עוד בחדשות ודעות
 >  > 

על מעמדם של בני/בנות זוג זרים

עו"ד עירא הדר דנה במדיניותה של ישראל כלפי בני ובנות זוג מאותו המין שאחד מהם הוא זר לא יהודי

שירלי שואלת: לפני כשנתיים, כשהייתי בטיול בארגנטינה הכרתי את ג'ואנה. האהבה בינינו פרחה, והפכנו לזוג. במשך כשנה נשארתי עם ג'ואנה בארגנטינה, ואחר כך באנו יחד לישראל, ובמשך מספר חודשים חיינו כאן בדירתי. הקשר בינינו רציני, וג'ואנה החליטה שהיא רוצה לעבור לישראל כדי לגור כאן איתי. היא מתכוונת לנסוע לארגנטינה כדי להיפרד ממשפחתה. האם יש סיכוי שהיא תקבל מעמד חוקי בישראל?

ירון וקואמו שואלים: קואמו, אזרח גאנה, הגיע לישראל לפני כ- 9 שנים כעובד זר. לפני כ-6 שנים פג תוקף היתר השהיה והעבודה שלו, ומאז הוא נמצא כאן באופן בלתי חוקי ועובד בעבודות מזדמנות. מזה 3 שנים אנחנו בני זוג, וחיים ביחד. קואמו רוצה להמשיך לחיות בישראל, ומפחד שמשטרת ההגירה תגרש אותו. מה אנחנו יכולים לעשות?

תשובתה של עו"ד עירא הדר:
ימים ספורים לפני תום שנת 2004, ניתן פסק דין נוסף בעניין הזוגיות החד מינית, אשר מצטרף לשורה המרשימה של פסקי דין והחלטות שנתקבלו בענייני קהילת הלהט"ב השנה. מדובר בפסק דינו של השופט עוזי פוגלמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו נאסר על שר הפנים לגרש מהארץ את בן זוגו הקולומביאני של ישראלי, השוהה בארץ שלא כדין, תוך שהשר חוייב לבדוק תוך 30 יום את בקשתם של בני הזוג לאפשר להם לחיות כאן יחד כחוק.

זוהי הזדמנות מצויינת לבחון את הסוגיה החשובה, שמעסיקה רבים בקהילה, באשר לזכותם של בני ובנות זוג מאותו המין, שאחד מהם ישראלי והשני הינו זר שאינו יהודי - לחיות בארץ ביחד באופן חוקי.

נוהל משרד הפנים כלפי בני ובנות זוג זרים

מאז שנת 2000 מדינת ישראל מכירה בחובתה להסדיר את מעמדם של בני ובנות זוג זרים של הומואים ולסביות ישראלים, ולאפשר להם להתגורר בארץ יחד עם בחירי/ות ליבם. ההצהרה הראשונה על מדיניות זו ניתנה בחודש פברואר 2000, מפיה של הממונה על אשרות וזרים במינהל אוכלוסין דאז, בתיה כרמון, במסגרת דיון בועדה לקידום מעמד האשה בכנסת בראשות יעל דיין. מעניין לציין שההצהרה זו ניתנה דווקא בעת ששר הפנים היה דווקא אלי ישי ממפלגת ש"ס!

בחודש מאי 2000 משרד הפנים אף גיבש נוהל רשמי אשר מעגן מדיניות זו. בנוהל זה משרד הפנים הישווה את מעמדם של בני זוג מאותו המין לזה של בני זוג הטרוסקסואלים שלא נישאו, כאשר כותרתו של הנוהל היא: "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של אזרחים ותושבי קבע ישראלים שאינם נשואים, כולל בני זוג מאותו המין". בנוהל נקבע כי אם בני הזוג מוכיחים שמתקיים ביניהם קשר אמיתי של חיים משותפים וניהול משק בית משותף, אזי לבן הזוג הזר יוענק מעמד חוקי בישראל. בפועל, בשנים שחלפו מאז הוצא הנוהל, נהנים ממנו בני ובנות זוג רבים שאחד מהם אינו ישראלי ואינו יהודי [במאמר מוסגר יצויין שאם בן הזוג הזר הוא יהודי, הוא אינו נדרש לנוהל זה, אלא יכול לעלות לישראל לפי חוק השבות ולקבל מיד אזרחות ישראלית].

סוגי הרשיונות המוענקים לבן הזוג הזר

במהלך השנים עבר הנוהל שורה של גלגולים ושינויים, שבעיקרם נוגעים לסוג הרשיון שאותו זכאים בני הזוג הזרים לקבל. היו תקופות שבהן הוחמרו הדרישות, והמעמד שאותו בן הזוג הזר יכול היה לקבל היה רק של רשיון שהייה ועבודה, כשל עובד זר (רשיון המכונה "ב/1"). רשיון זה אינו מעניק זכויות סוציאליות בסיסיות, כמו ביטוח בריאות וגמלאות מאת הביטוח הלאומי. בנוסף, מדי מספר חודשים בן הזוג הזר נדרש להתייצב בלשכת משרד הפנים כדי להאריך את רשיונו, כאשר בכל פעם משרד הפנים רשאי לבדוק האם עדיין מתקיים הקשר הזוגי בין הזר לבן זוגו הישראלי. במידה ויימצא שקשר זה תם הזר מאבד את מעמדו בארץ, וניתן לגרשו מהארץ.

בתקופות אחרות, נקבע כי לאחר פרק זמן מסויים שבו בן הזוג הזר מחזיק ברשיון שהיה ועבודה, הוא יכול לשפר את מעמדו בישראל, ולקבל רשיון לתושבות ארעית (רשיון המכונה "א/5"). רשיון זה כבר מעניק לבן הזוג הזר את הזכות להנות מביטוח בריאות ממלכתי ומגמלאות הביטוח הלאומי, אך עדיין הוא נדרש להוכיח מדי שנה כי הקשר הזוגי מתקיים, ועלול לאבד את מעמדו אם הקשר יסתיים.

בעת כהונתו של אברהם פורז כשר הפנים, שופר הנוהל ונקבע כי אם הקשר הזוגי יציב, הרי שבן הזוג הזר יזכה בהדרגה לשפר את מעמדו. לאחר שנה של רשיון שהיה ועבודה, הוא יוכל לקבל רשיון לתושבות ארעית שאותו הוא יידרש להאריך מדי שנה, בכפוף להוכחת קיומו של הקשר הזוגי, ובחלוף 7 שנים מתחילת התהליך הוא יזכה למעמד של תושב קבע בישראל, ויוכל לחיות כאן בלא שסוגיית מעמדו תיבחן מעת לעת בפני משרד הפנים. יחד עם זאת, גם נוהל זה מעורר בעיות רבות, כפי שיפורט להלן.

דרישות משרד הפנים ליישום הנוהל

משרד הפנים מתנה את טיפולו בבקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בשורה של מסמכים וראיות שמטרתם להוכיח שבין בני הזוג אכן מתקיים קשר זוגי יציב ומשמעותי. בין המסמכים שבני הזוג נדרשים להציג: תצהיר מאושר על ידי עו"ד על קיום חיים משותפים, תמונות משותפות, מכתבים ממכרים המעידים על קיומו ויציבותו של הקשר הזוגי, נכסים משותפים, חשבון בנק משותף, חוזה שכירות דירה משותף, ועוד מיני ראיות, ככל שמצויות בידי בני הזוג. אם בני הזוג ערכו ביניהם הסכם לחיים משותפים, הרי שזוהי עדות מצויינת לעומקו של הקשר ולמידת מחוייבותם ההדדית של בני הזוג.

בנוסף למסמכים הנ"ל משרד הפנים מעלה עוד דרישות ותנאים, שעלולים להכשיל את ההליך ולמנוע את האפשרות להסדיר את מעמדו של הזר. כך למשל, בן הזוג הישראלי חייב להיות פנוי (רווק, גרוש או אלמן). אם הישראלי רשום כנשוי (ואפילו הוא נמצא בהליכי גירושים), משרד הפנים עלול לסרב להסדיר את מעמדו של בן זוגו. לגבי בן הזוג הזר - נקבע כי עליו להחזיק בדרכון שתקף לשנתיים לפחות; עליו להמציא למשרד הפנים תעודת יושר ולהוכיח שאין לו עבר פלילי; הוא אף נדרש למסור הצהרת בריאות, ואם יתגלה שהוא חולה במחלה מסוכנת או מדבקת כלשהי - יתכן שבקשתו תסורב.

יתרה מכך, לא אחת כאשר בני זוג באים ליישם את הנוהל בפועל, משרד הפנים מערים בדרכם קשיים רבים. משרד ממשלתי זה רואה עצמו כ"שומר הסף" של מדינת ישראל, וכמי שמופקד על מניעת הגירתם לישראל של לא יהודים. עקב כך לעיתים קרובות הוא מעמיד מכשולים בלתי נסבלים על הפונים אליו ואף נוקט בסחבת קשה ובטרטור.

ניכר גם שמשרד הפנים מחמיר הרבה יותר עם בני זוג אשר מוצאם ממדינות אשר מועדות, לשיטתו, להגירה בלתי רצויה (כגון: מדינות מזרח אירופה, מזרח אסיה, אפריקה וכו'). לעומת זאת, בני זוג זרים שמוצאם ממדינות העולם המערבי, יזכו בדרך כלל ליתר מאור פנים כשיבקשו להסדיר את מעמדם, ולא ייחשדו אוטומטית כמי שמציגים קשר פיקטיבי במטרה לנצל את הנוהל ולזכות להיכנס ל"ארץ המובטחת".

כמו כן, משרד הפנים מקל עם א/נשים אשר פונים בבקשה להסדיר את מעמדם בעודם שוהים בארץ באופן חוקי, בין כעובדים זרים ובין כתיירים. לעומת זאת א/נשים השוהים בישראל באופן בלתי חוקי עלולים להיתקל ביחס הרבה פחות ידידותי. קל וחומר כאשר פנייתם להסדרת המעמד נעשית רק לאחר שנתפסו על ידי משטרת ההגירה, שאז מרחף על בקשתם צל כבד של חוסר אמינות.

יצויין כי דווקא בתקופת כהונתו של אברהם פורז כשר הפנים, נקבע תנאי דרקוני הקובע כי כאשר הזר שוהה בישראל באופן בלתי חוקי, ניתן לגרשו מהארץ, ורק לאחר מכן, בעודו שוהה בחו"ל, יוכל בן זוגו הישראלי להגיש בקשה בשמו לאשרת כניסה ולהסדרת מעמדו. שיבתו של הזר לארץ תותר רק אם יפקיד ערבות בנקאית בסך 15,000 ¤. על תנאי בעייתי זה נסוב פסק הדין שהוזכר לעיל בתחילת הכתבה, בעניינו של הזר הקולומביאני.

פסק הדין האוסר על גירושו של בן הזוג הזר

בשנת 1994 הגיע לישראל בחור קולומביאני בשם לואיס. בשנים הראשונות הוא שהה כאן כדין כעובד זר, אך החל משנת 2000 הפך לשוהה בלתי חוקי. בשנת 2002 הכיר לואיס בחור ישראלי, פרד, עולה חדש מצ'ילה, שהיה על סף גיוסו לצה"ל. השניים הפכו לבני זוג. בחודש מאי 2002 פנו בני הזוג ללשכת משרד הפנים בתל-אביב בבקשה להסדיר את מעמדו של לואיס בישראל כבן זוגו של פרד. הם הגישו את כל המסמכים המבוקשים, וזומנו לפגישה נוספת במשרד הפנים. שבוע לפני הפגישה נעצר לואיס על ידי משטרת ההגירה. הוא שוחרר בערבות לתקופה של כ- 90 יום על מנת להשלים את הליך הסדרת מעמדו, אך עוד בטרם ההליך הושלם, החליט משרד הפנים כי לואיס יגורש מהארץ, וכי רק לאחר מכן, בעודו שוהה בחו"ל, תישקל בקשתו להסדרת מעמדו. שר הפנים דאז, פורז, אף הודיע כי זרים הומואים מנצלים את נטייתם המינית כדי למנוע את גירושם מישראל ולקבל כאן מעמד חוקי, וכי בכוונתו להילחם בתופעה זו.

בני הזוג פנו, באמצעות עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ודרשו לבטל את צו הגירוש, ולהעניק ללואיס מעמד חוקי בישראל מכוח היותו בן זוגו של ישראלי. בית המשפט החליט למקד את הדיון בעתירה, בשלב זה, רק בדרישה לבטל את צו הגירוש, וקבע כי הנוהל המתנה את הטיפול בבקשה להסדרת מעמד של בן זוג זר בכך שהוא יעזוב תחילה את ישראל הינו פסול, וכי בתוך 30 יום על משרד הפנים לגבש את החלטתו לגבי מעמדו של לואיס, בעודו שוהה בישראל.

נקודת המוצא החשובה והחדשנית של פסק הדין היא שהעובדה שמדובר בבני זוג מאותו המין כלל לא היתה רלבנטית. לואיס ופרד נהנו מיחס זהה לחלוטין לזה הניתן לידועים בציבור הטרוסקסואלים, תוך שבית המשפט עמד על כך שכל אזרח רשאי לבחור לו בן זוג כרצונו, ולבנות תא משפחתי על פי נטיותיו.

כעת יש לחכות ולראות האם משרד הפנים ישתכנע בדבר כנות הקשר בין לואיס ופרד, והאם לואיס יזכה לקבל מעמד חוקי בישראל, שיאפשר לבני הזוג להמשיך להתגורר כאן ביחד. במידה וזה לא יקרה יש לצפות לסיבוב נוסף בבית המשפט.




הערה: אין לראות באמור במדור זה משום תחליף לייעוץ משפטי אישי, אשר מבוסס על בחינה פרטנית של נסיבות המקרה הרלבנטי לכל אחד ואחת, ואשר במסגרתו ניתן מענה משפטי ייחודי.

שאלות, הצעות ותגובות ל"בדלתיים פתוחות" - מדורה המשפטי של עו"ד עירא הדר, ניתן לשלוח באמצעות הכתובת: law@gogay.co.il

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...