טל איתן
טל איתן. צילום: ענת דגון.
אלן טיורינג
אלן טיורינג. מאבות מהפכת המחשוב ופורץ צופן ה"אניגמה" של הנאצים. צילום: ויקיפדיה.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

המדריך להישרדות בג'ונגל הלהט"בפובי

מ"זה לא טבעי" דרך "למה אתם מנפנפים בזה" ועד "אסור לתת לכם לגדל ילדים". אספנו את "מיטב" הטיעונים ההומופוביים, והרכבנו מדריך מקיף שיעזור לכם לענות בנוקאאוט בטוקבקים ודיונים עמוסי שנאה כלפי הקהילה הגאה. והפעם: "במה אתם כל כך גאים, במה כבר יש לכם להתגאות". כתבה ראשונה בסדרה

לקראת חודש הגאווה, ערכנו, חברי צוות GoGay, סקירה מקיפה של מאות תגובות הומופוביות בכתבות, דיוני פייסבוק עמוסי להט"בפוביה ומגוון רחב של ביטויי שנאה כלפי הקהילה הגאה. ריכזנו את עיקרי "הטיעונים" של הדוברים הלהט"בפוביים, וביקשנו מחברי הצוות לנסח תשובות קצרות וממוקדות ככל האפשר, לכל הארס שמפזרים על הקהילה הגאה ברחבי הרשת. 

המטרה: לנקות את פייסבוק מלהט"בפוביה, ליצור חזית אחידה בתגובות פרו-קהילתיות בטוקבקים, ולייצג אותנו נאמנה באופן כזה שישקף את המהות של חיינו כבני-אדם שווים בכל דבר ועניין. 

ולא פחות חשוב מכך, לחסוך לכם זמן בזמן שאתם מתעמתים עם אנשים הומופובים, לסבופובים, טרנספובים, ביפובים או "סתם" אלימים ותוקפניים כלפי הקהילה על כל גווניה וצבעיה - בכך שנכין עבורכם מקבץ תשובות אותן תוכלו לפרסם ב"העתק" ו"הדבק", או לנסח מחדש במילים שלכם.

והפעם: במה כבר יש לנו להתגאות.

* * *

"במה אתם כ"כ גאים? במה כבר יש לכם להתגאות". 

בטח נתקלתם גם אתם בטיעון הזה, שאומר: בסדר שאתם הומואים, אבל מה יש להתגאות בזה? מדובר בטיעון מבלבל, משום שאפשר לקבל אותו כפשוטו ואף לנסות ולהקביל אותו לסטרייטים שאינם מתגאים בנטייה המינית שלהם. היא פשוט שם. ובכל זאת, מדובר בעניין מורכב הרבה יותר, כשזה מגיע לזהות להט"בית. במילים אחרות: יש לנו סיבות טובות לגאווה. הנה חלק מהן.

א. הזהות הלהט"בית אינה רק נטייה מינית. זהו עולם שלם של תוכן ומשמעות.

היא מכלול שלם של מאפיינים, השתייכות, קבוצות ייחוס. בהקשר הזה, נכון יותר להשוות את ההומוסקסואלית, למשל, לגאווה במוצא עדתי, או בקבוצת השתייכות חברתית, דוגמת חברי קיבוץ שיש ביניהם קשר, שפה ייחודית, רפרטואר חברתי תרבותי משותף, ובעיקר, לא מעט גאווה בעצם השתייכותם לקבוצה. אנחנו גאים להיות חלק ממכלול. מקבוצה. מציבור שיש לו מאפיינים משותפים וסולידריות.

ב. להיות להט"ב פירושו לעמוד באופן יומיומי מול מנגנוני השתקה והזרה המציבים אותנו באופן קבוע בקטגורית 'הזר והחריג'. ועם כל מטען היתר הכבד הזה, אנו מצליחים לחיות, לאהוב, להצליח, לשגשג ולהגשים את עצמנו.

זה לא דרמטי כמו שזה עשוי להשמע, משום שמדובר במנגנונים שקטים, שקופים ברובם, וכמעט אוטומטיים. הנראות שלנו במרחב הציבורי היא כמעט לא קיימת, דמויות מודל להט"ביות נדירות למדי - גם היום - והמיינסטרים עדיין גורם לכך שכל אחד נחשב הטרוסקסואל סיסג'נדרי, כל עוד לא הוכח אחרת. עצם העמידה שלנו במבחן הזה, והצורך לצאת מהארון בכ"כ הרבה מישורים וכ"כ הרבה פעמים במרוצת החיים, מעניקים לנו זכות לגאווה.

ג. להיות להט"ב פירושו להיות מושא שנאה וסלידה, ובכל זאת להמשיך בחיים כרגיל.

עם כל ההתקדמות, וכמה שלא נשכנע את עצמנו, הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים עדיין נחשבים מוקצה בחלקים גדולים של החברה הישראלית. כולנו שמענו את הילדים במגרש המשחקים משתמשים במילה 'הומו' כקללה, וחווינו הומופוביה בצורה כזו או אחרת מצד אנשים, לפעמים גם הקרובים לנו ביותר. בין אם זה 'סתם' טוקבקים איומים או משפטים של 'אין לי בעיה עם הומואים אבל', ההתמודדות הזו עם כמות כ"כ גדולה של כעס, סלידה ושנאה, היא סיבה טובה לטפוח לעצמנו על הגב ולתת לעצמנו קצת קרדיט. בהפוך על הפוך, דווקא העובדה שאנחנו מתמודדים עם כ"כ הרבה ג'יפה, ובכל זאת מרימים את הראש גבוה ואומרים לכולם "לכו להז@יין", מראה שמגיע לנו להרים מלא.

ד. להט"בים חשופים יותר לדיכאון, התנהגות אובדנית ותחושת ערך עצמי נמוך ביותר. ולמרות זאת, אנחנו מהממים שאין דברים כאלו.

זה לא קורה סתם, בוואקום, אלא בתגובה לדיכוי חברתי ופסיכולוגי. אנחנו מתבגרים לתוך אחרות, ואיש לא מכין אותנו לכך. למעשה, אנחנו יוצאים מהארון בדרך כלל לאחר שהשלמנו תהליכי קבלה עצמית משמעותיים, לבד כך שבמידה רבה אנחנו ילדים שמגדלים את עצמם, תוך תהליך מתמיד של הסתרה וחשש מפני גילוי. היכולת שלנו להתגבר על הפאזה הזו ולצמוח ממנה, מעידה על חוסן פנימי עצום וכוח נפשי חזק ביותר. זו חתיכת סיבה להיות גאה.

ה. אנחנו מבלים שנים ארוכות בבדידות ובחשש מפני בדידות. ובכל זאת, אנחנו לא לבד.

תחילה, בתוך המשפחה, אנחנו היחידים שהם 'כאלו', על פי רוב. גם בבית הספר, אולי גם בצבא. זו בדידות קשה ומאיימת. אנחנו מפנימים אותה כ"כ חזק, שגם אחר כך קשה לנו לראות את עצמנו בזוגיות למשל, מה שמביא אותנו לחשיבה מעגלית פסימית מאוד לפרקים, של פחד מפני הלבד. זו התמודדות מורכבת וחשובה שיש להתעמק בה ולהתגאות בה, משום שהיא מחייבת אותנו לתהליכי צמיחה וחקירה פנימיים ומזמנת מגוון מצבי התפתחות מלהיבים.

ו. אנחנו חלק ממסורת עצומה ורחבת היקף שמתחילה משחר ההיסטוריה.

סופרים, אמנים, אנשי טכנולוגיה ומחקר, רופאים, יוצרים, משפטנים. ההיסטוריה הלהט"בית מלאה באנשים מבריקים, פורצי דרך, שהצליחו ליצור התקדמות משמעותית ושינו את העולם. חלקם, כמו אלן טיורינג ואוסקר ווילד, למשל, שילמו על כך מחיר כבר. אך עבורנו זו המורשת הקהילתית, ויש בהחלט מקום להתגאות בה ולחגוג בה. מעטים האנשים שיש מאחוריהם שובל כ"כ רחב של אנשי מפתח, יוצרי אוונגרד ופורצי דרך, בכ"כ הרבה תחומים.

ז. אנחנו בני-אדם. 

בכל אדם ישנה כמיהה יסודית לגאווה. אנו רוצים להרגיש נאהבים, מוערכים, מקובלים, נחשבים. אנו בונים לעצמנו עולם של קשרים ויחסים, מנסים להגשים את עצמנו, ואוספים חוויות והישגים המעצבים אותנו ומרכיבים את פאזל הזהות שלנו. כחלק מאותו קולקטיב אנושי גדול, אנחנו זכאים וראויים לגאווה בהיותנו, פשוט כך, בני-אדם.

ח. גאווה היא תרופה מצויינת לבושה.

אף אחד לא נולד כדי לחיות בפחד ובבושה. דרך קבלת הזהות שלנו על כל מרכיביה, האתגרים שהיא מציבה בפנינו והמאבקים שאנחנו נתקלים בהם (בחלקם הגדול מבלי שנרצה בהם בכלל), אנחנו לומדים לאהוב את עצמנו. זה עניין משמעותי לכל אדם, כחלק מתהליך צמיחה ובחינה עצמית. וזה, ללא ספק, משהו שאפשר וצריך להתגאות בו ולשמוח בו.

ט. אין לנו מסלולים אוטומטיים כמו לסטרייטים. אנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש. ואנחנו עושים את זה, בצורה מעולה, לגמרי לבד.

אחת הפריבילגיות בלהיות הטרוסקסואל היא גם נקודת תורפה: בחירות אוטומטיות שהחברה מכתיבה ומסלילה, בין אם איך גבר צריך להתנהג, איך נראית הביוגרפיה שלנו (תיכון, צבא, טיול, עבודה זמנית, לימודים, חתונה, ילדים) ועוד. כלהט"בים אנחנו צריכים לקבל בחירות מורכבות יותר, להתעכב בצמתים, לבצע שיקולים שבד"כ מתקבלים "מעצמם" (למשל: האם אני רוצה ילדים? באיזה אופן אני רוצה להביא אותם? איך ארצה לגדל אותם? איך אממן את התהליך הזה?) וכדומה. העובדה שאנחנו צריכים לחשב בכל פעם את המסלול מחדש, לקבל החלטות, לבדוק את עצמנו - מוסיפה מצד אחד עומס, אבל מאפשרת לנו להיות כנים יותר, אמיתיים יותר, ובעיקר - מזמנת לנו הזדמנויות שרוב האנשים מפספסים. 

י. אנחנו שונים.

ובעידן שבו אנו חיים, שונות, אותנטיות וכנות הן ערך חשוב ומהותי שאנשים מבלים שנים בחיפושים אחריו. 

--

הצטרפו למאבק שלנו בלהט"בפוביה! שתפו את הכתבה עם חבריכם, השתמשו בתכנים בדיונים בהם נתקלתם בדוברים הומופוביים ועזרו להפיץ את המסר. יש לכם רעיונות נוספים לכתבות בנושא או בנושאים אחרים? צרו איתנו קשר או פנו באופן אנונימי לאימייל הוורוד
אתם מוזמנים גם לעשות לייק לדף של גוגיי בפייסבוק לעדכונים ומדריכים נוספים.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2018 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...