עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

איידס וסרטן

חולי איידס חשופים לא רק לזיהומים, אלא גם להתפתחות של גידולים שונים, מהם גם גידולים ממאירים. מהן הממאירויות השכיחות, איך מאבחנים ומהן אפשרויות הטיפול

סרטן, או גידול ממאיר, הינו אוסף של תאים שנוצרו מתא יחיד בשל חלוקה לא מבוקרת. התאים הללו "משתלטים" על צריכת החמצן וחומרים הכרחים אחרים - ובכך גורמים לנזק לרקמה. תהליך ממאיר מאופיין גם ביכולתו לפלוש לרקמות אחרות (יצירת גרורות).

מזה שנים ארוכות ידוע כי קיים קשר הדוק בין מערכת החיסון להתפתחות של סרטן. חולים הזקוקים להשתלה ומקבלים תרופות לדיכוי חיסוני חשופים יותר לגידולים שונים, וכך גם חולי איידס - תסמונת הכשל החיסוני הנרכש. ללימפוציטים מסוג T (הנפגעים ע"י HIV) ישנו תפקיד חשוב ב"חיסוניות תאית". התאים הללו מהווים רכיב מפתח בתהליך ההשמדה של תאים סרטניים. כמו-כן ידוע שתאים אלו נלחמים בזיהומים נגיפיים שונים, ושנגיפים קשורים בהתפתחות סרטן. במיוחד ידוע הקשר בין הנגיפים הרפס מסוג 8, אפשטיין-בר, הפטיטיס B, ופפילומה לסוגי סרטן שונים.

ממאירויות מגדירות איידס (AIDS defining malignancies)
קיים הבדל בין נשאות לנגיף HIV לבין התפתחות מחלת האיידס, ויתכן מצב שבו נשא של HIV עדיין לא פיתח את מחלת האיידס. מחלת האיידס מאובחנת בנשאים החולים בזיהומים נצלניים (אופורטוניסטיים) מסויימים, או בסוגי סרטן שונים. המחלות הללו קרויות "מחלות המגדירות איידס" (AIDS defining illness).

סוגי הסרטן הנכללים בקטגוריה זו הם:

  • סרקומה ע"ש קפושי Kaposis Sarcoma - (KS)
  • לימפומה שאינה-הודג'קין - Non-Hodgkins Lymphoma (NHL)
  • סרטן פולשני של צוואר הרחם - Invasive Cervical Cancer

בנוסף, חולי איידס מצויים גם בסיכון מוגבר לפתח ממאירויות נוספות, כמו: מילומה נפוצה, מחלת הודג'קין, סרטן האנוס (anal cancer), לוקמיה (סרטן דם), סרטן ריאות, סרטן האשכים, Basal Cell Carcinoma ומלנומה של העור, ועוד.

נתייחס להלן לשתי הממאירויות השכיחות יותר.

סרקומה ע"ש קפושי - Kaposis Sarcoma (KS)
זהו גידול המורכב מקשריות עם כלי-דם רבים בתוכן, ועלול להופיע בעור, בריריות ובאיברים פנימיים שונים (לדוגמה - בריאות). ישנו קשר סיבתי בין זיהום בנגיף הרפס מסוג 8 לבין התפתחות הגידול.

טווח ההסתמנות רחב - משינויים קלים בעור, ועד למחלה מפושטת שמערבת גם איברים פנימיים. KS יכולה להופיע בכל שלב שהוא בחולי איידס, גם כאשר רמת תאי ה-CD4 תקינה. אולם, הטיפול היעיל במחלה ("קוקטייל" , HAART) בהחלט הוריד באופן דרמטי את שכיחותה.

בדרך כלל ההסתמנות הראשונית היא של נגע מורם על העור, בצבע אדום-סגול. נגעים אלו מופיעים במיוחד באזורים החשופים לשמש, וגודלם יכול לנוע מכמה מילימטרים ועד לכמה סנטימטרים. בניגוד לגידולים אחרים שבהם מעורבות של בלוטות לימפה מהווה סמן רע, ב-KS אין המצב כך. מעורבות מוגבלת של בלוטות הלימפה היא בעלת סיכוי טוב לריפוי.

מעורבות של איברים פנימיים, ובמיוחד של הריאות, היא רצינית יותר ועלולה לגרום לסימנים שונים, לדוגמה קוצר נשימה. ב 80% מהחולים שבהם יש עירוב של הריאות ישנם גם נגעים על העור. בצילום חזה ניתן לראות תמונה דומה לדלקת ריאות דו-צדדית, בדרך כלל עם נוזל בין קרומי הריאה.

האבחנה מתבססת על ביופסיה - כלומר לקיחת חלק קטן מהנגע לבדיקה פתולוגית (תחת מיקרוסקופ). שלב זה דרוש כדי להבדיל בין KS למצבים אחרים, כגון זיהומים שונים ולימפומה. לאחר שנעשתה אבחנה - חשוב לפנות לרופא המתמחה בטיפול ב-KS. הטיפול נקבע לאחר שקובעים את מידת התפשטות הגידול. לעתים, כאשר הנגעים על העור קטנים, ניתן להסתפק בטיפול אנטי-נגיפי ומעקב. במקרים שבהם יש עירוב של הפנים, המפרקים או של הפה (מה שעלול להפריע לבליעה) ניתן לטפל ע"י הקרנות, הזרקה מקומית של כמותרפיה, או טיפול בקור (קריותרפיה).

במקרים שבהם יש עירוב של איברים פנימיים - נהוג לטפל באינטרפרון-אלפא או במשטרים כמותרפיים שונים (הכוללים דאונרוביצין ליפוזומלי, תרופה שפותחה לראשונה בישראל, בבי"ס לרוקחות של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים). התגובה לטיפול היא טובה יחסית, ותלויה מאוד ברמת תאי ה CD4 (כלומר במידת הגבתה של מערכת החיסון לקוקטייל).

לימפומה שאינה-הודג'קין - Non-Hodgkins Lymphoma (NHL)
לימפומה היא גידול שנוצר מתאים של מערכת הדם. בניגוד לסרטן הדם (לוקמיה), אין בלימפומה עירוב מסיבי של מח העצמות. מעריכים כי 6% מכלל חולי איידס יפתחו לימפומה במהלך חייהם. חולי איידס נמצאים בסיכון פי 120 לפתח לימפומה לעומת אנשים שאינם נושאים את הנגיף.

בניגוד ל KS, הירידה בשכיחות של לימפומה עקב הטיפול האנטי-נגיפי אינה דרמטית. לימפומה מופיעה במיוחד בחולים בהם רמת תאי ה CD4 נמוכה, ובחולים הנושאים את הנגיף זמן רב. ההערכה היא ששכיחות הלימפומות תגדל בגלל העלייה בתוחלת החיים של חולי איידס.

ישנם כמה סוגים של לימפומות: אימונובלסטית, לימפומה מסוג ברקיט, ולימפומה ראשונית של מערכת העצבים המרכזית.

לימפומה אימונובלסטית (immunoblastic lymphoma) מהווה כ 60% ממקרי הלימפומה בחולי איידס. זוהי לימפומה אגרסיבית המתבטאת בד"כ ע"י נוזל בין קרומים שונים בגוף העוטפים איברים פנימיים (קרומי הריאה, קרומי הלב), לרוב ללא הגדלה של בלוטות לימפה.

לימפומה ע"ש ברקיט (Burkitts lymphoma) מהווה כ 20% מהמקרים. בד"כ מופיעה בחולים צעירים, וקשורה לפחות בחצי מהמקרים בזיהום של וירוס אפשטיין-בר (EBV). זוהי לימפומה אגרסיבית ביותר, בה זמן ההכפלה של התאים הוא הקצר ביותר שתואר בספרות הרפואית, מבין כל הגידולים המוכרים באדם.

לימפומה ראשונית של מערכת העצבים המרכזית (primary CNS lymphoma) מהווה כ 20% מהמקרים. היא בד"כ מופיעה בגיל מאוחר יותר וקשורה ברמות נמוכות מאוד של תאי CD4. ההסתמנות של לימפומות היא וריאבילית ביותר, ותלויה במידה רבה באיברים המעורבים. לדוגמא, לימפומה של מערכת העצבים עלולה להתבטא בפרכוס או בחסר נוירולוגי, ואילו לימפומות אחרות יכולות להתבטא בחום גבוה, הגדלת בלוטות לימפה, או קוצר נשימה וכאבים בחזה בשל נוזל בין קרומי הריאה.

גם כאן האבחנה היא באמצעות ביופסיה, ואח"כ מנסים להעריך את מידת ההתפשטות ובהתאם לכך להתאים את הטיפול. יש חשיבות לטיפול אנטי-נגיפי יעיל ולשיפור בספירות של תאי CD4.

הפרוגנוזה אינה טובה כמו ב-KS, אולם בשנים האחרונות ישנו שיפור בשל שימוש במשטרים כימותרפיים יעילים יותר. למרות זאת, לימפומה ראשונית של מערכת העצבים היא יחסית עמידה לטיפול והחולים בה בד"כ אינם שורדים יותר משנה.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...