו לקואליציה, רק בזכות העובדה שהוא הצביע עם הקואליציה בהצעות חוק אחרות שברור היה שהחרדים לא יניחו להעביר.

עד כאן הכל טוב ויפה. יש שתי גישות לקידום המטרות והאינטרסים של הבוחר - אחת באמצעות העברת חוקים ויצירת מדיניות ליברלית טיפין טיפין, תוך הבנה של המורכבות הקואליציונית הנדרשת כדי להנהיג את המדינה, והשניה באמצעות צעקנות והצעת חוקים שלא יעברו, רק לשם העלאת המודעות. שתי הגישות הללו ראויות ומועילות, אחת בזכות פעולה מעשית (גם אם הדרגתית ומתונה) לקידום היעד, ואחת באמצעות העלאת המודעות לנושא והפעלת לחץ על חברי הקואליציה (שאולי מקל על העברת הצעות מתונות).

האופוזיציה פוגעת בקהילה 

איפה מתחילה הבעיה? כשהאופוזיציה כל כך מתלהבת מתפקידה הצעקני, שהיא שוכחת מי זה שמקדם בפועל את זכויות הקהילה, גם אם בהדרגה ובמתינות, ומי תפקידו רק לעשות רעש ולהעלות את הנושא למודעות. כשהרעש של האופוזיציה כל כך מחריש אוזניים עד שהוא גורם למטרה ההפוכה - פגיעה בקהילה.

השתייכותם של ח"כ שרן ואמיר לקואליציה מאפשרת להם לקדם את ההצעות והיוזמות הללו בוועדת השרים לחקיקה ובממשלה. החברות שלהם בשדולה הגאה והנסיון שלהם לסייע ללהט"בים באמצעות כוחה של הממשלה, שווים הרבה יותר, גם ערכית וגם מעשית, מהצעקנות הריקה של חברות האופוזיציה בשדולה, שמעלות הצעות חוק (שכליברל אני תומך נלהב בהעברתם, ואני בטוח שגם ח"כ שרן ואמיר תומכים בהן) שלעולם לא יעברו בקדנציה עם החרדים.

הסערות שהצעות החוק הללו מעוררות גורמות לכך שנזקן יעלה על התועלת שבהן. במקום לרתום את הקהילה לקידום חוקים שיעברו וישפרו את איכות חייהם של הלהט"בים בפועל וכבר עכשיו, גוררות הח"כיות של האופוזיציה את הקהילה למלחמה אבודה (בקואליציה הנוכחית) שטובה להן פוליטית, אך מזיקה לקהילה הלהט"בית. ובסופו של יום, מסתבר שהבוחר יודע מי פועל עבורו ומי משתמש בו כדי לזהות את עצמו עם קבוצה מסוימת ולקטוף רווחים פוליטיים.

החוצפה של ח"כ זהבה גלאון, שנואמת בשדולה הגאה שח"כ שרן השכל מכהנת כיו"ר שלה, ומתעלמת ממנה במכוון לכל אורך הנאום (וכמו שאפשר לראות בפוסט שלה בנושא, גם לאחר מכן) או ההתקפות נגד אמיר אוחנה שכבר שנים נמצא מחוץ לארון ועוסק בקידום זכויות לקהילה הגאה, הן חלק מהמאמץ של האופוזיציה להדיר את חברי הכנסת הליברלים של הקואליציה מכל פעילות בנושאים הללו. למה להדיר אותם? האם עוד ח"כים מהקואליציה שמקדמים את זכויות הקהילה ונלחמים עבורה אינם ברכה עבור הקהילה? האם החוקים שהם מקדמים (כמו החוק של אוחנה על פשעי שנאה נגד טרנסג'נדרים) פחות חשובים לקהילה?

ברור שלא. אבל במקום לשמוח על ההצטרפות הגוברת והולכת של ח"כים מהקואליציה לקידום העמדות הליברליות בממשלה הנוכחית, האופוזיציה, בדיוק כמו המשמעת הקואליציונית, שומרת בעצמה על משמעת אופוזיציונית של פירוד ופילוג ותוקפת ומדירה את הח"כים הללו, רק כי הם גם חלק מהקואליציה.

ועוד משהו קטן: עברו הימים שהמונופול על הליברליות בכנסת היה שייך למפלגות השמאל. יש בליכוד ח"כ הומוסקסואל מוצהר וגאה שעומד בראש תא גאה בתנועה, יש ח"כית שמקדמת הצעות חוק התומכות בלגליזציה של סמים קלים ומכהנת כראש שדולת הקנאביס הרפואי וכיו"ר השדולה הגאה.

לא זו בלבד, תהליך ההפרטה הנרחב שרה"מ מקדם כבר כמה שנים והתקדמותה של מדינת ישראל לכיוון משק קפיטליסטי ושוק חופשי, הם שלבים נוספים בהוצאת המדינה מכיסו של האזרח וצמצום ההתערבות השלטונית בחיי הפרט. מנגד, השמאל נתקע אי שם בשנות ה-90 במאבק חסר-הפרטנר למען חופש לפלסטינים וחופש נישואין במדינת ישראל (שני נושאים חשובים מאד, שלא זזו סנטימטר כבר שנים) והניח לליברליות הכלכלית של הליכוד להחזיר את המאבק על זכויות ליברליות נוספות, כמו השוויון ללהט"בים או הלגליזציה של הסמים הקלים, למקומן הטבעי במפלגה שרוצה לצמצם את שליטת המדינה בשוק ובחברה, ולא להעצים אותה באמצעות הגדלת התלות של החברה בקצבאות הממשלתיות (שחברי האופוזיציה מחלקים כאילו הקצבאות צומחות על העצים ולא יוצאות מכיסו של האזרח).

עכשיו הם מבוהלים והם ממש לא רוצים שהנושאים הללו יברחו לקואליציה. לכן הם תוקפים את ח"כ אוחנה מכל כיוון אפשרי, למרות שכל מי שמבין משהו בפוליטיקה יודע שאין לו באמת דרך אחרת. אם המחנ"צ היו מנצחים בבחירות, החרדים לא היו משמשים כלשון המאזניים של הקואליציה שלהם? ברור שכן (זה לא שהערבים היו יושבים בקואליציה בצעד היסטורי וראשוני). האם בוז'י, שהשתלח בראש הממשלה בנאומו בשדולה הגאה, משל היה רה"מ אחד מחבריו לאופוזיציה, לא היה מצביע נגד חוק הגיוס ועם החרדים? האם הוא לא היה מפיל בעצמו חוקים פרו-להט"ביים ואוכף את המשמעת הקואליציונית? ברור שכן. על זה נאמר "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול".

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...