אורי שמילוביץ ושולמית אלוני ז"ל. צילום: צילום אישי.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

היום, יותר מתמיד, הקהילה חייבת את מרצ בכנסת

מרצ, כמפלגה, היא היחידה שמחוייבת אלינו לחלוטין. כל מועמדיה לכנסת – הם לחלוטין בעדנו, נאבקו ויאבקו בשבילנו. מחוייבים אלינו בכל רמ"ח איבריהם. תמיד נמצא את דלתם פתוחה בפנינו, ולצידנו במצעדים ובמאבקים. כי הם חלק מהמאבק הגאה. הם חלק מהמאבק שלי כהומו וכג'נדרקוויר, לחיים של כבוד, שיוויון, חופש אמיתי וגם למען חברה צודקת ומוסרית. אני לא יכול לדמיין את קהילת להטבא"ק ללא הבית הפוליטי האמיתי היחיד שלה

מערכת הבחירות של שנת 2015 תזכר ללא ספק כזו שהמאבק הגאה הועלה בה על סדר היום יותר מכל מערכת בחירות קודמת. ישנם מצביעים רבים, ולא רק בני ובנות הקהילה, אשר מחליטים למי לתת את קולם על סמך התייחסות המפלגה למאבק שלנו. זוהי התקדמות עצומה. עם זאת, נדמה כי דווקא תחושת החשיבות והזהר מסנוורת, עד כדי טשטוש מטרות המאבק.

לאחרונה סומנה מפלגת הבית היהודי כמטרה מספר אחת של הקהילה. בצדק, מדובר במפלגה ההומופובית ביותר בממשלה, המונעת במו ידיה הישגים למען הקהילה ומסיתה כנגדנו. רבים מאיתנו מבהירים כי מי שמצביע לבית היהודי- מצביע נגדנו. הקביעה הזו נכונה, אך בהחלט אינה מספיקה.

מדהים לראות כיצד בנט מוקע כהומופוב משוקץ, כשהוא אומר שהוא בעד שיויון זכויות לחברי הקהילה כפרטים בודדים, כל עוד אין הכרה רשמית בהם, ואילו ח"כים ממפלגות אחרות, שבעצם עושים אותו דבר, זוכים לאהדה ולתמיכה מצד חברי הקהילה.

הסיבה שבעטיה כה חשוב לבנט ולחבריו ההומופובים שלא תהיה הכרה בנישואים גאים, היא ברורה. הכרה היא מתן לגיטימציה לזהות להטבקאית, למעמד שווה לי כהומו בדיוק כפי שבנט מקבל כסטרייט. על זה המאבק הגאה עומד מול קרב הבלימה ההומופובי. הכרה בזהות להטבקאית כלגיטימית וכמכובדת, תרעיד את האדמה מתחת לרגליי הלהטבאקפוביה. בנט מוכן לתת לי כמה שקלים, העיקר שאשאר בארון ולא תהיה בי הכרה רשמית. הוא מבין בהחלט על מה המאבק הזה.

השאלה היא מדוע מפלגות המתיימרות "להיות בעדנו", לא מוכנות לתמוך ולקדם נישואים גאים? מדוע הן מציעות הסדר נחות של פשרה עלובה, כברית זוגיות מצד לפיד, או כהצעת חוק חיים משותפים מצד לבני? גם ח"כים ממפלגת העבודה הציעו לנו בקדנציה החולפת ברית זוגיות מיוחדת . הכל- רק לא נישואים. מדוע כל אלה מוכנים להשאיר את המונופול הקיים, במסגרתו מוסד הנישואים הוא לסטרייטים בלבד, ועוד דרך הרבנות האורתודוקסית?

נישואים גאים - לא ליד, לא כמעט, לא בערך

לעומתם, היתה ונשארה רק מפלגה אחת שמציעה ומקדמת נישואים אזרחיים כולל נישואים גאים וזו מרצ. לא ליד, לא בערך, לא כמעט, אלא הדבר האמיתי. הכרה מלאה ושיוויונית  בנישואים עפ"י בחירתו וחיו של כל אזרח בישראל. מרצ היחידה שהציעה זאת פעם אחר פעם ולא זכתה לרוב. אם למרצ יהיה יותר כח פוליטי, יהיה להם יותר סיכוי להעביר זאת.

עם סיום ימיה של הכנסת היוצאת, פרסמה אגודת להט"ב תוצאות של בדיקה מקיפה שנעשתה ביחס לפעילות פרלמנטרית של כלל הסיעות, באשר לקהילה. התוצאות היו חד משמעיות: סיעת מרצ נמצאת הרבה מעל כל השאר. כל חברי הכנסת של מרצ, כ-ו-ל-ם, דורגו  בראש המדד. למעשה, מדובר במדד המחוייבות לקהילה הגאה. הוא מעיד עד כמה כל מפלגה תומכת בנו. הוא מעיד שאת כוחה של מרצ, כל כח פוליטי שיהיה לה, היא תתעל למען זכויותינו, למען הקהילה, כמו גם למען זכויות האדם של כל קהילה באשר היא.

בהחלט חיובי שישנם ח"כים ספציפים במפלגות שונות, אשר תומכים בנו. אך רק במרצ, כמפלגה, המחוייבות למאבק הלהטבק"אי לשחרור ולשיוויון, הוא בבסיס השקפת העולם, בבסיס קיומה של המפלגה. הכרה וזכויות מלאות - אלה מהסיבות לקיומה של מרצ כמפלגה.

העובדה שישנם מפלגות המתחרות בינהן מי יותר גיי פרנדלית, היא בזכות מרצ. מרצ קובעת מזה שנים את הרף העליון והשאר רק מנסות להתיישר לפיה, בעניין הגאה. משום שמרצ איננה גיי פרנדלית, היא לא "מחבבת הומואים", אלא העניין הוא אידיאולוגי אצלה. בדיוק כמו התנגדות לכיבוש ותמיכה בשלום, כמו קידום צדק חברתי וצמצום פערים וכמו פמיניזם והפרדת דת ממדינה. לקידום כל אלה קיימת מרצ ובלי עיסוק בהן, אין למרצ זכות קיום. זו הסיבה שמרצ תמיד תוביל בנושאים אלה ותמיד תקשור בינהם. כי אין זכויות רק לציבור אחד, על חשבון ציבור אחר. כי זכויות האדם אינן ניתנות להפרד ומשול. זהו הבסיס של השמאל ושל מרצ.

למה שנסתפק בפירורים?

כן, היו הישגים ספציפים במשרדי הממשלה. אך למה שנסתפק במועט ובפירורים? למה שנמשיך להתחנן כקבצנים בפתח ולא נתנתק סופית ממנטליות הארון? כשאילן גילאון יכהן כשר הבריאות, הוא יוכל לפעול לביטול הועדה השוללת מטרנסג'נדרים את הזכות על גופם, ולא יסתפק רק ברפורמה והקלות. כך לגבי ביטול אפליית הומואים בתרומות הדם. כשזהבה גלאון תכהן כשרת פנים היא תוכל להכיר בזכותו של כל אדם לקבוע את מגדרו בתעודת הזהות, ללא צורך במאבק דרך בג"צ. כל קול להם, מקדם אותם לעמדת השפעה כזו.

בואו נזכר בפרשת חבר הכנסת הארוניסט, שנדמה כי הכל כבר נאמר עליה. אך האמת היא, שהמישור החשוב מכל פשוט נעלם מהדיון והוא המישור הפוליטי. הרי לא מדובר בעוד סלב המסתתר בארון ציבורי, אלא בפוליטיקאי, נבחר ציבור. השאלה החשובה היא מדוע על מנת להצליח במפלגת העבודה, נאלץ חה"כ להשאר בארון, הגם שרבים ממתפקדי המפלגה יודעים שיש להם ח"כ הומו?

בתוך עמו הוא חי, בתוך מפלגתו, ויודע כנראה שהם אוהבים אותו בארון. שהם יכולים לתמוך בחברי כנסת שמדברים ואף פועלים למען הומואים, אך לא מוכנים לקבל חבר כנסת הומו גלוי וגאה שיתעסק בכך וייצג את הקהילה מטעמם. מזה אומר על המפלגה הזו בעצם? מזה אומר שבמפלגות יש עתיד ובליכוד, להטבים גלויים, נדחקו למקומות לא ריאלים, על אף נאמנותם הגדולה למפלגתם?

מרצ הינה המפלגה היחידה שהביאה הומואים גלויים וגאים לכהן בכנסת ולפעול למען הקהילה. גם לאחר פרישת חה"כ הורוביץ, מרצ היא היחידה מבין המפלגות אשר היותו של להטבקאי מחוץ לארון, לא פוגעת בסיכויו להבחר מטעמה. אלא מעוררת הערכה ואהדה, מתוך הבנה לחשיבות הייצוג והנראות. אנחנו חלק ממרצ, והיא חלק מאיתנו.

המפלגות ידידותיות, חברי הכנסת שלהן לא

מעבר לכך, בקרב אותן מפלגות "גיי פרנדליות" כביכול, מכהנים ח"כים שמבטאים הומופוביה כנגד הקהילה. כשמירי רגב מהליכוד דופקת על השולחן ואומרת "טפו טפו טפו" ביחס לשאלה אם יהיה לה בן הומו, כששר החינוך שי פירון מיש עתיד מצהיר שחובתה של מדינה יהודית לומר לזוגות להטבים שהם לא משפחה וכשאראל מרגלית מהמחנה הציוני מבהיר שעיסוק בהיותו של נבחר ציבור הומו זה עיסוק ב"חדר המיטות שלו", זה אומר הרבה והדוגמאות עוד רבות.

אלה לא פליטות פה. זוהי השקפת עולם. כן, אפשר למצוא אותם תומכים ביוזמה פרו-קהילתית, ואף מוצגים כתומכים. אך זוהי בדיוק מלכודת הדבש ההומופובית, אשר לא שונה מההומופוביה של בנט. כל אלה מוכנים לזרוק לנו פירורים של זכויות מסויימות, כל עוד נדע את מקומנו בחברה הישראלית. כל עוד נשאר בארון או לכל הפחות יהיה מוסכם וברור שהזהות שלנו נחותה, שהמשפחה שלנו לא אמיתית, שהמגדר שלנו הוא בידיהם, שהזוגיות והחיים שלנו לא באמת שווים ומכובדים כמו שלהם, הסטרייטים.

אני פונה ללב ולשכל של חברי וחברותיי לקהילה: בואו נתמוך רק במי שתומך בנו במאה אחוזים. במי שתמיד נאבק בלהטבאקפוביה. בואו נבחר בדבר האמיתי! די לנו לזחול על הגחון, כאילו היינו הנחש שגורש מגן עדן. די להתרפס בפני מי שמחייך, אך לא רואה בנו כשווים באמת. פשרות פוליטיות לעיתים צריך לעשות, אך בואו ניתן את קולנו מראש רק למי באמת לחלוטין בעדנו.

מרצ, כמפלגה, היא היחידה שמחוייבת אלינו לחלוטין. כל מועמדיה לכנסת – הם לחלוטין בעדנו, נאבקו ויאבקו בשבילנו. מחוייבים אלינו בכל רמ"ח איבריהם. תמיד נמצא את דלתם פתוחה בפנינו, ולצידנו במצעדים ובמאבקים. כי הם חלק מהמאבק הגאה. הם חלק מהמאבק שלי כהומו וכג'נדרקוויר, לחיים של כבוד, שיוויון, חופש אמיתי וגם למען חברה צודקת ומוסרית. אני לא יכול לדמיין את קהילת להטבא"ק ללא הבית הפוליטי האמיתי היחיד שלה. ב-17 במרץ, יום שלישי הקרוב, בואו נצביע למען עצמנו, למען מרצ.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...