אורי שמילוביץ. צילום: יחסי ציבור.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הטרמינולוגיה של ההומופוביה

מצער לשמוע, פעם אחר פעם, תומכי קהילה מבחוץ ופעילים מבפנים, מצטטים אמירות מעולם ההגמון הסטרייטי, המתפקד כפריץ ההומופובי. זה שלא מבין "מה רלוונטי חדר המיטות לשיח הציבורי". באחת חוזרת הזהות ההומואית לפרקטיקה מינית מן המחשכים ותו לא

טרמינולוגיה. עולם ומחקר שלם של המונחים, המילים, השפה שלנו וההקשרים התרבותיים. עולם כה עשיר ועמוק, עתיר משמעויות גלויות ונסתרות. ובכל זאת, רבים נוהגים להשתמש במונח בשלילה מזלזלת. "זה סתם ויכוח על טרמינולוגיה, סמנטיקה". האם טרמינולוגיה הינה סמנטיקה שולית? בוודאי שלא. ומה בין טרמינולוגיה ואידיאולוגיה? שימוש במושגים מסויימים ובחירת מילים מסויימות, נועדו לשמר ולדכא אותנו. ודיכוי, כידוע, אינו סמנטי כלל ועיקר.

מצער לשמוע, פעם אחר פעם, תומכי קהילה מבחוץ ופעילים מבפנים, מצטטים אמירות מעולם ההגמון הסטרייטי, המתפקד כפריץ ההומופובי. זה שלא מבין "מה רלוונטי חדר המיטות לשיח הציבורי". באחת חוזרת הזהות ההומואית לפרקטיקה מינית מן המחשכים ותו לא.

הטרמינולוגיה מספרת במקרה זה את הסיפור כולו ומעידה על היחס. בואו נחשוב רגע על השימוש במונח "חדר המיטות". מזה בכלל "חדר מיטות"? למי יש חדר עם מיטות בבית? למישהו יש יותר ממיטה אחת בחדר השינה? כנראה שלא. אז מדוע משתמשים במונח חדר מיטות? השימוש אינו מקרי כמובן.

שימוש תכוף בו, שתמיד מגיע כמובן בהקשר הומואי ולא סטרייטי, משרה את האווירה שמדובר בבורדל אפלולי, בית בושות שכזה, בו כמובן מצויות מיטות רבות, ולא אחת. בהן מתקיימת פעילות מינית ענפה וזולה, באה והולכת. כך שמים בסל אחד את עצם הזהות ההומואית, עם עולם מושגים ספק חוקי, ספק נורמטיבי, ספק סטיה אקזוטית. כזו שאור השמש לא יפה לה. כך מכשירים את שרץ האג'נדה הארוניסטית. זו הרואה בהסתתרות בארון כמצב ה"רצוי", ולא סתם "המצוי", מכורח הנסיבות. ובכך- מקבעים את הארון.

"נטיה מינית".

כן, וודאי רבים מופתעים מה יש לי לקטרג על הנטיה הידועה. אם כן, ביום יום, נטיה מסמלת עמעום וצדדיות. עיסוק אינו ברור בהכרח, לא נהיר, בעיקר לא מהותי ,לא בסיסי ולא קריטי. "אני נוטה שלא להסכים/ אני נוטה להגיע הערב". לא חד משמעי, נכון? נטיה מינית מסמלת דבר מה צדדי. וכך מהר מאד מ"נטיה מינית", עברנו ל"נטיה", מעין קיצור מילולי, אך משמעותי. המילה "מין", הרי אינה יפה לשימוש, אינה נעימה, ואילו השימוש במילה המרומזת "נטיה", שוב מקבע את טאבו הארוניזם. זה שבמסגרתו שבו לא נגיד דברים כהווייתם, אלא רק נרמז.

ואם נגיד "נטיות" ברבים ("יש לו... נטיות, לא?"), בכלל נקטלג את ההומואיות כסטיה שהס מלהזכיר. איזשהי מילת רבים כללית ולא ברורה. "נטיות" גם מהר מאד קל להפוך ל"סטיות", כמאמר הגברת מירי פקסל "בואו נכבד איש את סטיית רעהו!". נטיה מינית באה להפוך זהות מינית של הומו לאזכור צדדי. על כן, אני מקפיד לומר ולכתוב "זהות הומואית/זהות מינית/זהות מגדר" ולא נטיה מינית. נטיה יש לי לתחביבים לא בהכרח חשובים. היותי הומו זו לא "נטיה", שכן אינני "נוטה להיות הומו". זו הזהות שלי וזה הכי צרוב בי שיכול להיות. זהותי זו האישיות שלי, וזה בדיוק ההיפך מעוד נטיה.

"פרטיות/פרטי/אישי".

מי לא מכיר את המשפט המטיף כי "נטיה מינית הינה פרטית"? אז זהו, שזהות מינית סטרייטית איננה אישית ואיננה פרטית. עצם קיומה כה מובן מאליו, שעפ"י רוב כלל לא חשים שאזכרו אותה. כפי שכבר הסביר לנו פרופ' אייל גרוס במאמריו הנפלאים, נטיה מינית או זהות מינית שלעצמה איננה פרטית. שכן יש רק נטיה מינית אחת שהינה פרטית. הנטיה המינית ההטרוסקסואלית, לעולם איננה פרטית או אישית, ולא קיימת שום מניעה מלהזכירה אחר אגב.

המניעה הזו אינה קיימת לעולם ובשום סיטואציה, ללא קשר לרצונו של האדם המדובר. לא בכתיבה על היותו של פוליטיקאי זה או אחר נשוי, או פוליטיקאית כלשהי גרושה ולא בדיווח על סלב צעיר היוצא למועדון עם זוגתו הטריה. הלוא מיניותם מובלעת אינהרנטית בעצם האזכור ואין כלל עולה בדעתו של מנדהו כי מדובר ב"אאוטינג" או בעיסוק בזהותם המינית הסטרייטית ושאולי אין זה ראוי. לעומת זאת, בבואנו לעסוק בהומו- הסיפור אחר לחלוטין. זהותו, עובדת עצם קיומו כהומו והתנהלותו, אלה תמיד יהיו "פרטיים ואישיים". שוב אלמנט אפלולי, צדדי ובעיקר כזה ש"לא רלוונטי". כי מה שאישי ופרטי, כפרונקל לא אסתטי בישבן, יודע כל ילד שלא מקובל להזכיר.

"גיי/כזה/חובב גברים/מהקהילה/אחר".

העיקר לא "ה-ו-מ-ו". המהדרין יעדיפו לומר באין ברירה ועם הגב לקיר "הומוסקסואל" בפנים חמורות סבר, משל הכריזו כרגע על מחלה חשוכת מרפא. הסיבה ברורה: הומו זו ה-מילה המפורשת, הטאבו הגדול. הומו משמשת כקללה הנפוצה ביותר, ואיננה סתם מילה. היא נושאת בקרבה את כל היחס השלילי של החברה ההומופובית כלפינו, ההומואים והלהטבקאים בכלל. להגיד הומו, זה להתמודד עם כל המטען החברתי שאלפי שנות ציוויליזציה סטרייטית יצרה כלפי זהות הומואית. גם הומואים רבים, בעיקר ארוניסטים או בתחילת דרכם, אך לא רק, מעדיפים "גיי", העיקר שלא להקרא בקללה האיומה שקיללו אותם בבית הספר.

דווקא לכן זה כה חשוב- המאבק שלנו, כולו מבוסס על אנטי תיזה ל"בושה" ולשליליות שמערכת הערכים ההטרונורמטיבית הטמיעה בחברה הכללית וגם בנו. בעשרות השנים האחרונות החליטה קהילת להטבאק העולמית להשתחרר מכך ולהאבק. הרי לכן קראנו לעצמנו הקהילה הגאה ועל שום כך מצעדי הגאווה. לעיתים יש המשתמשים ב"הקהילה", או ב"גאים", ככיסוי להתחמקות מהמילה המפורשת. "הוא ...מהקהילה?". הוא הומו! מכירה את המילה? תודה.

"שיוויון".

כמה אוהבים להזכיר את הערך הנעלה. אך יש לחדד- המאבק לשיוויון הוא לשיוויון בזכויות ובהזדמנויות- ולא שיויון בזהויות. בשיויון, אין אנו צריכים להתכוון חלילה למילה "דמיון", שנהיה דומים כביכול לרוב, לסטרייטים. מכאן נוצרה המילה "דומו", שהינה הלחם של המילה הומו+דומה. יש הרוצים כי פירוש ה"שיוויון" יהא שנראה כמוהם, נדבר כמוהם, נחיה כמוהם, ורק ב"חדר המיטות" נקיים את הנטיה המינית הפרטית שלנו, חובבי הגברים. כל הדיכוי במשפט תמים אחד.

מי שמשתמש במילה שיוויון על מנת להטיף לנו ש"לא להתבדל", הוא לא ידיד, אלא אויב במסכה. כזה המוכן "לקבל" אותנו, רק אם יביט בנו ויחוש שהוא מביט במראה. אני לא דומה לכם, סטרייטים. אני מאד שונה, בהתנהגותי, במראה שלי, בתחביבים, בחברים, במוזיקה, בהתנהלותי המינית, בתפיסת עולמי, בכל זהותי וחיי- ומגיעות לי זכויות אדם ואזרח מלאות ושוות. אינני מצדיק את דרישתי לשיויון ולחופש מדיכוי, באמצעות מציאת או המצאת קווי דמיון. שונים (בזהויות), אבל שווים (בזכויות)? זה בדיוק זה. האחר הוא אני.

המונחים עוד רבים, עפ"י רוב איננו שמים לב וחבל. כך אנו הופכים דור אחר דור לסוכני החברות של ההטרונורמה הדכאנית. אני מציע לכולנו לעצור קצת ולחשוב. לחשב מסלול מחדש בבואנו לדבר בשפה שהחדירו לנו. אני מציע לכל הומו ולהטבקאי לשקול מדוע כה חשוב להומופובים שתהיה "ברית זוגיות" ולא יהיו "נישואים", איך קרה שהפכנו לאחרונה מ"הומואים ולסביות" ל"חד מיניים", והרשימה עוד ארוכה.

עם זאת, אפשר להביט בסיפוק וללמוד מהמסלול המפרך והמרשים שעברנו. מימיי ה"נעימים והנעימות" במקרה הטוב, וה"קוקסינלים" בגוף שלישי במקרה הרע, של שנות השבעים ועד למנעד הרחב כיום,של זהויות הומואיות-לסביות-ביסקסואליות-טרנסג'נדריות-קוויריות-אמיניות ושלא יגמר לעולם. מילים יוצרות מציאות. מציאות יוצרת מילים ויחסי הגומלין לא מסתיימים.

עוד בנושא

למי קראת "הומואית"? - קודם היה "הומוסקסואל", אחר כך באה ההתנתקות והולידה את ה"הומו", וכעת מתהווה התצורה הנקבית. וגם: מה גורם לגייז רבים לאהוב את הדיבור בלשון נקבה? / טל איתן

איך עברנו מ"הומוסקסואל" ל"הומו" - מביטוי רפואי-מדעי לסממן זהות רב עוצמה: עמליה רוזנבלום וצבי טריגר מסבירים את השינוי שחל במילה "הומו" בתרבות הישראלית / עמליה רוזנבלום וצבי טריגר

יש לך משהו להצהיר? - באנגלית יש את "openly gay" היפה, ואנחנו נתקענו עם "הומו מוצהר" המיושן והמעליב. צבי טריגר ועמליה רוזנבלום מפשפשים בשפה

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...