ח"כ מיכל רוזין. צילום: יחסי ציבור, ויקיפדיה.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

אי-שוויון בנישואים הוא רק סימפטום לעיוותים הפוליטיים בישראל

שוויון בנישואים בישראל קשור בטבורו להפקעת סמכויותיה של הרבנות בתחום ולהתחלה של פירוק הקשר הכוחני והמזיק (לכל הצדדים) של הדת והמדינה. הניסיון של מנהיגי ישראל להיראות כשומרי זכויות אדם בעיני עצמם, הקהילה והמבקרים ממדינות המערב היא צביעות ממדרגה ראשונה וניצול ציני של אותם מאות אלפי להט"בים שרק מחכים ליום בו יקבלו יחס כאזרחים ואזרחיות שווים

אין דבר שמרגש אותי יותר מלראות מאבקים חברתיים נושאים פרי. ממהומות סטונוול ועד היום התרחשה מהפיכה של ממש ביחס החברתי והממסדי לבני ובנות קהילת הלהט"ב בארה"ב ובעולם כולו. אך המאבק למען שוויון זכויות ממש לא תם עם אישור נישואים לזוגות מאותו מין בארה"ב, אם כי זו בהחלט נקודת ציון משמעותית. זו גם הוכחה לכך שאנחנו חייבות וחייבים להמשיך בדרכנו הצודקת, כי היא זו שתנצח.

לצערי, המצב בישראל רחוק שנות אור מזה בארה"ב. על אף שארה"ב היא מדינה דתית לא פחות מישראל מבחינת האוכלוסייה שלה, היא מסוגלת להתגבר על השמרנות ולהתקדם בנושאי זכויות הפרט והשוויון בזכות הפרדת הדת מהמדינה. לעומת זאת, בישראל, כל דיני האישות כפופים לדת. במקרה היהודי, לזרם ספציפי מאוד בדת – זה האורתודוכסי. אם כך, מה הפלא שכל כך קשה להניע כאן תהליכים לשוויון בנישואים? מדובר כמובן לא רק באפליה נגד קהילת הלהט"ב במקרה זה, אלא גם נגד זוגות שאינם מאותה דת, נשים עגונות, וכל מי שהרבנות הראשית מוצאת לנכון לפקפק ביהדותו.

לכן, שוויון בנישואים בישראל קשור בטבורו להפקעת סמכויותיה של הרבנות בתחום ולהתחלה של פירוק הקשר הכוחני והמזיק (לכל הצדדים) של הדת והמדינה. במסגרת חופש המצפון, המקובל במדינות הדמוקרטיות, כל אדם רשאי להימנע מתכתיבים דתיים. מן הראוי שחופש זה יצא מן הכוח אל הפועל גם במדינתנו, השואפת להיות דמוקרטיה מתקדמת.

הניסיונות שלי ושל מפלגתי לאשר בחוק נישואים אזרחיים או להקל על מי שאינם יכולים להינשא בארץ עלו בינתיים בתוהו בשל התנגדויות כל הממשלות. ביד אחת, ראה"מ ושורה משרי הליכוד בירכו את קהילת הלהט"ב לכבוד חודש הגאווה, וביד שניה דחו שורת הצעות שהיו מטיבות עם קהילה זו ונלחמות באפליה נגדה.

לא ברור לשם מה שרי הליכוד טורחים להצהיר שהם בעד קהילת הלהט"ב אם אינם פועלים לשיפור זכויותיהם ואינם נלחמים על זכותם לבחור את מי לאהוב, למי להינשא ואיזו משפחה להקים. הניסיון להיראות כשומרי זכויות אדם בעיני עצמם, הקהילה והמבקרים ממדינות המערב היא צביעות ממדרגה ראשונה וניצול ציני של אותם מאות אלפי להט"בים שרק מחכים ליום בו יקבלו יחס כאזרחים ואזרחיות שווים.

בעוד שנדמה כי מוסד הנישואים הפך להיות חזית המאבק עבור הלהט"ב, אל לנו לשכוח שכדי שאלו יתקבלו באופן מלא בחברה, ישנן עוד סוגיות רבות על הפרק. ראשית, עלינו לטפל באפליה, בקיפוח בזכויות, בפשעי השנאה ובאלימות המילולית כנגדם, הנפוצים יותר ויותר ככל שמתרחקים מתל אביב.

במקביל, אנחנו חייבים לשים סוף לאפליה של להט"ב בשוק העבודה ולדעות הקדומות המתגלעות במפגשם עם מערכת הבריאות והחינוך. ובעיקר אל לנו לשכוח את הטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות שהאפליה נגדם גרועה אף יותר והם סובלים מאפליה נוספת על היותם חלק מהקהילה ועל מודרות בתוך הקהילה עצמה. בינתיים, אני מברכת את האמריקאים והאמריקאיות שיזכו ליהנות מפירות המאבק שלהם לשוויון זכויות ומאחלת לנו לשנה הבאה בירושלים.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...