אלחי הלמן. צילום: צילום אישי.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

לא מסתפקים בשדולה גאה, תנו לנו חוקים

ביום השבעת הכנסת, התבשרנו על הקמתה של שדולה גאה, שכמו קודמותיה, כנראה, תהיה הצהרתית בלבד, וחסרת משמעות של ממש. זה המקום לדרוש מחברי הכנסת להפסיק לפזר סיסמאות, ולהתחיל לשנות, באמת, מבפנים, בחקיקה. ועיקר חובת ההוכחה מוטלת כעת על חברי "גאווה בליכוד", שצריכים להראות כעת את ההשפעה שלהם על הממשלה הנבחרת

איזה כיף שהקימו לנו שדולה בכנסת. ביום השבעת הכנסת, דקה לפני השעה 16:00, הוגשו הבקשות להקמת השדולה הגאה. יעל גרמן ומרב מיכאלי, שתי חברות כנסת מדהימות ונשים חזקות, חברות אמיתיות של הקהילה הגאה, הקימו יחד את השדולה שתעזור לנו להגיע לשוויון זכויות. 

רגע מה? איך שדולה ששתי יושבות הראש שלה הן בכלל מהאופוזיציה, תצליח לשנות משהו? יותר מזה, מתי - בעבר - הצליחה השדולה הגאה להביא איזה שינוי אמיתי? האם אלו עפר שלח וניצן הורוביץ, שעמדו בראש השדולה הקודמת, ששינו את פני החברה? לא ממש. עד כמה שזכור לי, מי שעשו את השינוי האמיתי, היו חברי הכנסת והשרים (אחת מהן היא יעל גרמן) אבל ללא שום קשר לשדולה. ההתקדמות שהושגה נעשתה מחוץ לה.

אז למה צריך בכלל שדולה לענייני הקהילה בכנסת? במשכן פועלות הרבה מאוד שדולות. כפועל יוצא של כך, נוצר מצב בו השדולות כבר לא רלוונטיות (כמעט) ופעילותן, על פי רוב, סימלית בלבד, ומיותרת כמעט לגמרי. אחת הדוגמאות היא שלי יחימוביץ, שבחרה שלא להיות חברה בשדולות, מתוך ההבנה שהן כבר לא רלוונטיות. 

אם נמפה את השדולות בישראל, נגלה, קודם כל, שאפשר לחלק אותן לכמה מאפיינים. יש שדולות שכל מטרתן לפאר את קורות החיים של העומדים בראשון, ולהיות סעיף הצהרתי בפעילותם כלפי קהל הבוחרים שלהם. לצידן, ישנן שדולות שאכן באות לפעול ולשנות, ויש את הסוג השלישי, הנפוץ מאוד, של שדולות שעושות את שני הדברים. לראייתי, השדולה הגאה שייכת לקטגוריה הראשונה. לצערי. כל מטרתה לתת קרדיט על עשיה, תחושה של עשיה, אווירה של עשיה, גם אם אין מאחוריה שום דבר.

עכשיו זה הזמן המתאים ביותר לומר את האמת. תפסיקו כבר לרחם עלינו, אל תגידו לי "אתם נורמלים ומגיע לכם הכל באופן שווה". אני לא נורמלי ועדיין מגיע לי שוויון, זה מה שמיוחד בדמוקרטיה. אני שונה, אני גאה בהיותי שונה, אל תבואו אלי עם סיסמאות כמו השדולה הגאה, תבואו אלי עם חוקים ותקנונים חדשים, תשנו. מבפנים. מהיסוד. 

ועכשיו לכיף האמיתי. אני גאה להיות אחד מחבריו של אמיר אוחנה, מספר 32 בליכוד שכמעט נכנס לכנסת. הוא איש עשייה מדהים, באמת, אבל גם קצת אופטימי מדי. בניגוד אליו, אני סבור שהסיכוי שבכנסת הזאת משהו ישתנה לטובתנו נמוך, ולמעשה, מאמין שרוב הסיכויים הם שאנחנו יכולים כבר לשכוח מהחוקים הפרו-להט"ביים שכבר עברו קריאות ראשונות ושניות בכנסת הקודמת. הם ייקברו עמוק וישכחו. 

כאן בדיוק מתחיל התפקיד שלכם, חברי "גאווה בליכוד", והוא להראות את ההשפעה שלכם. לחצו, תמרנו, דחפו, עשו הכל כדי שהחוקים לא יפלו ושיחוקקו חדשים. אם תצליחו, יהיו הרבה מאוד אנשים שיהיו חייבים לכם תודה, וסליחה. אך נטל ההוכחה, כעת, הוא על כתפיכם.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...