הפגנה באירוע הבחירות של רונן שובל, הבית היהודי
הפגנה באירוע הבחירות של רונן שובל, הבית היהודי. צילום: פייסבוק.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

להתבגר ולהפסיק להיות החבורה הרעשנית

תפגינו נגד הבית היהודי. באמת. אבל תזכרו שגם לדעה שלהם יש מקום. אסור להתפרץ להם לכנסים ולנסות להפסיק אותם באלימות. אנחנו כן צריכים להיות החבר'ה שמגיעים לדיונים, שמפגינים, שמעורבים. בואו נעביר את הכח האדיר שיש לנו מהרחוב לאולם הדיונים. נהיה רציניים, שקולים, מאופקים וגם מהממים, כמו שרק אנחנו יודעים להיות

שיחה שלא קרתה מעולם עם מישהו שהתפרץ לכנס של הבית היהודי.

תגיד לי, איבדתם את זה לגמרי? מה זאת האלימות הזאת? מה זאת הסתימת פיות הזאת? אתם קולטים מה עשיתם? הפרעתם בכח לכנס של מפלגה, רק כי אתם לא אוהבים את מה שהאנשים בה חושבים. והכנס אפילו לא היה בנושא הנישואים הגאים, זה היה כנס בנושא אחר, אבל החלטתם שאם האנשים שם חושבים אחרת מכם, מותר להפריע להם.

אני מפריע להם?! הם אלה שמפריעים לי ראשונים! הם לא מוכנים לתת לי לחיות פה כאזרח מן השורה! מתעקשים לסווג אותי כאזרח סוג ב׳. אז אם הם לא מוכנים להתייחס אלי בצורה דמוקרטית אז אני לא מתכוון להתייחס אליהם בצורה דמוקרטית.

אבל הם לא עשו שום דבר לא דמוקרטי. הם פשוט אמרו את דעתם בנושא מסויים. הם חושבים שלא צריכים להיות נישואים גאים בישראל ועומדים מאחורי זה לגמרי. כמו שאיילת שקד אמרה - אתה חושב אחרת? אל תצביע להם. ככה עובדת דמוקרטיה.

אז אני אמור לסתום את הפה ופעם בארבע שנים (או שנתיים, במקרה שלנו) ללכת לקלפי ולקוות לטוב? אולי לך זה מספיק, אבל לי חשוב להשפיע גם מעבר לבחירות.

אז לך להפגנות, כתוב מכתבים, חלק עלונים, צייץ בטוויטר, נאם באירועים. זה הכיף בדמוקרטיה, יש מלא דברים שמותר לעשות, וכיום גם לא חסרות פלטפורמות להביע בהן את דעתך. אבל הכל צריך להשאר בגבולות החוקי והדמוקרטי. לא מתפרצים באלימות למקומות שאתה לא מוזמן אליהם, לא מנסים למנוע מאנשים להביע את דעתם. את זה לא עושים בדמוקרטיה.

איך אתה יכול לדרוש רק ממני להתנהג כמו מר דמוקרטיה כשהבית היהודי בפירוש מקדמים חוקים שאינם דמוקרטים?!

אי אפשר שכל דבר שלא תואם בדיוק את תפיסת העולם הלהט״בית יהפוך להיות פתאום אנטי דמוקרטי. דמוקרטיה לא אומר שהמדינה נראית כמו שאתה חושב שהיא צריכה להראות. לחשוב שהומואים לא צריכים להתחתן זה לגמרי דמוקרטי. זו לא הדעה שלי, אבל מותר לאנשים לחשוב אותה. הם לא אומרים לך שהם רוצים לאסור על קיום יחסי מין הומוסקסואלים, הם אפילו בעד לתת זכויות מלאות לזוגות חד מיניים, פשוט לא הכרה במוסד הזה ״נשואים״. זו הכרה חשובה מאוד, בעיני היא קריטית. אבל מפה ועד לא דמוקרטי הדרך ארוכה.

יופי באמת. גם בגרמניה הנאצית אמרו בהתחלה שלא פוגעים להם בזכויות אלא רק -

בוא נשאיר את השואה מחוץ לזה, בסדר? להשוות הכל לשואה זה הדבר האחרון שצריך ללמוד מהימנים.

אוף, אי אפשר כבר עם כל הילדים הטובים האלה. יופי, אז נסתום את הפה ופעם בארבע שנים נלך להצביע בבחירות ונתבאס בזמן שהבית היהודי עושים מה שבא להם ומוציאים אותנו מחוץ לחוק. אתה לא מבין שככה משנים דברים?! הרי אם היו מחכים שיאשרו את מצעד הגאווה באופן חוקי הוא אף פעם לא היה קורה. אתה חושב שהראשונים שנאבקו אמרו ״כן, אני מבין שאסור לקיים את מצעד הגאווה, אז אני אשאר בגבולות הדמוקרטיה, לא אהיה הומו כי זה אסור, אבל בבחירות אצביע לשולמית אלוני״? חייבים קצת לצעוק, קצת לדחוף, קצת להתפרץ לאן שאסור, רק ככה אפשר להגיע לתודעה הציבורית.

במובנים מסויימים אתה צודק. רק שיש בעייה אחת, אני לא מבין באיזה יקום אפשר לטעון שהקהילה הלהט״בית עדיין לא בתודעה הציבורית. הגענו לשם. הגענו לשם בזכות הרבה אנשים בארץ ובעולם שנאבקו כשזה היה קשה, כשזה היה בלתי חוקי להאבק, כשזה היה בלתי חוקי לרקוד בתחתונים על משאית ביפו, הם נאבקו והם פרצו לנו את הדרך. מגיעה להם כל התודה שבעולם. באמת. אבל אנחנו חייבים להבין שאנחנו כבר לא שם.

***

תראו (פה זה הקטע שאני מפסיק עם הגימיק הנדוש של השיחה ועובר באלגנטיות לפנייה לקורא), בתחילתו של כל מאבק יש את הקטע שפשוט צועקים. לא משנה מה, העיקר לצעוק. כי צריך קודם כל שיקשיבו, קודם כל שידעו שאנחנו כאן. we're here, we're queer, get used to it. בלי הרבה תוכן, אבל קודם כל שיתרגלו. זה שלב חשוב, אבל חייבים גם להמשיך הלאה מהשלב הזה.

אי אפשר להשאר לנצח במשבצת של ״אלו שמתפרעים ועושים רעש״. מתישהו צריך להעביר את המאבק למגרש של הגדולים, והחוקים בו שונים. במגרש של הגדולים צריך לוותר לפעמים. במגרש של הגדולים מקשיבים לפעמים לדעות שונות משלך. במגרש של הגדולים מבינים שלפעמים אין מקום להגיד את כל מה שאתה חושב. במגרש של הגדולים מבינים שאף פעם לא תקבל בדיוק את מה שאתה רוצה, ומנסים לעבוד ביחד כדי להגיע לפתרון משותף.

למה אתם חושבים שכבר אין אף חבר כנסת מחוץ לארון? כי זה לא מסתדר. המאבק של הקהילה עדיין בשלב של לצעוק ולדרוש הכל כאן ועכשיו, וזה פשוט לא מסתדר עם עבודה של חבר כנסת. אפילו ההוא מהליכוד שבמקום השלושים וחי בסרט שהוא עוד ייכנס לכנסת מרחיק את עצמו ממצעד הגאווה ומכל מאבק של הקהילה כי להזדהות עם זה אומר לוותר על כל שאר הדברים שאתה מאמין בהם ולצעוק כל היום ״הומואים כאן ועכשיו״. פעם זה מה שהיה צריך לעשות, אבל צריך גם להמשיך הלאה.

תפגינו נגד הבית היהודי. באמת. אבל תזכרו שגם לדעה שלהם יש מקום. אז לא צריך לקרוא להם אנטי דמוקרטים, לא צריך לקרוא להם גזענים וחשוכים, לא צריך לקרוא להם בבונים וזבל ופח. ובטוח שאסור להתפרץ להם לכנסים ולנסות להפסיק אותם באלימות. קודם כל, כי זו אלימות, ולא מתנהגים באלימות. דבר שני, כי לא לקבל דעות שונות משלכם זה לא דמוקרטיה. וגם לקרוא לכל דעה שונה ״אנטי דמוקרטית״ זה לא דמוקרטיה. ולא פחות חשוב - כי זה משאיר אותנו בשלב של החבורה הרעשנית שצועקת. בואו נעבור אותו. בואו נהיה החבר׳ה שמגיעים לדיונים, שמפגינים, שמעורבים. בואו נעביר את הכח האדיר שיש לנו מהרחוב לאולם הדיונים. נהיה רציניים, שקולים, מאופקים וגם מהממים, כמו שרק אנחנו יודעים להיות.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...