עוד בחדשות ודעות
 >  > 

תקדים האימוץ – ומה עכשיו?

עו"ד עירא הדר משיבה לשאלות בעקבות הניצחון התקדימי בבית המשפט העליון, שבו ייצגה את טל ואביטל ירוס חקק, על הכרה באפשרות אימוץ במשפחה החד מינית

הרבה נכתב, ועוד ייכתב, על הנצחון הגדול של טל ואביטל ירוס חקק, שלי ושל כולנו, כאשר בית המשפט העליון הכיר סוף סוף באפשרות של אימוץ בתוך המשפחה הלסבית. 2 נשים אמיצות, 3 בנים מקסימים, 8 שנים ו- 3 ערכאות של בתי המשפט (וגם עורכת דין אחת שהנושא בנפשה), נדרשו כדי לזכות בהישג הזה, שלכאורה הוא כל כך בסיסי - הזכות לאמץ את הילדים שלנו, שבפועל ממילא יש להם שתי אימהות (או שני אבות).

נכון שפסק הדין נכתב בזהירות רבה (לטעמי, רבה מדי), תוך כדי הסתייגויות רבות והבהרה שהוא אינו יוצר הכרה במשפחה הלסבית. אבל למרות ניסיונותיו של השופט אהרון ברק לגמד את היקף התקדים, הרי שהקביעה שחוק האימוץ הישראלי מאפשר גם אימוץ בתוך המשפחה הלסבית, היא קביעה דרמטית וחשובה, שמביעה את הפתיחות שמחלחלת יותר ויותר למערכת המשפט ולחברה כולה לגבי מגוון סוגי המשפחות הקיימות, לרבות המשפחות החד מיניות. אין ספק שזה אחד מפסקי הדין המשמעותיים שניתנו בישראל בענייני קהילת הלהט"ב, והוא מצטרף לשורה ההולכת וגדלה של פסקי דין מצויינים, שמחזקים את מעמדנו בכל תחומי החיים.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שעדיין לא תמה הדרך. כעת, לאחר שנקבע העקרון בדבר אימוצים בתוך המשפחה החד מינית, נותר עדיין ליישם את התקדים לגבי כל משפחה ומשפחה המעוניינת בכך, ולפנות לבתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ כדי לקבל בפועל צווי אימוץ. לשם כך יש לשכנע את בתי המשפט שבמקרים שבהם ילדים גדלים בפועל עם שתי אימהות (או שני אבות) מתקיימות נסיבות מיוחדות שהן לטובת הקטין, אשר מחייבות לאשר את האימוץ.

בשל האופן המעורפל שבו נוסח פסק הדין, הוא מעורר הרבה מאוד שאלות, ובשבועיים שחלפו מאז ניתן פסק הדין הגיעו אלי פניות רבות באשר למשמעותו ולאופן שבו ניתן ליישמו בפועל. את המדור הפעם אני מבקשת לייחד למתן תשובות לשאלות המרכזיות. מטבע הדברים, קשה להתייחס באופן ממצה לכל השאלות, ועל כל אחת וכל אחד להתייעץ לגבי הנסיבות הרלבנטית במשפחתה/ו.

כמו כן, אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להודות מקרב ליבי על כל הברכות, החיזוקים והחיבוקים (שלא לדבר על הפרחים והשוקולד), שהורעפו עלי בשבועיים האחרונים. אני גאה ונרגשת שניתנה לי הזכות להוביל מהלך היסטורי כזה, שמביא ליותר קבלה והכרה בנו ובמשפחות שלנו. השמחה הרבה שפסק הדין גורם לכל כך הרבה א/נשים בקהילה (וגם מחוצה לה), היא התמורה הנהדרת ביותר לשמונה שנים של עבודה קשה ומאומצת במאבק שנראה בהתחלה כבלתי אפשרי.

איך מתחילים בהליך האימוץ?
כל משפחה שמעוניינת באימוץ, צריכה להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשת אימוץ פרטנית ולשכנע שטובת ילדיה מצדיקה את האימוץ. חשוב לתכנן היטב את אופן הפנייה לבית המשפט ולערוך את הבקשות באופן שיקל על השופטים להשתכנע, שאכן טובתם של הילדים היא להיות מאומצים על ידי האם הלא ביולוגית. פסק הדין בעליון מלמד אותנו עד כמה ההכרה במשפחה החד מינית נתפסת כמאיימת על החברה ועל מערכת המשפט, ועד כמה חשוב שבקשות מסוג זה תערכנה בחוכמה ובזהירות. לכן הצעד הראשון הוא לשבת ולבחון כל משפחה ומשפחה, ולחשוב איך לעשות את התהליך בדרך היעילה והמשכנעת ביותר.

איך ניתן להוכיח שטובת הילדים היא להיות מאומצים?
כדי לשכנע את בתי המשפט לתת את צווי האימוץ, יהיה עלינו לנתח מבחינה משפטית את המושגים "טובת הילד" ו"נסיבות מיוחדות", תוך הסתמכות על דיני האימוץ ועל הפרשנות שבתי המשפט העניקו למושגים אלה בעבר, בהקשר לסוגי אימוצים אחרים. בנוסף נצטרך להציג ולנתח מחקרים ומאמרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים מהארץ ומהעולם, המלמדים על המשפחה החד מינית ועל טובתם של הילדים הגדלים בהן.
המטרה שלנו תהיה להראות שמתן צווי האימוץ יקדם את טובתם של הילדים בכל היבטי חייהם - הן מבחינה אישית-נפשית, הן מבחינה משפחתית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית. כמו כן, יש להציג כל משפחה והיחסים המתקיימים בה, ולהראות שהקשר של הילדים עם האם הלא ביולוגית הוא קשר משמעותי ודומיננטי בחיי הילדים, הנובע ממחוייבות רבה, מסירות ואינטנסיביות שמחייבת את הגנת בית המשפט. בנוסף נידרש לשכנע את בית המשפט שגם מבחינת התפיסות החברתיות והציבוריות - האימוץ ישרת את טובת הילד, ושהכרת המשפט והחברה בהורותן של שתי האמהות תיטיב עם הילד ולא תכביד עליו.

מה יכלול הליך האימוץ?
ראשית, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשת אימוץ מפורטת בצירוף תצהירים וטפסים הנדרשים לפי חוק האימוץ, ותוך כדי התייחסות לקווים המנחים שניתנו על ידי בית המשפט העליון. לאחר מכן השופט שימונה לדון בתיק ימנה (כפי שנעשה בכל הליך של אימוץ) פקידת סעד (עובדת סוציאלית) שתפקידה להיפגש עם המשפחה ולחוות את דעתה לגבי האימוץ. המשך ההליך יהיה תלוי במספר גורמים, ובהם עמדתו של כל שופט, העמדה שיביעו נציגי המדינה, העומס של בתי המשפט ועוד. ככל הנראה יתקיימו דיונים בפני בית המשפט שבהם נצטרך להביא עדים מומחים, ולהציג מחקרים ומאמרים באשר למשפחה החד מינית. ייתכן גם שבתי המשפט ידרשו לקבל מעורכי הדין של הצדדים סיכומים בכתב שבהם יפורטו כל הטיעונים העובדתיים והמשפטיים.

האם חיוני לערוך תחילה אפוטרופסות, הסכמים, צוואות?
כאשר בתי המשפט יבחנו כל בקשת אימוץ, אין ספק שיהיה להם קל יותר לאשר אימוץ ככל שיהיו להם יותר ראיות והוכחות לכך שהקשר בין האם הלא ביולוגית לילדים הוא קשר יציב, שכולל מחוייבות עמוקה ודאגה כנה. השופט ברק ציין בפסק הדין שבמקרים שבהם כבר ניתנה אפוטרופסות, הדבר יהווה ראיה חזקה לכך שמוצדק לאשר גם אימוץ. גם לגבי הסכמים וצוואות ניתן לשער שבתי המשפט יראו בעין יפה אמהות שכבר עשו את כל שניתן כדי למסד את הקשר בינן לבין הילדים, ולהגן על הילדים ועל הקשר עימם גם במקרה של פרידה בין בנות הזוג או חלילה מקרה של פטירה.
יחד עם זאת, העובדה שמשפחה מסויימת פונה לבקש אימוץ מבלי שערכה מסמכים משפטיים קודם לכן - ודאי אינה פוסלת אותה. ייתכן רק שההליך יהיה קצת יותר מורכב, ויהיה צורך להביא ראיות והוכחות אחרות ליציבותו וחוזקו של הקשר עם הילדים.
אגב, בלי קשר להליך האימוץ, חשוב לערוך הסכמים וצוואות כדי להגן הן על בנות הזוג והן על הילדים בכל מיני מצבים שהחיים עלולים לזמן לנו.

האם יש חשש שבתי המשפט לענייני משפחה ידחו בקשות אימוץ במשפחה החד מינית?
אני מאמינה ומקווה שהשלב היותר קשה כבר מאחורינו, ולאחר שבית המשפט העליון קבע שהעובדה שמדובר בשתי אמהות איננה מהווה מחסום למתן צו אימוץ - מרבית בקשות האימוץ תתקבלנה. אבל, חשוב לזכור שבתי המשפט לענייני משפחה בהחלט יכולים לקבוע שלא מתקיימות נסיבות מיוחדות שהן לטובת הקטין אשר מצדיקות לאשר אימוץ. לכן, עוד עבודה רבה לפנינו, ובכל מקרה ומקרה שיגיע לבתי המשפט נצטרך להתמודד עם קשיים ולגבור עליהם. כמו שכבר ציינתי, על מנת להפחית ככל הניתן את המהמורות בדרך יש לשקול ולבחון לגבי כל בקשת אימוץ את האופן הנכון ביותר להגשתה. בכל מקרה, תמיד פתוחה הדרך לערעור על פסקי דין, ואם יהיה צורך, נגיע שוב לעליון...

לפי התקדים החדש, האם ילד שאומץ על ידי גבר יוכל להיות מאומץ גם על ידי בן זוגו?
בעיקרון - בהחלט. פסק הדין פותח פתח לכל משפחה, לסבית, הומואית וטרנסית כאחת, לקבל צו אימוץ, ובלבד שיוכח שמתקיימות נסיבות מיוחדות שהן לטובת הילד. אני מקווה שבתי המשפט לא יפגינו כלפי שני אבות דעות קדומות (יותר מאלה שעשויות להיות לחלק מהשופטים כלפי שתי אמהות). כמובן שצריך לבחון כל מקרה לגופו. בכל מקרה, התקדים חל גם על מקרים שבהם הורה אחד אימץ ילד בחו"ל, וכעת גם ההורה השני מבקש לאמץ את הילד.

כמה זמן ייארך הליך של אימוץ?
אני מעריכה שהתהליך עד לקבלת צווי האימוץ יימשך מספר חודשים לא מועט ואף למעלה מכך. עקב העומס הרב אצל פקידות הסעד, לוקח מספר חודשים עד לקבלת חוות דעתן. כאמור, המשך ההליך לאחר מכן תלוי במספר גורמים, ובהתאם לכך ייקבע משך ההליך. בכל מקרה לא מדובר בהליך קצרצר ויש להתאזר בסבלנות. אבל אם חיכינו שמונה שנים עד לתקדים בבית המשפט העליון כלום כבר לא יעצור אותנו.

האם לשם הגשת בקשת אימוץ צריך עו"ד?
בקשה לאימוץ אף פעם אינה הליך פשוט, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהליך אימוץ כל כך חדש, רגיש ומורכב, שעדיין לא ברור כיצד בתי המשפט לענייני משפחה יתייחסו אליו, ואשר יש בו פוטנציאל לקשיים ובעיות משפטיות. לא מומלץ לפנות לבית המשפט בלא ייצוג משפטי של עו"ד הבקיא/ה היטב בפסיקה בענייני אימוץ בכלל, וזכויות של לסביות והומואים בפרט, וכן במחקרים ובמאמרים לעניין טובת הילד במשפחה חד-מינית. במיוחד לאור החשש שכשלון במקרה מסויים שנוהל שלא כראוי - יפגע גם בבקשות אימוץ אחרות. לכן יש להיות זהירים שבעתיים.

האם הכנסת תוכל לעקוף את פסק הדין על ידי חקיקה?
בהחלט קיים חשש שגורמים מסויימים בכנסת ינסו לשנות את חוק האימוץ באופן שיחסום אימוצים בתוך המשפחה החד מינית. אני מקווה שהם לא ינסו, ושאם ינסו הם לא יצליחו. חשוב לציין שמזה כשנתיים נדונה בכנסת הצעת חוק בעייתית מאוד שמנסה לחסום הכרה באימוצים שנעשו בחו"ל על ידי זוגות של לסביות והומואים. בינתיים ההצעה הזו לא עברה, ואני מקווה שלא תתקבל אף הצעת חוק שמטרתה להחזיר את מדינת ישראל שנות דור אחורה.
בכל מקרה, כנגד הצעות חוק מסוג זה ניתן להיאבק בשני מישורים: האחד - באמצעות יצירת לובי חזק בכנסת על מנת למנוע קבלתם של חוקים אלה. השני - במידה וחלילה חוקים כאלה יעברו באמצעות עתירה לבג"ץ בדרישה לבטלם, בהיותם סותרים את עיקרון השוויון ואת ערכי הדמוקרטיה.

במקרה של אימהות שנפרדו - האם סיכויי הצלחת ההליך קטנים?
אחד הדברים המעניינים בפסק הדין של בית המשפט העליון, הוא שאין בו כריכה בין הזוגיות לבין ההורות, ובעיקרון הוא פותח פתח לאימוצים במגוון סוגים של משפחות, ובלבד שיוכח שקיימות נסיבות מיוחדות שהן לטובת הקטין. נסיבות כאלה יכולות להתקיים כמובן גם אם האימהות נפרדו, ולמרות זאת הן עדיין ממשיכות לתפקד כשתי אימהות לכל דבר עבור הילדים.
יחד עם זאת, יתכן שבמקרים שהאימהות נפרדו, ידרשו בתי המשפט הוכחות וראיות חזקות יותר לקיום הקשר בין הילדים לאם הלא ביולוגית, ובמיוחד יידרשו ראיות חזקות לכך שטובת הילד היא לאשר את האימוץ מבחינת התייחסות החברה למשפחה הלסבית הפרודה שבה הוא חי.

ילדים שנולדו לשתי בנות זוג מאותו תורם
גם אם שתי בנות הזוג נכנסו להריון מאותו תורם זרע ולכן מבחינה ביולוגית הילדים אחים למחצה, הדבר לא ישנה לעניין האימוץ. התורם הוא אנונימי לחלוטין, והרשויות אינן תופסות את הילדים כאחים למחצה, ואין לכך שום קשר להליך האימוץ.

האם אפשר לבקש צו אימוץ לפני הולדת הילדים?
לפני הלידה לא ניתן לבקש צו אימוץ, וגם לא צו אפוטרופסות. הצווים הללו ניתנים רק לילדים שכבר חיים נושמים ובועטים, ויש להם שם, מספר תעודת זהות וכו'.


הערה: אין לראות באמור במדור זה משום תחליף לייעוץ משפטי אישי, אשר מבוסס על בחינה פרטנית של נסיבות המקרה הרלבנטי לכל אחד ואחת, ואשר במסגרתו ניתן מענה משפטי ייחודי.

שאלות, הצעות ותגובות ל"בדלתיים פתוחות" - מדורה המשפטי של עו"ד עירא הדר, ניתן לשלוח באמצעות הכתובת: law@gogay.co.il

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...