לוגו ארגון הומואים דתיים
לוגו ארגון הו"ד - הומואים דתיים. 
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

איך רדיפת הומואים הפכה לערך של הציונות הדתית

כשהציונות הדתית רוצה, היא יודעת למצוא את "דרך הזהב" ולגשר בין ההלכה למציאות; להנגיש, ולהסביר ולמתן - והכל עם חיוך: בגיור, בכשרות, בקירוב, בטבילה ועוד. אך כשזה מגיע ללהט"בים, זאת יודעת רק להציב חומה בצורה וגבוהה, מוקפת חוטי תיל וכלבי שמירה אימתניים

כל מי שקורא את עיתונות המגזר בחודשים האחרונים, אם לא לומר בשנה האחרונה ואולי אפילו יותר, לא יכול להתעלם מתופעה בולטת ומעוררת דאגה: אחד מערכי הציונות הדתית הפך להיות רדיפת הומואים, השפלתם ורמיסתם. הומואים הפכו להיות "אויבי" המדינה היהודית והמשפחה המסורתית; אותם "סוטים" ו"חולים" ש"התמכרו" ל"יצרים הבהמיים והגסים ביותר" ו"נסחפו" ב"תרבות המערב המתייוונת". "שינקיניסטים תל אביביים" ש"מאיימים" על מחוזות הסרוגים, מגבעת שמואל ועד גבעות השומרון. אחרים. שונים. מצורעים. שאלות מוּפרחות לאוויר: "למה אני צריך שהם ינפנפו לי בקיומם מול העיניים?", "למה הילדים שלי צריכים להיחשף לתופעה הזאת" ו"מה פשר חוסר הצניעות הזאת של התעסקות אובבסיבית במין ומיניות כל הזמן?".

והתחושות האלו מחלחלות וחודרות פנימה, במיוחד לנו ההומואים הדתיים, בשר מבשרה של הציונות הדתית. שגדלו בה. שמשייכים עצמם אליה. שמזדהים עם ערכיה. שמצביעים למפלגתה. ותחושות השפלה, הדחייה, האטימות וערלות הלב זועקות עד לב השמיים. אנחנו לא "החילונים", "השמאלנים" ו"התל-אביביים" שאנו כל כך אוהבים לבדל ולהתנשא מעל, אנחנו השקופים שאתכם. שיושבים לידיכם בבית הכנסת, שקמים לכבודכם באוטובוס, שהדריכו אתכם בבני עקיבא.

הרי כשהציונות הדתית רוצה, היא יודעת למצוא את "דרך הזהב" ולגשר בין ההלכה למציאות; להנגיש, ולהסביר ולמתן - והכל עם חיוך: בגיור, בכשרות, בקירוב, בטבילה ועוד. אך כשזה מגיע ללהט"בים, זאת יודעת רק להציב חומה בצורה וגבוהה, מוקפת חוטי תיל וכלבי שמירה אימתניים. אפילו כשמדובר ב"צֹהר". כאילו אין ח"כים ב"בית היהודי", עיתונאים דתיים או רבנים סרוגים שלהם בנים, אחיות, דודות או בני דודים להט"בים. כאילו אין בחורים סרוגים שהתאבדו בשל חוסר הרגישות הזאת, וכאילו קיים צעיר אחד דתי שאהב עצמו בנערותו לנוכח נטייתו המינית לאור האווירה הקיימת במגזר עוד לפני ההסלמה הנוכחית.

הגדיל לעשות אתר "כיפה" ובסבב עמדות בין מועמדי הבית היהודי (יוזמה מבורכת כשלעצמה- שלו נעשתה על ידי הו"ד לא הייתה זוכה להיענות), ובתור שאלה ראשונה (!!!) החליט לשאול "האם אתה תומך בנישואים חד-מיניים?". זהו הערך הראשון אליו נדרשים מועמדי הציונות הדתית בימים אלו. לכאורה זה היה אמור לשמח אותנו. ולא היא.

כי התשובות שניתנו מצד חלק מהמשיבים משקפות את הניכור המשתפך וזולג מכל פינה: "הרס העולם", "לא מבין למה צריך את זה", "מתנגד לחלוטין למושג המשפחה החדשה, יש רק משפחה אחת ביהדות: אבא אימא וילדים", "מין שאינו במינו", "אני לא שופט אנשים שמקבלים כזאת 'מכה' בחיים" וכו'. כאילו עולמם של הנשאלים הוא התורה וההלכה, ולא הסיפור האנושי והשיקול החברתי- פרמטרים שנשקלים כמעט בכל שעל וצעד של העבודה שלנו מול הבורא. וכך נולדות תשובות לקוניות ללא שום חמלה או הרחבה; עם עצלות מכוונת של לא להעמיק בתחום שהפך כל כך בוער וראשון במעלה פתע פתאום; בלי הבנה של המורכבות; רק זריקה של סיסמאות נבובות וריקות כנגד. מפלגה שלמה שדואגת למדינה היהודית, צריכה גם לדאוג להומוסקסואלים של המדינה היהודית במסגרת האפשר. זאת צריכה להיות הבשורה.

אנחנו לא נעלם אם נדחקו אותם לפינה ומתחת לשטיח, כי אנו חלק אינטרגרלי בתוך הבית. הגיע הזמן שהמפלגה והשר בנט בראשה, יגלו אחריות ומנהיגות ויקיימו איתנו שיח ישיר רציני ואחראי.

כותב: דויד ס', צוות צוות בארגון הו"ד - הומואים דתיים

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...