אלחי הלמן. צילום: צילום אישי.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

יש גאווה בליכוד, התקיפה נגד אוחנה היא הומופוביה

אין הבדל בין ההומופוביה של מוביל מצעד הבהמות לבין ההומופוביה של מביכי אמיר אוחנה על חשבון נטייתו המינית, לבין מיזוגנים כאלו ואחרים. כי כשם שהומופוב משתמש בנטייתו המינית של אדם בכדי לפגוע בו, כך אנחנו עושים לחבר כנסת אוחנה / דעה

ב-23 לפברואר נערך בכנסת יום שוויון זכויות לקהילה הגאה. יום קודם הוגשו מספר הצעות חוק פרו-להט"ביות וגם יום לאחר מכן, אך הסכינים הושחזו מבעוד מועד. הכל היה מתוכנן ובנוי היטב, וללא משים: הקהילה שיחקה שוב לידיהם של פוליטיקאים, וכולנו הפכנו, שוב, רק כלי בלוח השחמט שלהם.

הכנסת חגגה יום שהוא בעיניי פתאטי במיוחד. פתאטי משום שקשה להגדיר עבור מה נועד היום הזה: לאתגר את הממשלה או לדבר זכויות? הרי ברור לכולנו שזכויות לא יצא מזה, סתם לשחק בנו ככלי שחמט בפוליטיקה? אבל בכל און קראו ליום הנ"ל "יום שוויון זכויות". זה מגניב לאללה, אבל אף אחד לא הבטיח שייצא מזה משהו.

לי זה נשמע כמו יום בו אנחנו, העם, נשמש כלוביסטים ולוביסטיות, אנחנו נלמד עלינו ועל זכויותינו את חברי וחברות הכנסת. לפי התמונות, הקהילה עשתה בוועדות הכנסת עבודת שגרירות אמיתית. זאת, עד שהגיעו למליאה. שם, צריך להזכיר, נאם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מי שלא נאם, וכלל לא נכח, היה בוז'י הרצוג, יו"ר האופוזיציה. עניין של סדרי עדיפויות, כנראה.

אז באו חכמים והחליטו לבלבל בין זה שביבי דיבר בעד אך בסוף הצביע נגד, והראו שהוא יודע רק לדבר. טוב, נו, אתם צודקים, הוא יודע לדבר, וכנראה שהוא גם לא ממש יעשה, הישועה, למי שלרגע חשב אחרת, לא תגיע ממנו. כנראה בגלל זה הוא ראש ממשלה ואתה באים לשמוע אותו ולהקשיב למה שיש לו לומר. זוהי פוליטיקה.

לתקוף ח"כ הומו על כך שהוא הומו - זו הומופוביה

מה שמתחיל להיות בעייתי - ואישית אף מרגיז - זה כאשר התקיפה פונה אל חבר הכנסת אוחנה וחבריו לקבוצת גאווה בליכוד. אני לא חושב ששימוש בנטייתו המינית של אוחנה, ככלי ניגוח, בא לטובתו. במיוחד כאשר האתר "סרוגים" השתמשו השבוע בנטייתו המינית של הרב יוסף זה היה הומופובי, זאת אומרת, כן, הוא הומו, ולא מסתיר זאת, בשונה מלמשל… איציק שמולי. אך שימוש כזה באופן קבוע בנטייתו המינית, עלולה לגרום לאישי ציבור להט"בים לפחד לצאת מהארון.

אין הבדל בין ההומופוביה של מוביל מצעד הבהמות לבין ההומופוביה של מביכי אמיר אוחנה על חשבון נטייתו המינית, לבין מיזוגנים כאלו ואחרים. כי כשם שהומופוב משתמש בנטייתו המינית של אדם בכדי לפגוע בו, כך אנחנו עושים לחבר כנסת אוחנה, וכשם שאיננו רוצים שישתמשו בנטייתנו המינית בכדי לומר שאנו טועים בדברים כאלו ואחרים, כך גם לא נעשה אנחנו. כולם משתמשים באיצטלות כאלו ואחרות של מוסריות, וכולם נהנים מהשנאה ומלצעוק סיסמאות פוליטיות על חשבוננו.

האם זה מיקרי שיש יום שוויון זכויות בכנסת, והאם זה מקרי שיום קודם ויום לאחר מכן הוצעו כל כך הרבה הצעות חוק פרו-להט"ביות? ברור שלא, וברור גם שהאופוזיציה הייתה צריכה לעשות זאת כדי לאתגר את הממשלה, שאוחנה חלק ממנה, אך  האם יש מצב שעשו עלינו סיבוב, ורצו מראש להביך את אמיר על חשבוננו? זו שאלה רטורית כנראה. התשובה החיובית ברורה.

אחת מהצעות החוק שהוצעו הציעה שמשרד הבריאות יעביר תוספת תקציבית ללימוד אנשי רפואה כיצד לנהוג עם להט"בים. רופאים עוברים במהלך ההכשרה הלימודית שלהם ולאחר מכן גם במהלך עבודתם, לפעמים על חשבון המדינה, הכשרות וסדנאות בנושא התנהגות ורגישות כלפי אוכלוסיות מיוחדות (שמנים ושמנות, אתיופים, רוסים וערבים, להט"בים ועוד), ולפי ההצעה הזו הם יעברו עוד הכשרה בנושא יחס אישי לקהילה. חשבתם לרגע שאולי זו הצעת חוק אינה תואמת השקות עולם של רבים ליברליים? שאולי אמיר גם מתנגד לה אידיאולוגית? אני, למשל, לא מתומכי הצעת החוק הזו, ואני לא חבר בליכוד. ואני אסביר מדוע.

א. כמעט כל רופא עובר בהכשרתו ולאחריה, סדנאות וקורסים בנושא רגישות לאוכלוסיות מיוחדות ובעלי צרכים מיוחדים, זה כולל נכים נכות, שמנים שמנות, להטבפא"קים ועוד, החוק הזה אומר כי אם במקרה הרופא הנ"ל לא עבר הכשרות כאלו, יעבור הכשרה מיוחדת לקהילה שלנו, אני אישית לא רוצה יחס מיוחד, אם זה היה חוק שאומר שרופא חייב לעבור הכשרת רגישות, הייתי מקבל.

ב.שר הבריאות רשאי בתקנות, רשימת בעלי מקצוע שיחויבו בהכשרה ובהיקפה. דהיינו שר הבריאות כרגע הוא ליצמן, לפני זה הוא היה סגן השר, לפני זה המשרד היה בשליטת ש"ס וכנראה לא בעם האחרונה, מה יהיה אם יתנו נגיד לעצת נפש להעביר את ההכשרה? או גרוע מכך, משמרת הצניעות, הרי זה בהחלטת השר.

מתנגד גם לחוק האוסר על טיפולי המרה

אני מתנגד גם להצעת החוק לאיסור טיפולי המרה. לא שאני מתנגד להפסקתם, אלא למתכונת הספציפית של הצעת החוק הזו, אני אישית מעדיף תמיד את המושג שינוי חברתי, נגיד, מעדיף שלא יסעו בכיפור, אני לא מציע הצעת חוק האוסרת נסיעה בכיפור, אלא יוצר תודעה חברתית בנושא, אולי גם קמפיין בנושא, ואשמח לקמפיין משרד הבריאות נגד טיפולי המרה, אך מצב שבו אנו מעלים חוק בכל נושא, הוא אטטיסטי ואיני מסכים עם מצב זה.

האמת שאני כבר מספר שנים מתחבט האם יש גאווה בליכוד או לא. אני עדיין לא בטוח. מצד אחד כל אדם שגאה בנטיותיו המיניות הוא גאה, ולכן כשיש קבוצה כזו בליכוד, מין הסתם זו גאווה בליכוד, בלי התחכמות. האם הליכוד היא מפלגה שעומד בכלל בראש מעייניה הקהילה הגאה? בטוח לא, אבל היי! גם איציק שמולי.

אז מה כן ניתן לעשות? לתמוך גם מבחוץ, גם אם מאחורי הקלעים. לא מעט הצעות חוק הועברו מאחורי הקלעים. בעבר העברנו תקציבים ליוצאים בשאלה, ברווחה ובהשכלה, כולם מאחורי הקלעים. גם חוק הפרשנות של ח"כ עופר שלח לא קיבל את התנגדות החרדים, בגלל הסכמה כזו או אחרת שהתקבלה מאחורי הקלעים, החוק אגב נפל, כנראה, בגלל פחדנות של אנשי הליכוד וכולנו שחשבו שהחרדים יפילו על זה קואליציה.

עם זאת, גם חבר כנסת אוחנה צריך להבין את הקהילה. הוא צריך להבין שהגיע הזמן לשנות, גם אם שינוי זו מילה שימניים לא אוהבים. הוא כבר יושב בכנסת  מספר חודשים, הוא כבר חבר בוועדות שונות, בין השאר בוועדת חוץ וביטחון. זרוק איזו עצם. חוק הפרשנות יכול לעבור ודי בקלות, הרי משמעת קואליציונית נועדה כדי להעביר חוקים. אז למה שלא תקבל משהו בחזרה תמורת היציאות שלך, כשמדובר בהצעות חוק הנוגעות אליך? דרוש חזרה, בקש שיעבירו הפעם את חוק הפרשנות, בקש תקציבים לפרויקטים הקהילתיים, תן לנו כלים להאמין בך, ותן משהו לקהילה, לא בגלל שאתה משתייך אליה, אלא בגלל שאתה מאמין בשוויון, ושוויון הוא לכולם, או שאינו שוויון.

עוד בנושא

 

 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...