משפחה עליזה
משפחה עליזה. צילום: ג'ראר אלון.
עוד בתרבות ובידור
 >  > 

נורמן מגיע לישראל

45 שנה לאחר שעלה לראשונה בברודווי, אפשר לראות בתיאטרון הבימה את המחזה "משפחה עליזה". העלילה אמריקאית, השחקנים יהודים וערבים, והמסר? רלבנטי גם בימינו

דקות ספורות לפני שהתחילה ההצגה הסתכלתי סביבי. עניין אותי מאוד לראות מי הקהל שמגיע לתיאטרון הבימה כדי לראות את "משפחה עליזה", מחזה המספר את סיפורו של גבר שמגיע לניו יורק לאחר שאישתו עזבה אותו לטובת אחיו, כדי לגלות שהבן שלו הומו. הקהל הורכב ברובו מאנשים מבוגרים, כאלה שבקלות יכלו למצוא את עצמם במקומו של אב המשפחה, וייתכן מאוד וכבר עמדו בסיטואציה הזו במהלך חייהם. השאר היו חברי הקהילה, שחלקם הגיעו, אני משער, בזכות העובדה שטל קלאי, הידוע בתור טלולה בונט, משחק בהצגה.

"משפחה עליזה" הוא עיבוד מקומי למחזה ותיק שנקרא " Norman, is that you?". רון קלארק וסם בובריק חתומים על המחזה שהועלה בברודווי לראשונה בשנת 1970, שהיה המחזה הראשון שהתמודד בכנות ובהומור עם הנושא. המחזה נחשב לפורץ דרך, אך לישראל הוא מגיע אחרי שהדרכים נפרצו ואפשר כבר, כנראה, לצחוק על הנושא. או לפחות לקוות שההצגה תמשך יותר מ-12 הפעמים בהן הוצגה לפני 45 שנה. במציאות של ימינו, נראה שהבימה מאמינים שזה סוג של להיט, אמונה שיש בה אמירה חיובית על המציאות בה אנו חיים היום. גם אם הלהיט הפוטנציאלי מוצג באולם מסקין הקטן יחסית.

משפחה עליזה
צילומים: ג'ראר אלון.

בישראל, יש לציין, שונה שם המחזה, אך לא מעבר לכך: העלילה מתרחשת בניו יורק, המשפחה אמריקאית. לפעמים זה צורם; התאמת העלילה לישראל היתה יכולה להפוך את ההצגה לרלבנטית יותר. העובדה שצוות השחקנים ישראלי לחלוטין מחריפה את הפער. עם זאת, הרלבנטיות של ההצגה נובעת מכך שהפחדים והדעות הקדומות מדברים באותה השפה בכל העולמות, אז וגם היום.

צוות השחקנים כולל את נורמן עיסא, המשחק בדיוק רב את אב המשפחה הנטוש והאובססיבי, המפוחד מכך שהבן שלו חי באותה הדירה עם גבר נוסף. יואב דונט משחק את הבן שנראה סטרייט אבל בעצם הוא לא, והמפגש בין השניים מצחיק וגם נוגע ללב ברגעים. אך העיקר הוא באינטרקציה בין בן הזוג, אותו משחק טל קלאי, לבין האב ובהמשך גם האם, אותה משחקת בכשרון רב רובי פורת שובל.

תפקיד ההומו הנשי – שעובד למחייתו כמטפל - מאפשר לקלאי להציג לא רק יכולות משחק מרשימות אלא בעיקר ליצור סיטואציות מצחיקות, הודות לפער בין המוחצנות שלו לבין השמרנות של ההורים. גם העולם הטיפולי זוכה למספר הקנטות מוצלחות בזכות הדמות שלו.

משפחה עליזה

ההצגה אינה חפה מבעיות. הקשר בין קטעי הקישור של הרקדנים לבין העלילה אינם ברורים, למעט במקרה אחד. למרות שהם רוקדים יפה, הבחירה בתוספת זו אינה לגמרי ברורה. וישנם רגעים של מעברים לא מהודקים ולא ברורים מספיק בין תיעוב לדאגה ובין כעס לאהבה. באותם רגעים זה נראה כאילו לא היתה סבלנות ללטש את כל הפינות לפני שמעלים את ההצגה בפני הקהל.

בסופו של דבר, אני מאמין שיש להצגה סיכוי טוב לחיות חיים ארוכים יותר על הבמה בישראל, מאשר על זו בברודווי. היא מדברת בעיקר לעיקר הקהל שהגיע לראות אותה: אנשים שמוצאים את עצמם חיים במציאות שונה מזו שהם גדלו בתוכה, מציאות של מיניות שונה אליה הם נחשפים דרך הילדים וקרובים אחרים, מציאות המעוררת בהם פחדים ודאגות עמוקות. עבורם, "משפחה עליזה" מספקת אפשרות לקתרזיס ובדרך לשנות קצת מהדעות הקדומות. ואם גם לכם יש עדיין חוסר השלמה עם המיניות שלכם, אז "משפחה עליזה" היא גם בשבילכם.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...