יוסי גרבר בתוכנית לגעת ברוח
יוסי גרבר בתוכנית "לגעת ברוח". צילום: מתוך התוכנית.
עוד בתרבות ובידור
 >  > 

אחרי מות: יוסי גרבר ז"ל

יוסי גרבר, שהלך לעולמו השבוע, הוא לא "פורץ דרך" עבור הקהילה הגאה כפי שספדו לו, אבל כנראה שבכל זאת יש לו תרומה מסוימת למאבק הלהט"בי בישראל. במקום לשפוט אותו על כך שנשאר בארון - מוטב להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהעריך אותו כשחקן ויוצר חשוב בתרבות הישראלית

ההספדים שפורסמו ביומיים האחרונים, מאז מותו של יוסי גרבר, דיברו על השחקן הדגול, האיש הכישרוני וזה שהביא לחיינו דמויות רבות, חלקן בלתי נשכחות – בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה. הכול נכון - גרבר היה הקמצן במחזה של מולייר, שיילוק ב-"הסוחר מוונציה", גולאש בקזבלן, האמרגן בסדרת הטלוויזיה "חדווה ואני", גברת זעפני ב-"זבנג" והתפקיד בו הוא זכור לרבים יותר מכל - תמרי ב-"הצריף של תמרי". הוא שיחק תפקידים שכל שחקן תיאטרון חולם עליהם, כמו המלך ב-"המלך ואני" וב-"המלך ליר" - וגילם גלריה של דמויות שמעטים מאוד השחקנים שמגיעים אליה.

ראיתי אותו ובכמה וכמה תפקידים והצגות, אבל התפקיד אולי הכי טוב שלו שיצא לי לראות הוא של מר גרין. גרבר ביצע נהדר את התפקיד של היהודי הישיש הנרגן שבא אליו מטפל הומו ושבין השניים נרקמת מערכת יחסים טובה ומעניינת, למרות פערי הדורות וההשקפות ביניהם. כבר כתבתי מעל בימה זו שעמדתי, כמו רבים אחרים בקהל, אחרי ההצגה דקות ארוכות נפעם ומחאתי כפיים – דבר שאני לא עושה בדרך כלל. דרך אגב, מר גרין היא לא "ההצגה היחידה" בעלת הקשר להט"בי בה הוא שיחק – הוא השתתף גם בגרסה של התיאטרון הקאמרי ל-"מלאכים באמריקה", שעוסקת בהתמודדות של הקהילה הגאה עם מחלת האיידס בשנות ה-80'.

גרבר, ללא ספק, ראוי להספדים ולמילים המשבחות האלה. אלא שלצד המילים היפות, קלטה את עיניי אמירה של שחקן אחר של הקאמרי - איתי טיראן, שטען שגרבר היה "פורץ דרך" עבור הקהילה הגאה בישראל.

אומרים ש-"אחרי מות קדושים אמור", אלא שיש גם להעמיד דברים על דיוקם. אין ספק שטיראן התכוון לטוב, ויכול להיות גם שהוא לא יודע, אבל עד לשנים האחרונות, גרבר היה כל חייו בארון, לפחות ציבורית. הוא לא גילה את עובדת היותו הומוסקסואל, לא השתמש בכוחו כשחקן תיאטרון בין המפורסמים והמוערכים בארץ כדי לקדם את הקהילה ולא חשף את מערכות היחסים הזוגיות שלו. אמנון דנקנר ודוד טרטקובר כותבים בספרם "איפה היינו ומה עשינו" שהבובנאי אריק סמית, שהיה בן זוגו של גרבר, נקרא בעיתונים של אז "ידידו הטוב". וגם, פעם אחת, כשביקשתי לראיין אותו לאתר זה - סירב.

אני שואל את עצמי: האם אני צריך להלין על יוסי גרבר? לצאת נגדו, זמן קצר לאחר מותו? התשובה שלי היא שלילית.

צריכים לזכור בהקשר הזה שני דברים: ראשית, שהוא יצא מהארון בשנים האחרונות ואף דיבר על מערכת היחסים שלו עם השחקן רפי ויינשטוק (שהיה הראשון לשחק דמות של הומו בטלוויזיה הישראלית, ב-"סטרייט ולעניין").

שנית, אני לא חושב שאני יכול כיום, כשדלתות הארון במרחב הציבורי נפרצו והרבה יותר קל לאומן לצאת מהארון, לשפוט מישהו שעד להיותו בן יותר מ-50, הומוסקסואליות הייתה מחוץ לחוק בישראל. שהוא היה יכול ליפול קורבן להטרדות של המשטרה ושגם אם הוא לא נאכף, החוק קבע עונש של 10 שנות מאסר למישהו רק כי הוא "מרשה לזכר לשכב עימו", כפי שנכתב בספר החוקים עד מרץ 1988.

סיבה נוספת שבגללה קשה לשפוט אותו לחומרה על כך היא הטאבו החברתי שהיה אז. בשנות ה-50' עד ה-90', מהפריחה ועד לשיא הקריירה של גרבר, לא היו כמעט להט"בים מחוץ לארון, כמעט שלא הזכירו זאת בתקשורת (ואם כן, פעמים רבות זה היה בהקשרים שליליים) ועל זוגות גייז במרחב הציבורי בכלל לא היה על מה לדבר. כמה ותיקים בקהילה סיפרו לי פעם שהם לא היו מעזים להיכנס עם בני הזוג שלהם לקולנוע מתוך חשש ואחד מהם היה נכנס רק אחרי שהאור היה כבה. פיטורים של להט"בים רק בגלל היותם כאלה היו דבר לגיטימי, ואם תאמרו שעולם הבידור והתרבות מתקדם יותר מכלל החברה, אשיב לכם: ייתכן מאוד, אבל אנחנו לא בפוזיציה שלו אז.

לכן, אני לא ממש רוצה לשפוט את גרבר. במקום זה, אני מעדיף להסתכל על חציה המלא של הכוס ולהביט אחורה, לראות איזו כברת דרך עברה הקהילה בארץ מאז שנות החושך והארון הנוראות ההן ועד ימינו אנו. מהימים שבהם הומוסקסואליות הייתה נושא שלא מדברים עליו ועד לימים שבהם יש להט"בים בתוכניות טלוויזיה רבות, הרבה יותר משפחות מקבלות את הילדים והילדות הלהט"בים שלהן וכבר לא צריך לחשוש מלהיכנס ביחד לקולנוע, או מפיטורים על רקע היותך משתייך לקהילה הגאה.

כל זה לא קרה בזכות גרבר, אלא בזכות פעילים, מאבקים, פוליטיקאים, אנשי ציבור ותקשורת, תקדימים משפטיים ועוד שהביאו אותנו עד הלום. אלא שכל אלה, והגל הראשון של אומנים שיצאו מהארון, הביאו גם אומנים ותיקים כמו יוסי גרבר לעשות זאת.

אז יוסי גרבר הוא לא "פורץ דרך", אבל כנראה שבכל זאת יש לו תרומה מסוימת למאבק של הקהילה הגאה בישראל.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...