אמיר שלו, מתוך התערוכה State of the ART:יצירת מופת. צילום: אמיר שלו.
עוד בתרבות ובידור
 >  > 

לדבר על HIV/איידס דרך אמנות

שימוש באמנות ככלי להעברת מסרים הוא לא חדש. גם לא הרעיון לעשות תערוכת אמנות העוסקת ב-HIV/איידס. ייחודה של תערוכת State of the ART:יצירת מופת שננעלה השבוע, טמון בכך שהיא הזמינה יוצרים להתמודד עם נושא מפחיד ומרתיע דרך אסתטיקה ויצירתיות

נדירות ההזדמנויות בהן החיים מאפשרים לנו להחזיר את הזמן לאחור ולעשות דברים מחדש. אבל בפעמים בהן זה מתאפשר ברור שנקפוץ עליהן עם ארבע גפיים. הזדמנות כזו ניתנה לנו במסגרת תערוכת State of the ART: יצירת מופת שננעלה השבוע. התערוכה נתנה הזדמנות נדירה לבחון נושא ישן- HIV/איידס, בדרך שונה- אמנות. התערוכה שילבה שתי נקודות מבט שונות, ולפעמים הופכיות, על נושא שנתפס ככזה שהשתיקה יפה לו. הוצגו בה עבודות של ישראלים/ות החיים עם הנגיף המאפשרות הצצה נדירה לתוך חווית החיים עם הנגיף. מולן, עבודות של סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר שהתבקשו ליצור דימויים העוסקים ב-HIV/איידס במסגרת התרגיל "המעצב כיוצר דימוי".

שמי אלון מדר, אני בן 35, חי עם HIV למעלה מעשור ואני עוסק בתחום ה-HIV/איידס כבר כמה שנים. נשמע מוזר שמישהו עוסק בתחום הזה כאדם פרטי. יכול להיות שכן אבל מבחינתי זה טבעי. חזרתי להתגורר בארץ לפני מספר שנים וכנשא HIV לא הבנתי איך ייתכן שהחברה הישראלית מחזיקה באותן דעות קדומות ותפיסות מוטעות על HIV/איידס שהתאימו לשנות ה-80. כאילו שנים של מאבקים קהילתיים לקידום זכויות נשאי HIV, קמפיינים למיגור הסטיגמה והקריאה לראות בנו כבני אדם ולא נשאים של נגיף, לא הותירו רושם ועבודתם של הקודמים לי- נשכחה כלא הייתה.


עבודה של היוצר: דרור.

תערוכת State of the ART:יצירת מופת היא פרי שיתוף פעולה יוצא דופן בין איגוד רופאים (החברה הישראלית לרפואת איידס), חברת תרופות בינלאומית (GSK), המוסד הגבוה ללימודי עיצוב בישראל (שנקר) ו-  -HIVtalk.com אתר אינטרנט שהקמתי העוסק ב-HIV/איידס מנקודת מבט חברתית. רשימה מכובדת של שותפים, תסכימו איתי, שחברו יחד למען מטרה אחת שנעלמה מעיני הציבור בישראל. היופי ב-HIV/איידס, וכן אמרתי "היופי", נעוץ בכך שזו המחלה היחידה בהיסטוריה האנושית שעל אף הפחד והרתיעה ממנה ומאלו החיים איתה - היא הצליחה לאגד מדינות, ארגונים ואנשים מתחומים שונים לחלוטין כדי להפוך את המציאות בה אנחנו חיים לטובה יותר.

שימוש באמנות ככלי להעברת מסרים הוא לא חדש. גם לא הרעיון לעשות תערוכת אמנות העוסקת ב-HIV/איידס. בטח שלא הרעיון להציג עבודות של אנשים החיים עם הנגיף או סטודנטים לעיצוב. בעולם כבר ראינו את זה מספר פעמים. הייחודיות של התערוכה באה לידי ביטוי בכך שתרבות מהווה פלטפורמה להתמודדות עם נושא מפחיד ומרתיע (ללא סיבה טובה) דרך אסתטיקה ויצירתיות.


דימוי לבן / דימוי לבן סוף, עבודתה של אילנה אנדריאנוב, תקשורת חזותית שנקר.

אנחנו יודעים היום איך HIV עובר מאדם לאדם, אנחנו גם יודעים שהטיפול התרופתי המשולב מאפשר לאנשים החיים עם הנגיף, כמוני, להגיע לתוחלת חיים קרובה לזו של יתר האוכלוסיה ואנחנו גם יודעים שHIV-/איידס היא לא מחלה של הומואים/יצאניות/מסוממים למרות שרבים ששים להשתמש בתיוגים הללו כדי להסביר לעצמם את מה שהם לא מבינים. במלחמה נגד הסטיגמה אני חושב שתמיד ידינו תהיה התחתונה- אבל זה לא צריך לגרום לנו להפסיק להילחם בה בדיוק כמו שאנטישמיות תמיד תהיה- אבל נמשיך לגנות אותה, פשיעה תמיד תהיה- אבל נמשיך להילחם בה.

תערוכת State of the ART: יצירת מופת פתחה שיח אחר הנובע מתרבות והשפה שבה היא משתמשת היא אמנות, שיח שלא מותיר מקום לאדישות.

State of the ART:יצירת מופת, הוגשה כשרות לציבור, בחסות חברת GSK, בחלל בחשמל 33 ת"א-יפו.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...