אורי שמילוביץ. צילום: יחסי ציבור.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

אקטיביזם - הפער בין המצוי לרצוי

"אי אפשר להתחמק מהאבסורד המהול באירוניה, שמי שתקף אותי פיזית בפועל בסופו של יום היה פעיל שמאל רדיקאלי, ככל הנראה מהקהילה שלנו". החוויות המפתיעות והמטרידות של אורי שמילוביץ מהפגנה בתל אביב

בחיי אקטיביסט בכלל ואקטיביסט קהילתי בפרט, ישנם אירועים ששווה להתעכב עליהם. לפרוש אותם כפי שהם, לבחון אותם מכל הכיוונים, ולתת לכל אחת ואחד את ההזדמנות להרהר בנעשה ובהשלכות הציבוריות והקהילתיות שלהם. אירוע כזה חוויתי ביום רביעי ה-19 באוגוסט בדרום תל אביב.

באותו יום הייתי בהפגנה מהסוערות בחיי. כנראה לא הכי סוערת; בכל זאת, כבר היו אירועים חמורים יותר, בהם ירו עלי כדורי גומי ורימוני גז, אירועים בהם המון ימני זועם ניסה לתקוף אותי ואת חברי בשמאל. ועדיין, היה סוער מאד הפעם.

"אין משהו נגד הומואים"

אויבינו המושבעים - ברוך מרזל, איתמר בן דביר, מיכאל בן הארי, עוזריהם הכהניסטים ומאי גולן מהפעילות המיליטנטיות בדרום תל אביב - ארגנו מייצג שנאה כנגד בג"צ וכנגד הפליטים בגן לוינסקי. ביוזמה מבורכת של האקטיביסטית ספיר סלוצקר עמראן התכנסנו מולם, להטבקאי"ם ועוד, מתוך אמירה שכמו שהם באים לאירועים שלנו ומנסים לפזר הומופוביה אלימה, כך אנחנו נפתיע ונביע מחאה באירועי השנאה וההסתה שלהם.

צעדנו מולם עם שלטים וסיסמאות, המבהירות שהומופוביה וגזענות זו אותה האלימות. הרמתי דגל גאווה מול מייצג השנאה שלהם. היינו קרובים וצעדנו אחריהם ולפניהם, כששוטרים חוצצים בינינו. היקף השנאה המטורפת וההומופוביה המשתוללת שחווינו מכיוונם היה עצום. ניסו לחטוף לי את הדגל בכוח, ירקו לכיווני, קראו קריאות הומופוביות שוב ושוב, ניסו לפגוע פיזית פעם אחר פעם. ריכוז כזה של הומופוביה יוקדת לא ראיתי מזה זמן.

הומופוביה בוערת, גזענות שהשטן לא ברא, הכל באלימות קנאית שרואים שהיא מגיעה "מכל הלב" של אותם ימנים רדיקלים. הצעקות היו רבות ולא ויתרנו להם. פעם אחת הם הופתעו שבאנו ושיבשנו להם את האירוע המחליא שלהם ולא עזבנו אותם.

אחת ההומופוביות המרכזיות ניסתה לחטוף לי את הדגל והדפתי אותה איתו, ואז כמעט התפתחה תגרה אלימה פיזית כשהיא וחבריה מתנפלים אחוזי שאגות עלינו, והשוטרים בקושי מצליחים להפריד. לא ויתרנו וזה חירפן אותם. רבים מהכהניסטים ועוזריהם צילמו אותי שוב ושוב, והוציאו מעצמם נימה מאיימת של "חכה חכה". צעקנו עליהם שוב ושוב שהומופוביה היא טרור ושלא יפיצו את השנאה שלהם כאן.

לקראת סיום התפתחו כמה שיחות בשולי הטירוף. כמה מתושבי המקום וכמה מאיתנו הצליחו לשוחח, ואמרתי להם שהכהניסטים מנצלים אותם. היה שיח לא קל, ואחד אמר שלמד לקח לא להפגין עם מרזל וכמובן ש"אין משהו נגד הומואים".

גם האקטיביסטים לא מסכימים

בשולי הדברים, סערה זוטא שאין לי כוונה להתחמק ממנה. שמאלנים חלשי לב וימנים ציניקנים מוזמנים לסיים את הקריאה כעת.

לפני ההפגנה התכנסנו ב'בית אחותי' להכין שלטים. אחת הנשים במקום, שלא באה להפגין עימנו, אך סייעה בהכנת השלטים, הביעה תרעומת על כך שאחד מידידיי ההומואים שהינו פעיל בשכונות אלה, נמצא איתנו. התפתח ביניהם ויכוח על עניין הפליטים/מהגרי העבודה, תושבי דרום תל אביב ומה שביניהם.

היא מחתה על כך שדיכוי הוא דיכוי ושגזענות היא גזענות, ושבהפגנה כזו המסר הוא גם נגד הגזענות וההסתה, ושבעיניה ההתארגנויות שאותו בחור לוקח בהן חלק הן כאלה.

ציינתי שאני אכן דומה לה בעמדתה בעניין המאבקים כאן, ושאינני מסכים עם ידידי זה בעניין הפתרון בדרום תל אביב; שבהפגנות אחרות יתכן מאד ונמצא עצמנו, אני מולו ומול חברותיו, אך בהפגנה היום אנחנו מסכימים במסר כנגד גזענות והומופוביה, כנגד הכהניזם וניצול התושבים המקומים לצורכי הימין הפאשיסטי הזה. היא זעמה עד מאד ואמרה שהיא לא רוצה לסייע לנו, וכך הוויכוח נמשך עד שהלכנו להפגנה.

לא מעמעם את הזהות שלי

נעבור לסיום ההפגנה. כאמור, חלק מהתושבים המקומיים הצליחו לשוחח עם חלקנו באחד על אחד והיו כמה דקות של שיחה אמיתית. במהלך השיחה עם אחד מהם, התפרצה עלינו אחת המפגינות, שעד לפני רגע הפגינה לצידי, וצעקה שגזענות היא גזענות ושהוא - אותו תושב עימו שוחחתי - הוא גזען, שאין לו זכות לכלום ושאני מנהל איתו שיחה כאילו רק הומואים אסור לשנוא ופליטים כן. היא פוצצה לנו את השיחה בשאגות שלא הסתיימו, הוא מצידו צעק בחזרה, ואחר כך היה שידור חוזר בשיחה עם תושב נוסף.

כשהתפזרנו והלכנו משם כגוש אחד, הצעקות הפנימיות בינינו, המפגינים הלהטבקאי"ם ו/או השמאלנים, המשיכו. אותה מפגינה המשיכה לצעוק על חבר הומו אחר שלי, על כך שהוא בא לכאן כחייל בצבא הכיבוש ושאין לה מה לדבר איתו. לאחר מכן היא המשיכה מבלי כוונה להקשיב.

זכותה, לא עניין אותי השיח עימה. ניסיתי להסביר לאחרים שזה לא שאין לי הסכמה איתה ברמה עקרונית, רק הטהרנות המפוצצת הזו לא במקומה בהפגנה הזו; שבמסר של ההפגנה היום יש מקום לכל מי שנמצא כאן, ושמה לעשות - החיים מורכבים, אם לא רוצים לעמוד לבד להפגנת יחיד כל החיים.

אחד מחבריה נכנס עימי לוויכוח חריף. אמרתי בתגובה שאני חושב שיש מימד של צביעות בטהרנות שלה, כי היא כן מפגינה נגד הכיבוש עם הומופובים וזה לא גורם לה לפוצץ את העסק. אז היא עושה היררכיה של זהויות ומאבקים, כמו שמאלנים שבהפגנות שונות, למשל בבלעין אבל לא רק, מצפים מלהטבקאי להצניע את זהותו. זו הומופוביה ושלא ינסו להציג אחרת.

אותו בחור שרב עימי ממש חלק עלי, נאמר כך, והסביר שיש הבדל בין הפגנה שהיא שלו לבין הפגנה שהוא בא לתמוך בה. הבהרתי שבשום זמן ובשום מקום לא מקובל עלי שאני כהומו וכג'נדרקוויר אאלץ לעמעם את זהותי, ושמי שמטיף לכך הוא הומופוב ושאינני מעוניין לשמוע את ההומופוביה שלו.

בשלב זה הגיע שיא הערב. אותו פעיל שמאלני יקר, להטבקאי כך לפי הבנתי, הכה בי עם הבריסטול המגולגל שהחזיק בידו. הייתי קצת בהלם, לא הגבתי ורק אמרתי שהוא תקף אותי כרגע. ידידי הפעיל מהשכונות נחלץ לעזרתי, ואמרתי שהכל נגמר ושמתפזרים. הבחור שתקף התנצל ובזאת כוחותינו התפצלו.

אותו בחור עם הבריסטול המגולגל לא באמת היה מאיים. לא באמת חששתי. גם ברור שהייתי חזק ממנו פיזית, ואין מה להשוות בין המעשה שלו לבין האלימות ההומופובית מלאת השנאה היוקדת של הימנים הרדיקאלים בהפגנה קודם לכן. יחד עם זאת, אי אפשר להתחמק מהאבסורד המהול באירוניה, שמי שתקף אותי פיזית בפועל בסופו של יום היה פעיל שמאל רדיקאלי, ככל הנראה מהקהילה שלנו.

האידאה שלי לגבי החברה שלנו ברורה ושואפת רחוק. אני מקבל שכך גם אצל אחרים. אינני מצפה מאנשים להתפשר על האידיאולוגיה שלהם, אלא להבין שבפרקטיקה יש גם מציאות. אם הולכים עד הסוף זה לגיטימי, רק מומלץ להבין את ההשלכות ולמצוא או להמציא את המסגרות המתאימות לכל אג'נדה ופעילות. כשיש הסכמה - משתפים פעולה, כשאין הסכמה - לא משתפים פעולה. אם לא רוצים להתפשר - מארגנים הפגנת יחיד ומתמודדים עם התוצאות של הפער בין המצוי לרצוי.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...