יהלי בן עמי ויטנברג, מנכ"לית חוש"ן
יהלי בן עמי ויטנברג, מנכ"לית חוש"ן. צילום: יחסי ציבור.
 > 

האקדמיה מתגייסת לקידום הקהילה

תחרות העבודות האקדמיות, הנערכת במסגרת היום הבינלאומי למאבק בלהט"בפוביה, חושפת את מצבה של הקהילה ואת הקשיים הרבים שאנו מתמודדים איתם, בעיקר הטרנסג'נדרים והביסקסואלים

זו השנה השישית בה האקדמאים והאקדמאיות שבינינו מוזמנים להשתתף בתחרות העבודות האקדמיות בנושא מאבק בלהט"בפוביה וקידום זכויות הקהילה. התחרות תיערך במסגרת אירועי הבנ"ה – היום הבינלאומי למאבק בלהט"בפוביה, הנערך במדי שנה ב-17 במאי.

"השנה בחרנו להקדיש את התחרות לנפגעי/ות אירועי האיבה על רקע להט"בפוביה", אומרת יהלי בן עמי ויטנברג, מנכ"לית חוש"ן. "לרוב איבה זו נובעת מחוסר בידע ובהיכרות, ואנו מאמינים כי מחקר ופעולה בשדה האקדמי הם דרך נוספת לקיום שיח גם בציבור הרחב ולמיגור תופעות של אלימות ואפליה". חוש"ן הוא אחד הארגונים השותפים בתחרות – יחד איתו לוקחים חלק בפרויקט גם הבנ"ה, האגודה למען הלהט"ב בישראל, הוועד למלחמה באיידס, ארגון מעברים, עמותת אבות גאים, עמותת תהל"ה, חברותא – הומואים דתיים, איגי – ארגון נוער גאה, והאחווה הסטודנטיאלית הגאה.

במהלך השנה האחרונה התרחשו אירועים להט"בפוביים רבים, בהם הרצח של שירה בנקי ז"ל ופציעתם של שישה אנשים נוספים במצעד הגאווה בירושלים. "הרצח המזעזע במצעד היווה תזכורת לאלימות, לאפליה ולסטיגמות המופנות כלפי קהילת הלהט"ב", מסביר ידין ספיר, ממארגני הבנ"ה בישראל. "בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה מצב הקהילה הגאה בארץ הוא טוב, מחקרים ועבודות שהוגשו לתחרות בחמש השנים שבה נערכה, מצביעים על כך שהרווחה היא יחסית, ומוגבלת לקבוצות מסוימות באוכלוסיה - בעיקר יהודים, ילידי הארץ, חילונים. להט"ב המשתייכים לקבוצות ומגזרים אחרים עדיין סובלות וסובלים ממצוקה קשה".

מהי החשיבות שביצירה של עבודות אקדמיות אלו?

ספיר: "החשיבות שביצירת העבודות היא עצומה, הן במישור של הידע שנוצר ונחשף, והן במישור האישי של מי שמגיש את העבודה. במישור הראשון, אנחנו רואים עבודות רבות, שנסמכות על ראיונות אישיים. אם היינו אוספים את כל הראיונות הללו למסמך אחד, הרי שהיינו מקבלים למעשה ספר של עדויות, המעביר בגוף ראשון את סיפורה של הקהילה על גווניה השונים. עבודות אחרות נסמכות על שאלונים ומחקרים סטטיסטיים, וגם שם עולים לא פעם ממצאים חדשים ומפתיעים, או כאלה שמעניקים חיזוק לתחושות והשערות. כך למשל, המחקר (זוכה פרס ראשון) על להט"בפוביה בקרב בני העדה האתיופית אולי לא הפתיע בממצאיו, אך עדיין יצר בסיס חשוב של ידע שקודם לכן לא היה קיים. 

"ברוב המקרים יש לעבודות הללו גם חשיבות ברמה האישית, שניכרת מתוך הנושאים. בדרך כלל אנשים כותבים על נושאים הנוגעים במישרין לעצמם או לסביבתם הקרובה, כדרך להכרת עצמם/ן וכמסע אישי.

"במישור שלישי, לא פחות חשוב, העבודות הללו מעניקות נראות להט"בית גם במסדרונות האקדמיה, ומבססות את הלגיטימיות של המחקר בנושא הלהט"בפוביה ומצב הקהילה הלהט"בית. אולי היום זה כבר מתחיל להישמע מוזר, אך עד לפני שנים לא רבות, חוקר שביקש להתמקד בנושאים להט"ביים הוזהר לא פעם מפגיעה אפשרית בקריירה האקדמית. הנושא הלהט"בי פשוט נחשב לשולי וזניח, והדבר היווה במידה רבה סוג של הסוואה לתפיסות להט"בפוביות מושרשות, גם בעידן שבהן החצנתן כבר נראתה כבלתי לגיטימית".

איזו השפעה יש לעבודות השונות על הקהילה ומצבה בחברה הישראלית?

"אפשר לומר שברוב המקרים, בסופו של יום, לעבודה סמינריונית או תזה, לאחר שהיא קיבלה ציון והונחה על המדף - אין שום השפעה. בוודאי אם היוצר/ת שלה לא המשיך/ה לעסוק במחקר. מהסיבה הזו בדיוק חשוב היה לנו שעבודות שמוגשות לתחרות יתפרסמו באתר שלנו, במידת האפשר ויהיו נגישות. לשמחתנו אנו רואים שיש הרבה כניסות לעבודות, כך שהידע חוזר לקהילה ומסייע לה מאוד. במקום להעלות אבק, העבודות מתרגמות לידע והידע לכוח והעצמה. מבחינה זו אנו מלאי הערכה ומוקירים תודה לכל מגישות ומגישי העבודות. לדעתי הידיעה שעבודה שכתבתי אי שם בעבר אולי עזרה לקדם במשהו את הקהילה, היא לבדה שווה את המאמץ וההשקעה". 

אילו תובנות משמעותיות עלו כתוצאה מהעבודות השונות שהשתתפו בתחרויות בשנים שעברו?

"התובנה העיקרית שהגעתי אליה באופן אישי, כמי שקרא את כל העבודות שהוגשו לתחרות לאורך כל השנים, היא שהלהט"בפוביה חיה ובועטת בקרב קבוצות גדולות בישראל - והכוונה היא למגזרים כמו עולים, ערבים ודתיים, אך לא רק. למשל, ילדים/ות ובני/ות נוער מהווים קבוצה פגיעה במיוחד. כאשר הנך בתלות מוחלטת בהוריך ובסביבתך, תלות פסיכולוגית, כלכלית ומשפטית, והסביבה הזו היא להט"בפובית ורעילה, הרי שמצבך הוא חמור ביותר. מבין אלה, מי שמצויים בסיכון הגבוה ביותר הם צעירים וצעירות טרנסג'נדרס. 

"לאורך השנים נאספו עבודות רבות בנושא הטרנסג'נדרי, ובהן עבודות חשובות ופורצות דרך מבחינת הידע שיצרו בשלל נושאים שקשורים ליחס החברה והמדינה לקבוצה זו. תובנה חשובה שעלתה היא ששוב ושוב נוטים לפתור את סבלם של מעטים כבעיה זניחה אך ורק בגלל שהם מעטים. דעתי האישית היא שמצבם של הטרנסג'נדרים היא סוגיה שצריכה לעמוד במקום גבוה ביותר בסדר היום של הקהילה, ולו בשל העובדה שמצוקתם היא הקשה ביותר". 

האם ישנם תחומים/נושאים מסויימים מתוך המכלול הלהטב"י שקיבלו את עיקר ההתייחסות לאורך השנים?

"קשה לדבר על תחום שקיבל בולטות, שכן לאורך השנים הוגשו עבודות בתחומים רבים ומגוונים, כולל עבודות בהיסטוריה, בספרות, במדע המדינה, פסיכולוגיה, משפטים ועוד. לעומת זאת, תחום שכמעט ולא קיבל התייחסות הוא הנושא הביסקסואלי, והדבר מצער משום שמחקרים מראים שבני ובנות קבוצה זו סובלים בצורה משמעותית מדעות קדומות בתוך הקהילה ומחוצה לה, וגם נמצאים בסיכון בשיעורים גבוהים יותר מאשר הומואים ולסביות". 

בן עמי ויטנברג: "חוש"ן רואה חשיבות מכרעת לעיסוק בסוגיות של נטיה מינית וזהות מגדר במערכת החינוך ובאקדמיה, מתוך אמונה כי מחקר מוביל לידע רב והיכרות טובה יותר עם אוכלוסיית הלהט"ב, וזה בתורו יוביל לצמצום של תופעות להט"בפוביות, ודאי וודאי כאלה שמקורן בבורות וחוסר היכרות עם השונה. העובדה שארגוני קהילה מרכזיים ומגוונים חברו יחד עם חוש"ן על מנת לארגן את התחרות מצביעה על כך שחשיבות קידום הידע והמחקר זוכה למקום מרכזי בסדר העדיפויות הקהילתי.

"חשוב לנו מאד שהעבודות המשתתפות בתחרות תהיינה מתחומי מחקר רבים ככל הניתן, וכן גם חשובה הפניית הזרקור לפינות הפחות מדוברות בקהילה. לדוגמא, עיסוק בסוגיות הקשורות לקהילה הביסקסואלית על גווניה היה חסר מאוד בתחרות לאורך השנים, ואולי השנה נוכל להביא לשינוי". 

התחרות תתקיים גם השנה בשני מסלולים – עבודות תזה במסגרת לימודי תואר שני ועבודות סמינריוניות במסגרת לימודי תואר ראשון או שני. רוצים להשתתף? יש להגיש את העבודות עד ה-1 בפברואר 2016, כאשר שמות הזוכים/ות יתפרסמו עד ה-1 במאי. פרסים ותעודות יוענקו בקטגוריות השונות במסגרת יום עיון מיוחד שיתקיים ביום הבנ"ה, ה-127 במאי, במהלכו גם תוצגנה העבודות הזוכות.

לפרטים ולהגשת העבודות: bit.ly/havana2016

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...