שירלי קובלסקי
שירלי קובלסקי. צילום: צילום אישי.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הטרוסקסואלי - תקין, השאר - מעוות

מיכל דליות ממשיכה להציג את התפיסה לפיה יחסים בריאים ונכונים הם בין גבר לאישה. שירלי קובלסקי מסבירה מדוע זה הרסני כל כך

לפני מספר ימים השתתפתי בערב במרכז הגאה בנושא להט"בפוביה מופנמת. משמעות הקבלה ההורית על רווחתו של הילד.ה הלהט"בי.ת לאורך חייו, זהו נושא שבאופן אישי אני מוצאת בו עניין רב כמתנדבת בתהל"ה וכחוקרת (גם אקדמית).

איך אפשר בכלל שלא לפתח מידה של להט"בפוביה מופנמת, כשבתוך הבית מושמעות הערות להט"בפוביות וארסיות כנגד אנשים מהקהילה המופיעים על גבי מסך הטלויזיה בסלון? איך אפשר שלא לפתח להט"בפוביה כשאתה שומע את ההורים שלך מתבדחים עם חבריהם בבוז על בני אדם עם נטיה מינית או זהות מגדרית שונה? כשבתוך הבית אבא מסנן 'ליצן הומו', שאם הבן שלו היה כזה הוא היה זורק אותו מהבית, וגם אם זכית ולא גדלת על דפוסים כאלו, כשיצאת מהארון הבית התמוטט כי "איך עשית לנו דבר כזה".

לקבוצות ההורים של תהל"ה מגיעים הרבה מאד פעמים הורים שבורים. הורים שמרגישים שילד להט"ב זו מכת פטיש גדול שניחתה עליהם, מכה שמטלטלת את כל המשפחה ופוגעת באופן אישי בבריאות ההורים. ואלו כבר הורים שעשו צעד והגיעו לקבוצות. מאחוריהם ניצבות שורות-שורות של הורים שעדיין לא מוכנים לדרוך במקום שקשור לקהילה הגאה, לא מוכנים להגיע לקבוצות. ישנה עוד דרך ארוכה לפניהם.

על רקע הדיון במרכז הגאה, שב ועולה מול עיניי הסרטון שרץ ברשת, הדן בבעיה הקשה של חשיפת ילדים רכים לפורנוגרפיה באינטרנט. התופעה אכן מזעזעת, נחקרה רבות וידוע שיש לה השלכות פסיכולוגיות הרות אסון על נפשם של ילדים ועל התנהגותם המינית והזוגית בבגרותם.

בין לבין, בתוך השיח על התופעה, מבליחה מיכל דליות עם המשפט האולטימטיבי: "אם כבר רואים פורנוגרפיה, לפחות שזה יהיה גבר ואישה".

אני לא יודעת אם מיכל דליות להט"בפובית. השיח לפני כן עסק בדברים קשים וביזארים, ואין לי בטחון אם כשאמרה את המשפט הזה היא חשבה גם על יחסים הומוסקסואליים כלא ראויים. אם כך וזה המסר שרצתה להעביר - רע מאד. גם אם המשפט הזה נאמר כבדרך אגב, בתום לב, מבלי משים, הוא מעיד על גודל הבעיה.

דיון כזה אצל בן כספית, עם מיכל הכוהנת הגדולה של ההורים ועם ד"ר אינה ארצי, קרימינולוגית ומנהלת תחום התמכרויות במרכז טל, הוא דיון שמעורר עניין. זהו דיון שנצפה בבתים רבים מאד, דיון שמטרתו להשפיע על תודעת ההורים. האמירה הזו, הכאילו מובלחת, נתפסת כפי שהיא, כמובנת מאליה: אם כבר הילד הרך נחשף ליחסי מין, לפחות שיהיו תקינים, בריאים, נכונים, בין גבר לאשה. והשאר מזיק. השאר מלוכלך, לא טוב, ויעוות את נפשו של הילד.

מקבעת במסמרים עבים

אני אמא לבן הומו, שכבר עברה תהליך. אבל במסגרת ההתנדבות אני פוגשת הרבה הורים ללהט"בים שהם מבוהלים, כועסים, בוכים, מתקשים להתמודד עם "האסון". אני פוגשת חבר'ה מהקהילה בני גילאים שונים, שמסתכלים בעיניים כלות על ההורים בתהל"ה, כאלו שמקבלים. אצלם בבית זה עוד לא המצב. לפעמים גם האחים לא מקבלים.

אין בידי מידע לגבי אחוזים, כמה מתוך הקהילה מסתובבים בידיעה שהם בושה למשפחה. ברור שיש היום כבר המון משפחות שמקבלות לגמרי. אבל מתוך ההיכרות שלי עם השטח, לא מדובר באחוז שולי. אני ממש לא בטוחה שהם המיעוט.

אז איך לא תהיה הומופוביה מופנמת של בני הקהילה אם הם אסון בביתם, ממיטי קלון על משפחתם? איך נצליח במשימה החברתית אם בני הדור שלי, ההורים, ימשיכו לאחוז בתפיסה שסקס עם בן אותו המין הוא טמא, הוא בושה והוא אסון?

ההגעה לקהל ההורים קשה במיוחד, ככה מעיד הנסיון שנצבר בארגון תהל"ה. התהליך שההורים צריכים לעבור בכדי להסכים להסתכל, לראות, עוד לפני הקבלה וההכלה – הוא ארוך. רבים כל כך לא מוכנים לדרוך במרכז הגאה, לא מוכנים לשמוע על הקהילה, לא מוכנים אפילו להרים טלפון אנונימי לקו הקשב של תהל"ה. שקועים באבל או זעזוע או כעס לא נגמר, ובונים חומת הגנה בינם לבין הילד.ה שהמיטו עליהם את הבושה. גם כשהם מגיעים לקבוצות התמיכה, לפעמים אחרי שנים, הם עדין כואבים, מתוסכלים, מבויישים.

האמירה של מיכל דליות משקפת את התפיסה ההיא, שבריאות נפשית ולגיטימיות יש רק ביחסים הטרוסקסואליים. אבל במקרה הזה, של הכוהנת הגדולה, היא גם מקבעת במסמרים עבים את התפיסה הזו, משדרת להורים את המסר האומלל, משאירה אותם במקום ההוא, שאפיין את המאה הקודמת.

ייתכן שהאמירה של מיכל אכן נאמרה בתום לב, אך היא היוותה משפט מפתח בשיח, והמסר הזה, שהועבר כביכול בין השורות, הבהיק כברק וזיקק את הדבר האחד הנכון והטוב. ושוב אנו מתפתלים בין הסובב והמסובב, ולא משנה מה משפיע על מה ומאיפה זה בא. מי שצפה דיון הזה יצא עם מסר מאד ברור: בעידן של ימינו הכל פתוח ונגיש, והילדים חשופים לעיוותים נוראיים. תהיו אתם ההורים אחראים על ילדיכם, שימו לב מה הם רואים. פורנוגרפיה זה רע מאד, אבל אם כבר הם צופים במין – שזה יהיה בין גבר לאשה.

יכלה מיכל להגיב: מילא אם הוא צופה ביחסים של כבוד ואהבה בין שני אנשים בוגרים. אבל אפילו התנאי הזה הבסיסי ליחסים בריאים לא צוין. כי הרי 'גבר ואשה' כבר מכיל ומבטא הכל.

חשוב לי לציין שלא נכנסתי כאן לדיון בנושא הקשה של חשיפה של ילדים לפורנוגרפיה. עמדתי האישית היא שאין משהו שהוא נסבל בסרטים כאלו, כשהצופה הוא ילד בן תשע. בכל מקרה אין לו כלים לעבד ולהבין את מה שהוא רואה, ויש מאמרים רבים בנושא השפעתה של צריכת פורנוגרפיה בגיל הרך על החפצת נשים ועל התפתחותן של תפיסות סקסיסטיות ואלימות. גם כשהיא 'כל כך בריאה ונורמלית' בין גבר לאשה...

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...