נפתלי בנט. קיצוניים מדי. צילום: דוברות משרד הכלכלה, ישראל.
יאיר לפיד. מאבקי אגו והצבעות נגד הקהילה. צילום: יחסי ציבור.
ציפי לבני. לא ברורה עמדתה בנוגע לזכויות הקהילה. צילום: סנדי טפרסון, צעירים למען ציפי לבני.
ברכת נתניהו לקהילה הגאה
בנימין נתניהו. בעיקר הבטחות והצהרות. צילום: מתוך הווידאו.
ניצן הורוביץ. חסר במרצ. צילום: משה שי, ויקיפדיה.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

המדריך למתלבטת: למי להצביע בבחירות?

הליכוד מתאפיין בעיקר בהצהרות, יש עתיד הצביעו נגד הקהילה בגלל מאבקי אגו, גורמים ברשימה המשותפת לא ממש תומכים בזכויות להט"ב, המחנ"צ נשארת בארון עם ח"כ והרבה הבטחות באוויר, ולמרצ כבר אין את ניצן הורוביץ. אז במי כדאי ללהט"בים לבחור? דעה

את המאמר הקצר הבא, כתבתי במקור בתור תגובה לחברבוק מתלבט שביקש עזרה בבחירת מפלגה לבחירות הקרובות. לטובת קוראי גוגיי, הוספתי סיכום קצר על כל מפלגה לגבי עמדותיה הלהט״ביות. אני רק רוצה להזכיר שוב שהניתוח שלי הוא סובייקטיבי לחלוטין, וברור לי מראש שלא כל אחד יסכים איתי. אבל זו השקפת העולם שלי, ורציתי לחלוק אותה עם המתלבטים.

ישראל ביתנו

לליברמן אין מה להצביע. לא משנה אם אתה ימני או שמאלני, לליברמן היו מלא הבטחות ומלא זמן וכוח בקואליציה כדי לממש אותן והוא גם לא מימש את ההבטחות שלו וגם עשה נזק במישור המדיני (התחנף לרוסיה והעליב את גרמניה וארה״ב (שמוכרות לנו נשק))

הסיכום הגאה: תומכים לכאורה בנישואים אזרחיים, וכשאנסטסיה מיכאלי דיברה נגד הומואים, המפלגה הוציאה הודעה שמדובר בדעה אישית שלה, ולא בדעה שמייצגת את כל המפלגה. למרות זאת, כאמור, לא ראיתי את ישראל ביתנו באמת נלחמים למען נישואים אזרחיים לאורך השנים שהייתה בקואליציה. חשוב גם להזכיר שנציגי ישראל ביתנו בועדת השרים, הצביעו נגד החוק לאיסור אפליה על רקע נטייה מינית.

הבית היהודי

בנט והמפלגה שלו קיצוניים מדי. ההישגים הגדולים שלהם הם הקמת מנהלת זהות יהודית (שת׳כלס הייתה סידור ג׳וב לחבר של בנט רונצקי שלא הצליחו לקמבן כרב ראשי), העברת כספים לעמותות של מתנחלים (וחקירה בנושא אי סדרים שקשורים לזה כרגע מעופפת מעל ח״כ שלהם) וכמה מכרזים בודדים בענייני גבינות ותפוחים (אחד גרם לירידת מכירים והשני גרם לעליית מחירים). המפלגה הזו התנגדה לכל הצעת חוק שהייתה פרו להט״בית - גם אם לא הייתה מנוגדת למצע שלהם (למשל, תיקון חוק איסור אפליה)

תוסיף לזה התבטאויות כמו ״מגיע לכם״ לתושבי עוטף עזה שהצביעו לשמאל (מוטי יוגב) או ״הומואים הם סכנה לצבא״ (אורי אריאל) או ״צריך להרוג את כל הערבים״ (איילת שקד שציטטה טקסט קיצוני מאוד בסטטוס שלה) או התגובה שלהם לפעילים שלהם שהרביצו למפגינים להט״בים: ״השמאל לא למד מרצח רבין״ - אין מה לחפש שם.

הסיכום הגאה: אם נתעלם לרגע מהאמירות החריפות של חלק מהח״כים נגד להט״ב, בפאנלים גאים, נציגי המפלגה טורחים להדגיש שהם לא ״נגד זכויות להט״ב״ ושאין להם בעיה להסדיר זכויות להט״ב כל עוד זה לא יהיה מעוגן בחוק וכל עוד הסטטוס של זוגות להט״בים לא יקרא ״נישואים״. למרות ההצהרות הנ״ל, כשעלתה הצעת חוק שאינה מנוגדת למצע של הבית היהודי החוק לאיסור אפליה על רקע נטייה מינית, נציגי הבית היהודי הצביעו נגד (רק מזכירים שהמנעות היא גם אופציה אם כואב לכם לתמוך).

הליכוד

סה״כ בחירה לגיטימית לימנים, אבל לדעתי הם איבדו את הדרך שלהם. גם מבחינת התפקוד מול חמאס (ההסכם להפסקת האש בצוק איתן שהגיע אחרי חודש+ של לחימה, 70 הרוגים ישראלים - כנראה שדומה מאוד לדרישות הראשוניות שחמאס דרש לפני הלחימה. וזו אחת הסיבות שביבי מעדיף שההסכם יהיה סודי עד היום), מבחינת עליה של מתלהמים וגזענים (נכנסו דנון, אקוניס ורגב על חשבון מיקי איתן, ורובי ריבלין שניסו להפטר ממנו עוד לפני מינויו כנשיא)

לדעתי הם צריכים לחטוף סטירה מצלצלת בבחירות האלו כדי להתאפס על עצמם. כשאתה משווה את היריבים הפוליטים שלך לתומכי דאעש ומתעלם מכל שאלה בנושא כלכלי לטובת ״איראן״ משהו פה דפוק.

כשאתה כל כך מזלזל בבוחרים שלך שאתה אפילו לא מפרסם מצע - מגיע לך לחטוף זאפטה ולחזור למציאות.

הסיכום הגאה: חשוב לציין לטובה את השינוי שחל בליכוד לטובת הקהילה הגאה בעשור האחרון. בעיקר בהצהרות ובתא גאה פעיל מאוד. ח״כית שראויה לציון במיוחד בתחום, היא מירי רגב, שלא רק נפגשה עם התא הגאה, אלא גם הפגינה נוכחות במצעד האחרון.

ש״ס ויחד

למרות הקריאטיב הטוב של ש״ס עם ״אנשים שקופים״, בפועל הקמפיין שלהם גזעני (״מזרחי מצביע למזרחי״) ורדוד. ש״ס כבר הוכיחו שבמקרים אמיתיים של אפליה, גם לגמרי פנים מגזרים כמו הבנות בגבעת האולפנה, הם מעדיפים לשתוק. וישי, לדעתי התחלק על כל השכל כשבחר להתאחד עם ברוך מרזל. מדובר בבחור אלים שמתגאה באלימות שלו.

הסיכום הגאה: ש״ס, שכללה בעבר גם את אלי ישי, ידועה באמירות החריפות שלה כנגד להט״בים. העובדה שש״ס לא היו בקואליציה בכנסת האחרונה, כנראה גרמה להם להתמקד בנושאים אחרים בתקופה הזאת, מה שעדיין נותן את המקום הראשון בהתנגדות לקהילה לבית היהודי, אבל אני לא חי באשליות לגבי הגישה השלילית שלהם.

יהדות התורה

חייב לציין שאין לי הרבה מידע עליהם, אבל נראה שהם דואגים לציבור שלהם (חרדים אשכנזים). אם אתה לא חלק מהציבור הזה אין לך מה לחפש שם.

הסיכום הגאה: כמו ש״ס.

יש עתיד וכולנו

סוגשל לבחור בפרווה. לא בהכרח שמאל או ימין (על אף הקרבה של כחלון לליכוד, והעובדה שיש שמועות שלפיד וביבי כבר סגרו על הסכם, שביבי אמר לפני כמה ימים ש״לפיד שותף טבעי. מצד שני הוא אומר את זה כמעט על כולם בימינו). על כחלון אין עדיין מה להתלונן, אבל יש לדעתי הרבה סימני שאלה סביב המימון שלו שמגיע מתשובה (גם מימן את הפריימריז שלו, שהקפיצו אותו ממקום 30 למקום ראשון בבחירות שלפני מיניו לשר התקשורת ושר הרווחה, וגם קיבל תפקיד עם משכורת בתשלום ללא שום עבודה בפועל בשנתיים שהיה מחוץ לפוליטיקה באיזו עמותת שקר כלשהי של תשובה).

בשניהם יש הרבה סימני שאלה, ועם זאת גם סימנים של רצון טוב, ובמקרה של לפיד כמה הישגים נחמדים (צימצום מספר השרים, יעל גרמן שרת הבריאות הראשונה מזה כמה ממשלות שממש הולכת לשטח ומבקרת בבתי חולים, גם של פגועי נפש, והרבה פעמים בהפתעה).

בקיצור - לא הבחירה שלי אבל בהחלט יותר טוב מכל הקודמים שדיברתי עליהן.

הסיכום הגאה: מאבקי כוחות על ״מי יעזור לקהילה יותר״, גרמו ליש עתיד להצביע נגד הצעות חוק פרו להט״ביות שהציעו מפלגות אחרות. מאידך, חשוב לזכור את יוזמת חוק הפונדקאות שהובילה יעל גרמן. גם אם אני לא אוהב סעיפים מסויימים בחוק, אין ספק שיש לקהילה נציגים אכפתים ביש עתיד.
לא ראיתי שום אזכור של כחלון ומפלגתו לקהילה הגאה. לשלילה או לחיוב.

הרשימה המשותפת

מכיוון שאני ציוני, ואף אחד מהמפלגות שמרכיבות את הרשימה לא ציונית - הם פחות כוס התה שלי. אני די אוהב את חד״ש ומעריץ את העבודה הפרלמנטרית המצויינת של דוב חנין, אבל ביני לבין בלד ורעם תעל אין דבר וחצי דבר. אני כן שמח שהם התאחדו כדי שיהיה לערביי ישראל ייצוג בכנסת (אחרת אנחנו לא באמת דמוקרטיה מבחינת 20% מהאוכלוסיה) אבל אני לא אצביע להם, כמו שלא אצביע לנשים החרדיות. זה לא המאבק שלי ואם השינוי יבוא הוא צריך לבוא מהן/ם.

הסיכום הגאה: חד״ש ידועה בתמיכתה בקהילה, אך שאלות בנושא הקהילה הגאה זכו להתחמקות מאז האיחוד של הרשימות. למרות זאת, כשסוכמים את היסטורית ההצבעות של המפלגות ברשימה בנושא חוקים פרו להט״בים, אפשר לראות בחד״ש תמיכה, ובאחרות בעיקר המנעות. מה שעדיין משאיר את הבית היהודי במקום ראשון בהתנגדות לקהילה הגאה.

המחנה הציוני

אני לא אוהב את בוז׳י, ואני חושב שלציפי לבני אין רקורד עשיה מרשים. אבל, כמעט כל פעם שאני קורא סטטוס של שלי יחימוביץ׳ או שומע אותה נואמת בכנסת אני מסכים איתה מאוד, והעבודה שסתיו שפיר עשתה כדי להגדיל את השקיפות בועדת הכספים ולהלחם בהעברות כספים מתחת לשולחן שגבלו בפלילים (כאמור, החקירה של הח״כ מהבית היהודי והחברים בישראל ביתנו עוד לפנינו), היא לא פחות מהירואית!

אני חושב שיש הרבה יתרונות למחנה הציוני, ואם שלי יחימוביץ תחזור להנהיג את המפלגה אני אשקול ברצינות להצביע להם.

אגב, עם כמה שבוז׳י וציפי פחות כוס התה שלי, אני מעדיף שיהיה 20% סיכוי שהם יפתיעו אותי, מאשר ה100% שביבי יהיה ראש ממשלה, איתו אני יודע 100% מה אני מקבל וזה לא טוב.

הסיכום הגאה: בכנסת ה-19 מפלגת העבודה הגישה הצעות חוק רבות בנושאי זכויות הקהילה, רבות מהן לא זכו לתמיכה (ראה: יש עתיד), והמפלגה מפרסמת את עצמה לקהילה לא בפעם הראשונה. שלי יחימוביץ׳ וכן ציפי לבני הן תומכות בולטות של הקהילה הגאה במפלגה. נוכחות של חבר כנסת בארון במפלגה (אף על פי שלא נבחר על הטיקט הגאה), מפריעה להרבה אנשים, ואם אתם חלק מהם, חשוב לזכור את זה כשאתם באים לקלפי.

מרצ

לא מושלמים, אבל הלב במקום הנכון. הצעות החוק שלהם מדברות אלי. ההצבעות שלהם תואמות את המצע שלהם ( = הם מקיימים מה שהם מבטיחים), למרות איך שמנסים להציג אותם בתעמולה של מפלגות אחרות, אני רואה פרלמנטרים מוצלחים ומפוכחים, ששואפים להסכם, שאומרים שבלי שמתחילים לדבר אין סיכוי להתקדם, ועם זאת, מספיק מעוגנים במציאות (לדוגמא, יש במצע איזכור למו״מ עתידי על הגולן, אבל יו״ר המפלגה אמרה שבפירוש אין עם מי לדבר כרגע והסעיף הזה במצע רלוונטי רק אם המצב יתייצב מספיק). הם התנגדו למבצע האחרון מתחילתו (ולראייה, ההבדל היחיד בין ההסכם שהצדדים דרשו לפני הלחימה ובסופה הוא מספר ההרוגים), והמצע שלהם בנושא זכויות אדם (תקצוב מקלטים לנשים מוכות, הפרדת דת ממדינה (תחבור״צ בשבת, נישואים אזרחיים), לגליזציה / מדיניות אי הפללה לצרכני קנביס) פשוט מדברת אלי. אפילו לחברה הליברלים יותר יש נציג שחלקית מייצג אותם: מוסי רז (מקום 6 - מתנדנד) שתומך בלגליזציה ובביטול או הקטנת חובת הגיוס (צבא מקצועי).

עוד משהו שאני אוהב, זה שבפריימריז שלהם ללא שיריונים מיוחדים לנשים או למיעוטים, יש בעשיריה הראשונה ערבי, מזרחי, 50% נשים, נציגים מהפריפריה וטבעונים. כל אחד מהם נבחר בזכות ולא בחסד של שריון.

גם פה, הייתי שמח אם היו שינויים. לא הייתי מתנגד לראות את גילאון או זנדברג בראשות הרשימה במקום גלאון שלדעתי יוצרת יותר מדי אנטיגוניזם. הייתי שמח אם אבי דבוש היה מגיע למקום יותר גבוה בפריימריז. אבל גם עם החסרון הזה, הם עדיין בפער מול הבחירות האחרות.

הסיכום הגאה: עוד מימיה של שולמית אלוני וביטול האיסור על משכב זכר, מרצ תומכת באדיקות בקהילה הגאה. היחס שלה לזכויות להט״ב ונישואים אזרחיים עקבי ולא השתנה גם בכנסת הזו. חשוב גם לזכור שמרצ היא המפלגה היחידה שבה היו חברי כנסת גאים מחוץ לארון, בעת הכהונה: פרופ׳ עוזי אבן וניצן הורוביץ.


על מפלגות אחרות שלדעתי לא יעברו את אחוז החסימה, לא טרחתי לפרט יותר מדי.

ברור שהרבה אנשים יחלקו עליי, אבל ככה אני רואה את הדברים, וזו הבחירה שלי. מקווה שעזרתי.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...