אורי שמילוביץ. צילום: יחסי ציבור.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הומופוביה היא מוצר צריכה בסיסי

הומופוביה היא תופעה חברתית אלימה ומסוכנת. תופעה רחבה, עמוקה ושורשית בבסיס כל החברות האנושיות משחר הציוויליזציה, של השלטת טרור, קרי השלטת אימה באמצעים אלימים על אוכלוסיה אזרחית, כנגד קהילת להטבא"ק. גם אנו בקהילה מעדיפים לעצום עין נוכח הטרור ההומופובי, שכן אחרת נתקשה מאד לחיות בשקט ונאלץ לעשות מעשה

הומופוביה היתה ועודנה חלק בסיסי ומשפיע בחברה האנושית. לעיתים קיימת נטיה להמעיט בחשיבותה, ועל כן ראוי להתעכב על הגדרתה ומשמעותה.

לפני שנעמוד על השאלה מהי הומופוביה, ראוי להבהיר מהי לא הומופוביה. לעיתים רבות קיימת נטיה לראות בהומופוביה כמעין חוסר נימוס או התנהגות שאינה נעימה ואינה רצויה. התייחסות זו להומופוביה באה לידי ביטוי באמירות שונות הנגזרות מכך. "הומופוביה דוחה/מכוערת" וכדומה.

היחס אל ההומופוביה וביטויה כאל התנהגות שאינה נימוסית ותו לא, מגמדת את עומקה ומשמעותה של ההומופוביה. הומופוביה איננה עניין של נימוסים והליכות. גילויה אינם עבירה על כלליה של חנה בבלי. הומופוביה איננה עניין מכוער או דוחה, איננה יחס לא יפה של בין אדם לחברו, משל היתה עוד קללה עסיסית או חוסר טאקט.

הומופוביה היא תופעה חברתית אלימה ומסוכנת, תופעה רחבה, עמוקה ושורשית בבסיס כל החברות האנושיות משחר הציוויליזציה, של השלטת טרור, קרי השלטת אימה באמצעים אלימים על אוכלוסיה אזרחית, כנגד קהילת להטבא"ק. כשאני אומר הומופוביה, הכוונה כמובן ללהטבאקפוביה באשר היא, על צורותיה השונות.

הומופוביה היא פחד שבתורו הופך לפחד של הקורבנות

הפירוש המילולי של המושג הומופוביה הוא אמנם פחד מהומואים, אך הפירוש החברתי והמעשי שלה הוא הפחד בו ההומואים נאלצים לחיות. פחד הגורם להומואים (ולהטבא"ק בכלל) להסתתר בארון, להאנס להסתיר את זהותם, לחיות חיי סבל ושקר קשים. פחד הקיים מהסנקציות השליליות, בין אם חוקיות או חברתיות, של טרור ההומופוביה. הדבר בא לידי ביטוי בחוקים מפלים, ביחס מבזה ומשפיל, בדחיה מהמשפחה, מהחברים, מהסביבה, באיום על הפרנסה ואף באלימות פיזית ומילולית כלפי הומו ולהטבקאי המעיז שלא להסתיר את זהותו וקיומו, כפי שהוא.

למעשה, חוסר הרצינות כלפי הטרור ההומופובי, נובע מחוסר הרצינות כלפי הזהות ההומואית והלהטבקאית. ומכיוון שהיחס אל הומופוביה ולהטבקאפוביה אינו כה רציני, ונתפס בצורה מגומדת, כך גם השיח והפעולות הנגזרות ממנו.

בכל יום מתקיימים סביבנו ביטויי הומופוביה, והכל בוחרים להתעלם, או להקטין את המשמעות. עד כדי הכחשה לעצם קיומה של ההומופוביה. רבים פוטרים את התרעמות על גילוי הומופוביה ב"זו טרחנות/ לא היתה כאן כוונה לפגוע/ לא בכל דבר צריך לחפש הומופוביה" ושאר זילות העניין.

יתכן שגם אנו בקהילה מעדיפים לעצום עין נוכח הטרור ההומופובי, שכן אחרת נתקשה מאד לחיות בשקט ונאלץ לעשות מעשה. מנגנוני ההגנה פועלים שעות נוספות וכך רציונאליזציה, לצד הדחקה והכחשה, חוגגים בקרבנו. כשאנחנו לא רואים את הבעיה, כשאיננו מכירים בה, נדמה לנו כי איננה קיימת. ילד קטן שעוצם את עיניו, חושב שהשמש נעלמה ואין הדבר מזיק. אך כשאדם בוגר שהרכב בו נוהג איבד שליטה ובמקום לנסות ולכוון את ההגה, הוא עוצם את עיניו ומקווה לטוב, זה כבר ממש מסוכן.

הדוגמאות רבות. רק בשנה החולפת פקדה אותנו פרסומת שפמפמה לנו את המסר כי משקפיים הם מוצר צריכה בסיסי. מה שבעיקר נקלט הוא, שהומופוביה היא מוצר צריכה בסיסי. לעג רב משכה הפרסומת, עד שנאלצו לשנותה. ובשום מקום לא דברו על הסיבה. על הסיבה ללעג, לכך ש"הפרסומת מעצבנת".

כולם יודעים שהסיבה היא שהסיסמה המטיפה כי משקפיים הם מוצר צריכה בסיסי, נאמרה בצורה ובטון נשי מדי, הומואי מדי.  הטון של המשפט הזה הדהד לרבים בציבור כמעצבן, כ"חפירה", ואף אחד לא קם וצעק שהמלך הוא עירום. מה בדיוק מפריע במשפט הזה? הדרך בה הוא נאמר. העובדה שסתם ככה על הדרך, הטון לא היה גברי דיו. השדים התעוררו מרבצם, הסנקציות הופעלו, האווירה שדרה שטון המשתמע כהומואי הוא נלעג ומעצבן. ומאז, הפרסומת הזו משוללת האלמנט האוחצ'י. המציג, על אף היותו בעל הבית, נאלץ להכנע לתכתיב, ובוודאי לבצע חזרות שוב ושוב עד שקולו היה גברי דיו. הבדיחה שהיתה כביכול על חשבונו, היתה למעשה על חשבוננו. ולא פצינו פה. העלמנו עין.

"אתה כזה גיי" - זה לא הומור, זו הומופוביה

כך בכל פעם שזהות הומואית מתוזכרת כגנאי, והכל רואים בכך בדיחה לא מזיקה. "אתה כזה גיי", מי מאיתנו לא מכיר את הסטרייטים המטיחים זאת אחד בשני בהומור? התפיסה כי להיות הומו זה מבזה, היא כה מושרשת בחברה, עד שאין נותנים לכך את הדעת. היא חלק אינהרנטי מהשיח, עד שמי שיקום כנגדה, לא ילקח ברצינות. כי הומו, כידוע, אינו רציני ממילא.

כך גם בחור הרואה עצמו כאושיית פייסבוק, אשר פרסם לאחרונה תמונה של נפתלי בנט כפרוטולוג הלובש כפפה וארשת של מטורף על פניו. כולם צחקו, כמה שנון, כמה בקורתי. איש לא עצר לרגע וצעק שהמלך הוא עירום. שהסאטירה כאן, מבוססת אלמנט הומופובי מובהק. כי הרי אין זה מקרי שבוחרים בחדירה לתחת במקרים כאלה. רופא שיניים כואב עוד יותר וברור שלא יבחרו בו כדוגמה להמחשה. בוחרים ברופא המתעתד לחדור עם אצבעו לישבננו, כי זה אקט משפיל. כי זה נתפס כדימוי של דבר מה שלילי ומבזה.

בדיוק כשם ש"תזהר, אני אזיין אותך", מגיע מאותו המקום בדיוק. הם מבוססים על התפיסה ההומופובית ש"לקבל בתחת" זה רע, שלהיות הפסיבי, הנחדר, הנשי, זה נחות. ואף אחד לא רוצה להיות נחות. המזיין הוא המנצח, החודר הוא השולט. שימו וזלין כי זה יכאב, ועכשיו כולנו נצחק. כי כולנו מבינים על מה זה מתבסס, ומשתפים פעולה. משתפים פעולה עם הטרור ההומופובי שזו דרכו להטיל סנקציות על מי שמתגאה בזהותו ההומואית. הסנקציה היא בדמות תיוג כדבר מה שלילי ונחות. כמי שהבדיחה על חשבונו.

הבדיחה היא תמיד על חשבוננו

אין סוף לדוגמאות, אך אתן דוגמה נוספת ואחרונה רק מהימים האחרונים. מוסף ספורט אשר בחר למרוח על השער הראשי שלו צילום של שני כדורגלנים מקבוצות שונות, תחת הכותרת "צמודים". השער מדבר על כך שקבוצות הכדורגל שלהם צמודות בטבלה, אך להכל ברורה ה"שנינות": השחקנים נקלטו בעדשת המצלמה ברגע בו חלפו זה על פני זה באופן צמוד, והנה יש לנו שנינה המשחקת על האלמנט ההומופובי המשתעשע בקריצה "איזה צחוקים, הם כמו הומואים". והרי כדורגל הוא משחק של גברים- גברים, אז כגודל ההומופוביה, גודל הבדיחה.

ראוי שנזכור שהבדיחות הללו, תמיד הן על חשבוננו. שהאווירה ההומופובית הכה מושרשת בחברה, היא חלק משרשרת של אותה תופעה אלימה ומסוכנת, המבססת מדור לדור את התפיסה שהומו זה בזוי. וזה מה שמכניס אותנו לארון מילדותנו, זה המשמר את ההומופוביה, זה המאיים עלינו וממרר את חיינו.

כחלק מהמאבק בהומופוביה, בטרנספוביה ובלהטבאקפוביה באשר היא, עלינו לזכור ולהזכיר שההטרוסקסיזם, הרואה בזהות הסטרייטית כזהות ה"נכונה", הוא האויב שלנו, ועלינו לקעקע אותו ולהוקיע אותו מקרבה של החברה שלנו. כל זמן שהשימוש בהומופוביה יהא לגיטימי כמטבע עובר לסוחר, הומופוביה תהיה מוצר צריכה בסיסי. ככלי חברתי שישלול אותנו, במקום שאנו נשלול אותו.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...