איתי דייגי ונעמה בר-טל. צילום: צילום אישי.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

גם הנוער הגאה מפסיק לשתוק

במערכת הבחירות הנוכחית, הרים הנוער הלהט"בי את קולו ודרש מהפוליטיקאים להתחשב גם בצרכים שלו. הנוער, שסובל הכי הרבה מלהט"בופוביה במערכת החינוך ומחוצה לה, אומר כאיש אחד "לא עוד" - לא עוד נהיה טרף קל לפוליטיקאים להט"בפובים, שמנסים להרוויח הון פוליטי ע"י השמצתנו

זה מכבר התפרסם הסרטון הידוע לשמצה בו נשאלו מועמדי הבית היהודי לגבי דעתם על שאלת הנישואים החד-מיניים. בסרטון הם התנגדו לעניין, אך מעבר לזה גם אמרו כמה התבטאויות הומופוביות במיוחד. "משפחה מסורתית של גבר ואישה היא מה שבונה את העולם ולא הורס אותו" ו"צריך לעזור למי שמקבל מכה כזאת בחיים" הן רק חלק מההתבטאויות שנאמרו בסרטון. התבטאויות אלה התווספו לאין ספור אמירות להט"בופוביות שנאמרו ע"י נציגי ציבור בעבר, אך היוו את הקש ששבר את גב הגמל ומהן התחיל מפנה בעמדת הקהילה.

המחאה החלה בספונטניות במספר נאומים של בנט באוניברסיטאות שונות שהופרעו ע"י התאים הגאים שבהן ובמהרה המחאה עברה אל הנוער. זה התחיל מיובל פרייברג רחמים שעמד מול בנט עם החולצה "יש לי שתי אמהות ואני לא מתנצל", המשיך ברואי שלבש חולצה דומה כשהתנצח מול ינון מגל ומאז לא עוברים מספר ימים בלי שנשמע על עוד פאנל פוליטי בבית ספר שבו הנוער מקשה על חברי המפלגה בשאלות בסוגיה הזו.

אז למה נוער בעצם? בשנים האחרונות הנושא הלהט"בי בוער ומועלות הצעות חוק רבות. אבל הרוב המוחלט של הצעות אלה עוסק בפונדקאות ובנישואים חד מיניים, נושאים שאינם רלוונטיים לנוער גאה שממשיך לחוות להט"בופוביה בבתים ובבתי הספר על בסיס יומיומי. בנוסף, כשנציגי ציבור מרשים לעצמם להתבטא בלהט"בופוביה זה מעניק לגיטימציה לשאר האוכלוסיה להתנהג באופן דומה. אם אנשים מכובדים אלו חושבים ומתבטאים כך, כנראה שזה מקובל ובסדר ואין זה מפתיע שההומופוביה ממשיכה לפרוח בתנאים אלו.


צילום: ערן אבן

באופן מפתיע, המחאה של הנוער גלשה מהנוער הלהט"בי לנוער סטרייטי. אלה שפתחו את השערים להפגנה, יובל פרייברג רחמים ורואי מימרן אמנם גם היו סטרייטים, אך מכיוון שגדלו להורים להט"בים היו חשופים לבעיה. לעומת זאת מאור שמאי, תלמיד כיתה יב' בבית הספר שב"צ שבגבעתיים הוא סטרייט שגדל לחלוטין בחברה סטרייטית ולמרות זאת רצה למחות על ההתבטאויות ההומופוביות של הבית היהודי ועשה זאת באמצעות חולצות "בנט התנשא לי?".

ההפגנה "נוער עוצר הומופוביה" שנערכה לפני כשבועיים בת"א, תוכננה בעקבות סרטון אתר "כיפה" והייתה אירוע שיא של מחאת הנוער המדוברת. מדובר ביוזמה של שתי חניכות איגי צעירה ב"ש, הדר עדן ואלן בסט, והיא אורגנה בידי קבוצה של כ-50 נערותים הטרוסקסואלימות ולהט"בימות כאחד, בשיתוף עם תנועת הנוער הגאה איגי ורן לייבל, מנכ"ל שותף באיגי. להפגנה היו שתי מטרות עיקריות: קודם כל, נועדה להזכיר שבזמן שנושאים של "להט"בים מבוגרים" מועלים תכופות לדעת הציבור, הנוער נשאר במרבית הפעמים ללא מענה הולם לבעיותיו.שנית, להתנגד נחרצות לכל התבטאות להט"בופובית ובטח כאשר מגיעה מנציג.ת ציבור.


צילום: ערן אבן

בנוסף, דרשנו - ואנחנו עדיין דורשים - להעלות לסדר היום את צרכי הנוער הגאה במערכת החינוך. את רוב הבריונות סופגים בני נוער במסגרות החינוכיות, ולרוב בתי הספר אין את הכלים להתמודד עם משברים ייחודיים שעוברים בני נוער להט"בים. הבנו שעלינו לדרוש התאמה מבתי הספר לנוער מכל הקשת הגאה – קודם כל, הכשרה להתמודדות עם הנושא של צוותים חינוכיים ויועצות. השלב הבא שצריך להתרחש הוא ששיעורי מגדר יכנסו כחלק מהותי ובלתי נפרד מתוכנית הלימודים (בהם ינופצו סטיגמות, יובהרו הגדרות וזהויות שונות ותתבצע הסברה מעמיקה בנושא) וכמובן ששיעורי החינוך המיני לא יעסקו ביחסים הטרוסקסואלים בלבד – כי זה מגוחך שאני ועוד רבים ורבות אחרות צריכות לסרוק את האינטרנט או לחכות לפעולה מיוחדת באיגי כדי להבין אם צריך בכלל להיזהר מאיידס ביחסי מין בין שתי נקבות.


צילום: ערן אבן

המחאה הזו היא לא פחות מהיסטוריה לקהילה. בפעם הראשונה, הנוער הלהט"בי מרים את הראש ודורש מחשבה גם עליו. הנוער, שסובל הכי הרבה מלהט"בופוביה, אומר כאיש אחד "לא עוד"- לא עוד נהיה טרף קל לפוליטיקאים שמנסים להרוויח הון פוליטי קל ע"י השמצתנו. בנוסף, ההצטרפות של הנוער ההטרוסקסואלי מהווה שינוי עצום גם. זה דור ראשון של נוער, אותו נוער שתכופות נאמר עליו שהוא דור מפונק שלא אכפת לו מכלום, שכאחד נעמד על רגליו והתנגד לאמירות הלהט"בופוביות. זה גם מוכיח לנציגי הציבור שחסרונות ההתבטאויות הלהט"בופוביות עולות על יתרונן ושבשביל בעתיד לקבל קולות מי שעכשיו הוא הנוער צריך להתייחס לדרישתם לשוויון לבעלי כל זהות מינית ומגדרית.

ההפגנה הצליחה מעל המצופה, אבל אנחנו לא יכולים לנוח לנו על זרי הדפנה, גם אחרי הבחירות חייבים להמשיך בעשייה. אחרי הבחירות, לא תהיה ברירה אלא להזכיר שוב ושוב שאנחנו כנוער רוצים ודורשים שוויון. אסור להפסיק עד שתהיה חקיקה משמעותית בתחום. ביחד כנוער, נוכל לשנות את המצב ולהבטיח ביטחון לכל נער להט"בי בישראל.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...