מנחם בן. צילום: צילום מערוץ הכנסת.
ינון מגל. צילום: אביב חופי, דוברות רשות השידור.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הלך ההומופוב אצל העורך

בשבוע שעבר התפתח דיון סוער בעוד מאמר הומופובי של מנחם בן ב"וואלה!", וינון מגל - עורך האתר - נחלץ מיד להגנתו. כעת, נחשף כי מגל ובן מתכוונים לרוץ ברשימת הבית היהודי בבחירות הקרובות, ונראה כי המאמר השנוי במחלוקת, שהורד מהאוויר, היה רק יריית הפתיחה בקמפיין שישים את הקהילה הגאה במוקד

ברחבי הרשתות החברתיות התפתח בימים האחרונים דיון סוער במאמרו העלוב - כמה לא מפתיע - של מנחם בן. האיש שמכונה "פובליציסט ואיש רוח", אך בפועל מסתמן להיות לא יותר מאשר בדיחה גרועה על כתיבה שונאת, מתלהמת ואלימה. תחת הכותרת "מול גל העבריינות ההומואית" פרסם אתר וואלה את רשימתו של בן, שבקצרה, "קובעת" כי "אונס הומוסקסואלי חמור יותר מאונש אישה", וזאת משום שהוא, לפי בן, "שוד הזהות המינית". 

עיקר הביקורת הציבורית על המאמר הופנה אל הכותב, מנחם בן. אך זה המקום לתת את הדעת לאחראיים האמיתיים לפרסום הסהרורי והפוגעני הזה: עורכי אתר וואלה ומנהליו (שאף הורידו את הכתבה מהאוויר, לבסוף).

מנחם בן הוא מנחם בן, ויישאר מנחם בן. כבר הרבה מאוד שנים יש לו איזו התעסקות אובססיבית בכתיבה, דיבור ועיסוק בהומואים. בכתיבתו הוא מציף בשנאה, מתפלש בשטנה, ובעיקר, מפזר ממטרי הומופוביה לכל עבר.

בתחילת המאה, כתבתי מאמר תגובה למאמר הומופובי מכוער (אחד מני רבים) של מנחם בן באחד המקומונים התל-אביביים. הייתי אז בן 19 או 20, וזועזעתי קשות מדבריו של בן על הקהילה. עברו כ-15 שנים מאז, וכלום לא השתנה אצל בן. אני התבגרתי, הקהילה התבגרה, אפילו החברה הישראלית התבגרה. היחיד שנשאר מאחור, הוא מנחם בן. וכך, ממשיך בן לעבור מגוף תקשורת אחד לאחר, כשכל מה שיש לו להציע הוא מאמרי שטנה ובלע נגד הומואים. ובכל פעם נמצא העורך האוויל ששוכר את שירותיו - משיקולי רייטינג ותחת כסות "חופש הביטוי".

לכן אל לנו להתרגש ממנחם בן. לאיש הזה, כך נראה, יש איזה עניין אובססיבי וחטטני עם החיים שלנו. בפרט הוא מסוקרן (ומרחיב-כתוב) מחיי המין ההומוסקסואליים. יש לציין שמנחם בן כותב על הומואים הרבה יותר מאשר הסטרייט הממוצע. במחשבה נוספת, הוא כותב וחושב על הומואים הרבה יותר מההומו הממוצע. תהיינה סיבותיו אשר תהיינה, זה בטח ממש מבאס להיות גבר הטרוסקסואל שצריך, אחת לאיזה זמן, לשחרר קיטור על חדוות המין ההומוסקסואלי.

מי שכן צריך להישאל כמה שאלות קשות, הוא עורך וואלה, ינון מגל, וחבר העיתונאים, במרכאות כפולות, שמקיפים אותו שבמשמרת שלהם ראה אור המאמר המביך הזה. בפרט עכשיו, כאשר מגל הודיע על הצטרפותו למירוץ לכנסת יחד עם מפלגת "הבית היהודי", ולפי השמועה גם מנחם בן מבקש להצטרף לזרועותיה המחבקות של המפלגה הזו - כדי, לפי הדיווחים, "לבלום את ההומואים". סופסוף יצא המרצע מהשק, או מהארון, אם תרצו.

מגל מוביל בשנים האחרונות קו סהרורי למדי, ולא פלא שתחת שרביטו התפרסם מאמר כל כך אווילי שממשיך להתנוסס בגאון (ובגאווה?) מעל דפי וואלה - אמצעי מדיה שעשה את הונו מלהיות מנוע חיפוש ותיבת אימייל, ושרוב חלקיו ומדוריו רחוקים ממסורת עיתונאית אמיתית שנות אור ושלהוציא קומץ עיתונאים אמיתיים, מהווה בעיקר בית לכותבים בינוניים וסבירים. כמו לא מעט אמצעי תקשורת אחרים, יש להודות, בצער.

במקום שבו כשל ינון מגל, כעורך, התערב המנכ"ל ניר רפואה, שהורה להסיר את המאמר מהאוויר כיממה לאחר פרסומו. זאת לאחר שחברי מערכת בארגון פנו להנהלת וואלה במכתב בו דרשו להוריד את פיסת הטקסט המביכה הזו מן האוויר. פעולתם השקטה של עיתונאים - לא רק להט"בים, אגב - בתוך וואלה, הביאה לסיום הנכון והטבעי לפרשה המביכה הזו. הטקסט, שלא אמור היה מלכתחילה להתפרסם, נגנז, והדיון הציבורי הראוי על אייטם אחד, הפך לדיון לגופו של אדם והתרגם לדרישה מוגזמת לפטר את מנחם בן מוואלה. 

בשולי הדברים, יש לציין את הבעייתיות שבאה לידי ביטוי כאשר מנהל מסחרי נדרש להתערב בסוגיית עריכה - ולקבל החלטה שמונחת במלאה על כתפיו של העורך הראשי. טשטוש הגבולות האתיים והמוסריים בפרשה הזו אינו עניין של מה בכך, ומן הראוי שראשי וואלה יתנו על כך את הדעת. עם זאת, מדובר בסוגייה מקצועית גרידא שאינה נוגעת לקהילת הלהט"ב.

הפרשה הזו הציפה בעיקר שאלות מהותיות יותר, שנוגעות לסגנון הפעולה העתידי של הציבור הגאה במצבים כאלו. כך למשל, יש לשאול את עצמנו האם עלינו להגיב בכל הכוח, או שמא דווקא להתעלם מטרולים שכאלו? האם עלינו לסרב להיכנס לקלחת-מילים שכזו, או להילחם בהם ובאמצעי התקשורת הנותנים להם במה, עד שיסולקו? האם טוב שהדיון הזה מתנהל בפומבי, או שמא עלינו להצניעו, והאם חשוב שמאמרים הומופוביים יראו אור ולא ידורו במחשכים, מתוך מחשבה שאור השמש מחטא הכל, או יצונזרו ויוחנקו אל תוך מרתפי התקשורת האפלים. 

ובעיקר, עלינו להיות ערוכים למערכת בחירות שבה הקלף הלהט"בפובי ישלף כמעט בלי הפסקה, וככל שנקדים להיערך לתגובה קהילתית הולמת, כך ייטב.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...