"בתוך אדם אחד" של ג'ון אירווינג
"בתוך אדם אחד" של ג'ון אירווינג. צילום: עטיפת הספר.
עוד בספרים
 >  >  > 

אדם בתוך עצמו

"בתוך אדם אחד" של ג'ון אירווינג, הוא סיפור היסטורי על ביסקסואליות, עם זכרונות מדומים מארועים כמו מהומות סטונוול, מגפת האיידס ואפילו רצח קנדי

ווילאם, ביסקסואל בן שישים, מביט לאחור על חייו כנער בעיירה קטנה בארצות הברית וכסטודנט בווינה. מעין סיפור היסטורי על ביסקסואליות, עם זכרונות מדומים מארועים כמו מהומות סטונוול, מגפת האיידס ואפילו רצח קנדי.

רצון טוב. ברור שלג'ון אירוונג היה רצון טוב כשהוא כתב את הספר הזה. ובכל זאת, מעבר לבעיה הספרותית עצמה - בילי מדבר הרבה, והוא מטיח את עצמו בפרצוף הקורא עוד בדף הראשון של הספר בזרם תודעה לא מסונן ומבלבל- הספר הוא, איך לאמר בעדינות, לא אמין.

חילונים כותבים על חרדים וסטרייטים כותבים על הומואים. כמה קרוב שאתה מסתכל, רואים שנעשה פה 'תחקיר'. מוצגים מוזיאונים להמונים, בבקשה. לא, זה לא נעים להיות מוצג שמישהו מקריא עליו טקסט מוויקיפדיה.

לבילי, בעיירה הקטנה באוהיו, יש סבא קרוסדרסר, אבא שברח עם גבר אחר, שכנה טרנסית ושני חברים גאים לפחות. הוא אפילו לא יוצא מהארון רשמית פשוט כי הוא אף פעם לא היה בו, ונכון שיש קטע נחמד שבו הוא מרגיש מבולבל כי הוא 'מאוהב באנשים הלא נכונים', אבל אני מכירה אנשים בתל אביב של ימינו, שהיה להם יותר קשה עם המשפחה שלהם.

לאורך שישים שנה, אף אחד לא מתנכל לבילי או פוגע בו: נוצר רושם שההתמודדות היחידה של ביסקסואלים היא עם עצמם, והיא לא. הספר הזה חי בבועה רצינית. ולאורך כל הספר חשבתי לעצמי, למה אנחנו צריכים זכרונות מדומיינים שמוחקים חלק רציני בלי לשים לב בכלל? מה עם תומאס מאן, או עם אישוורד, אפילו ז'נה? היומרנות מרגיזה אותי.

עוד ספר שחשבתי עליו במהלך הקריאה הוא 'מה יפית עמק נוי', כי שם לפחות יש ערך היסטורי לזכרונות שהמחבר מעלה.

תראו, זה ספר נחמד. באמת שהוא נחמד אם אוהבים את ספרי הקשקשת, ובילי הוא נער מצחיק ומלא ביטחון עצמי, עם ניחוח קל של טרנסופוביות שאני לא מצליחה לשים עליה את האצבע וברור שאירווינג לא מודע אליה בעליל. יש כל כך הרבה ספרות סטרייטית סבירה, אז גם גאה זה בסדר ומותר לה.

אם הפוקוס של הספר לא היה על ביסקסואליות, זה היה יכול להיות סיפור התבגרות חמוד. ואולי השטחיות של הספר דווקא תמשוך מתבגרים ותשכנע אותם שיש להם סיכוי. אולי זה ספר למי שלא יוכל לזהות את הזיוף, שלא מכיר מספיק או שלא מאד אכפת לו, ואופטימיות היא דווקא לא דבר רע.

בתוך אדם אחד, ג'ון אירווינג. מודן, 478 עמודים. מתוך הבלוג "הקוראת".

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...