יום הנראות הטרנסג'נדרי. צילום: באדיבות קולקטיב משפריצות.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

שלא נצטרך את יום הנראות הטרנסג'נדרי

יש גברים עם פין, ויש גברים עם פות, יש נשים עם פות ויש נשים עם פין. ואפילו, שומו שמיים, יש אנשים שהם לא גבר או אישה, או שניהם ביחד. ככה זה, ככה זה היה תמיד, ככה זה יהיה תמיד. תתמודדו עם זה

הרבה מאוד משאבים בחברה שלנו מושקעים ב*לא* להתעסק במין ומיניות. "זה מוגזם מדי", "הילדים צעירים מדי", "הם יקבלו רעיונות", "לא צריכים לדבר על זה", "זה לא צנוע", "ילמדו כשיגיע הזמן, אחרי הצבא". ואני לא מדבר על הומוסקסואליות אלא על מין ומיניות בכלל.

אבל יש מקום אחד, תחום אחד, עת אחת, שבהם לפתע פתאום, העיסוק במין הופך להיות העיסוק המרכזי. איברי המין נמדדים, נשקלים, מדברים על קיומם או על העדרם. מתי זה קורה ? זה קורה בבואה של החברה לקבוע אם מי שעומד ממול הוא גבר או היא אישה. שוכחים לגמרי את כל הטיעונים של *לא* לדבר על זה ופתאום כל מה שמעניין זה "מה יש לו בין הרגליים?" או "למה אין לה חזה?". איברי המין מהווים אולי 5% מגוף האדם, ובו בזמן מהווים 100% מהשיקול של "את/ה גבר או אישה".

אז מה אני רוצה להגיד ? שני דברים. ראשית, לא, איברי המין הם בכלל בכלל לא שיקול לקבוע אם מי שעומד מולנו הוא גבר או אישה. אמנם אני יודע שאני חריג מאוד בבואי לומר שיש להם 0% חשיבות, כי זה משתלב מאוד עם הנטיה והזהות המינית שלי, אבל גם הפחות מהדרין ממני מוטב שיפנימו שמדובר באיברים ולא במהות או פנימיות של בני אדם. יש גברים עם פין, ויש גברים עם פות, יש נשים עם פות ויש נשים עם פין. ואפילו, שומו שמיים, יש אנשים שהם לא גבר או אישה, או שניהם ביחד. ככה זה, ככה זה היה תמיד, ככה זה יהיה תמיד. תתמודדו עם זה.

הדבר השני שאני רוצה לומר, הוא שביום חג נהוג לברך ולאחל איחולים וייחולים. אז מה אני מאחל לחברותי ולחברי (וגם למי שביניהם) מהקהילה הטרנסג'נדרית? אני מאחל שבלא עוד הרבה שנים, יום הנראות הטרנסג'נדרי יהפוך להיות מיותר ויתבטל, שהחברה האנושית תתחיל להתעסק בעיקר ולא בתפל. עוד אאחל שיום הזיכרון הטרנסי בנובמבר יוקיר את זכרם של הקורבנות מהיסטוריה רחוקה, ולא של ימינו אנו.

חג שמח!

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...