עוד בחדשות ודעות
 >  > 

להיות הורים גאים: אימוץ בחו"ל ע"י יחיד/ה

כתבה שלישית בסדרה על הורות גאה, והפעם עו"ד עירא הדר דנה בשאלה האם הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים/ות יכולים/ות לאמץ ילדים בחו"ל כיחידים/ות

במדורים הקודמים בסדרה להיות הורים גאים, ראינו כי כיום אין אפשרות ריאלית לבני/בנות זוג מאותו המין לאמץ ילדים כזוג, לא בישראל ולא בחו"ל. עוד ראינו כי הדרך נחסמת בפני הומואים, לסביות או טרנסג'נדרים/ות גם בנסיון לאמץ כיחידים בישראל. המצב מעודד יותר לגבי אימוץ כיחידים/ות בחו"ל, כלומר - כאשר הומו, לסבית או טרנס פונה לרשויות האימוץ כרווק/ה, כך שגם אם בפועל הילד יגדל אצל שני הורים/ות, רק אחד מהם/ן יחשב כמאמץ ויוכר באופן רשמי כהורה. איך זה קורה?

כפי שתיארתי בפתח המדור הקודם (אימוץ בחו"ל ע"י זוג), הליך האימוץ של ישראלים בחו"ל נערך באמצעות עמותות אימוץ מיוחדות הפועלות בארץ תחת פיקוחן של רשויות האימוץ במשרד הרווחה. ההליך אינו פשוט. הוא ממושך ויקר, ועלולים להתעורר במהלכו קשיים ומכשולים מסוגים שונים. אבל זה אפשרי. בארץ יש לא מעט הומואים ולסביות שעשו זאת, וזכו להפוך להורים באמצעות אימוץ ילדים מחו"ל. בדרך כלל מדובר בילדים בני שנה לפחות, אשר ננטשו על ידי הוריהם הביולוגיים ובילו חלק נכבד מחייהם בבתי יתומים, כך שמעבר להגשמת החלום להפוך להורים, יש כאן גם עניין של הצלת נפשות.

שורה של קשיים


אבל, כאמור, עד שזוכים לחבוק את הילד/ה המיוחל/ת, יש להתגבר על מכשולים רבים. תחילה יש להתגבר על מכשול "טכני" - מחירו היקר של הליך האימוץ בחו"ל. מדובר בתשלום של כ- 20,000$ לעמותות האימוץ עבור השירות שהן מעניקות (איתור ילדים מתאימים בחו"ל, בדיקת מצבם הפיזי והרפואי, ביצוע ההליכים המשפטיים והמינהליים הנדרשים בארץ המוצא, ורישום הילד/ה בישראל כבנם/בתם של המאמץ/ת). בנוסף לכך, ישנן הוצאות רבות עבור הנסיעות לחו"ל, השהייה שם עד להשלמת ההליך (לעיתים תקופה של ימים רבים), הוצאות עבור רופאים, בדיקות וכו'. כמו כן, ההתקשרות בין המאמץ/ת לעמותת האימוץ נעשית באמצעות חוזה אשר מגדיר את התחייבויותיה של העמותה כלפי המאמץ/ת, ומאידך - קובע את פרטי ומועדי התשלום לה זכאית העמותה. מאחר ומדובר ב"עסקה" יקרה ומורכבת, מומלץ למאמץ/ת להיות מיוצג במו"מ מול העמותה על ידי עו"ד מטעמו, על מנת להגן על האינטרסים של המאמץ/ת אל מול העמותה.

מי שצולח את המכשול הכספי, יגלה שורה של קשיים נוספים הנובעים בעיקר מהמדיניות הרווחת בקרב מדינות המוצא (מדינות ממזרח אירופה, מזרח אסיה ודרום אמריקה). מדינות אלה בוחנות בקפדנות את המבקשים לאמץ, ומרביתן מציבות שורה של תנאי סף נוקשים:

ראשית, הן פוסלות את מועמדותו של מי שמבקש לאמץ, אם נודע להן כי מדובר בהומו או בלסבית. לכן לגבי פרט זה - מוטב לשמור על צנעת הפרט כלפי כל גורם שהוא (פרט לעמותת האימוץ עצמה); שנית, לא כל המדינות שמהן ניתן לאמץ ילדים, מאפשרות אימוץ על ידי יחידים. יש גם מדינות שמאפשרות אימוץ כזה רק לנשים רווקות, ומונעות זאת מרווקים, תוך שהן מפלות באופן מוצהר גברים (הומואים והטרוסקסואלים כאחד); שלישית, ישנן מדינות שפוסלות על הסף אימוץ על ידי ישראלים, בטענה כי המצב הבטחוני בארץ מסכן את שלומם של הילדים, ואין לחשוף אותם לסכנות אלה.

בין מדינות המוצא יש כאלה שמשנות את מדיניותן מעת לעת. לעיתים שעריהן נסגרים מסיבה זו או אחרת, ולאחר זמן מה הם נפתחים מחדש. המידע העדכני לגבי המצב בכל מדינה ומדינה מצוי בידיהן של עמותות האימוץ אשר עובדות ישירות מול המדינות השונות ומתעדכנות לגבי עמדתן בכל זמן נתון.

דרך החתחתים לא תמיד תמה גם לאחר שהליך האימוץ בחו"ל הושלם. יעיד על כך המקרה הבא: בחודש ספטמבר 2003 הגיעו לגרוזיה שני הומואים במטרה להשלים את הליך האימוץ ולקבל לחזקתם את התינוקות שאימצו. השניים נעצרו על ידי המשטרה המקומית והואשמו בסחר בתינוקות, תוך שנטען נגדם שרכשו את התינוקות מאמהותיהם באופן לא חוקי. השניים בילו יממה שלמה במעצר בכלא הגרוזיני, ושוחררו רק לאחר התערבותה של שגרירת ישראל בגרוזיה. כדי לקבל את התינוקות המאומצים לידיהם נדרש מאבק נוסף עד שהשלטונות בגרוזיה שוכנעו כי אין מדובר בסחר בתינוקות, אלא באימוץ כדין שנעשה באמצעות עמותות חוקיות.

יש לדעת כי גם לאחר שהליכי האימוץ בחו"ל מסתיימים והילדים המאומצים מגיעים לארץ ונרשמים כאן באופן חוקי, עדיין לא נחתמת פרשת האימוץ. במשך מספר שנים, עמותות האימוץ מחוייבות להמשיך לעקוב אחר התפתחותם וקליטתם של הילדים המאומצים, ולדווח על כך למדינות המוצא. בתקופה זו עדיין קיים חשש להתערבות לא רצויה של רשויות האימוץ, ולכן גם בשנים שלאחר האימוץ, מוטב לשמור על פרופיל נמוך. כמו כן, מי שמעוניין לגייר את הילד המאומץ, נתון גם תחת עיניה הבוחנות של הרבנות, שגם בפניה לא רצוי לחשוף את הנטיה המינית של ההורה המאמץ, וודאי שמוטב לא לחשוף את קיומה של זוגיות חד מינית.

למרות הקשיים הרבים וההליך הממושך והיקר, יש בארץ לא מעט הומואים ולסביות שהצליחו לאמץ ילדים מחו"ל. בפועל זוהי כיום הדרך היחידה של הומו להפוך לאב בלא מעורבותה של אשה. כמובן, שכאשר המאמץ/ת חי בזוגיות, הרי שבני/בנות הזוג יכולים לגדל את הילדים בצוותא במסגרת משפחה שבראשה שני אבות או שתי אמהות. על מנת להבטיח את המעמד של כל אחד מההורים בתוך התא המשפחתי (הן מעמדו של ההורה המוכר על ידי המדינה והן מעמדו של זה שאינו מוכר), חשוב לעגן את ההורות המשותפת באמצעות הסכמים לחייים משותפים. בהסכמים אלה ניתן להגדיר את מסגרת הזכויות והחובות של כל אחד מבני/בנות הזוג זה כלפי זה, ושל שניהם כלפי הילדים. עוד על הסכמים להורות משותפת, חשיבותם, משמעותם ותוכנם - ראו במדור "חוזה את הנולד".

לאחר שהתא המשפחתי התייצב, ואינו נתון עוד תחת עיניהם הפקוחות של גורמים שונים בארץ ובחו"ל, ניתן לעבור לשלב הבא קבלת צו אפוטרופסות שמעגן ומחזק את מעמדו המשפטי של ההורה שלא הוכר כמאמץ/ת. על צווי אפוטרופסות, משמעותם והדרך להשגתם - ארחיב באחד המדורים הבאים.

הערה: אין לראות באמור במדור זה משום תחליף לייעוץ משפטי אישי, המבוסס על בחינה פרטנית של נסיבות המקרה הרלבנטי לכל אחד ואחת, ואשר במסגרתו ניתן מענה משפטי ייחודי.

שאלות, הצעות ותגובות ל"בדלתיים פתוחות" - מדורה המשפטי של עו"ד עירא הדר, ניתן לשלוח באמצעות הכתובת: law@gogay.co.il.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...