גולן קרומהולץ. צילום: צילום אישי.
עוד בראשי
 > 

מכתב לחבר עם איידס

אתה יודע שאני יודע, אבל אף פעם לא דיברנו על זה. רציתי לשאול אותך, עם אילו רגשות אתה מסתובב? האם אתה מרגיש אשם? האם אני מרגיש שאתה אשם? האם אתה אשם? וכמה זה קשה, להתמודד, עם הנגיף, עם הסוד, עם הגוף, הנפש, החברים, המשפחה, פרטנרים, מסיבות, עבודה, צבא, ילדים וכל השאר?

יש לי חבר שהוא נשא HIV. אף פעם לא דיברנו על זה אבל הוא יודע שאני יודע. הוא לא סיפר לי על זה, מישהו אחר סיפר לי על זה. 

ברגע הזה, שהוא סיפר לי, נעצבתי נורא בשבילו. מה? הוא נשא HIV? הוא?

הייתי קצת בשוק והמחשבות הראשונות שהיו לי, היו על רגע הגילוי שלו. איך הוא גילה את זה, מה קרה שם בחדר? ניסיתי לדמיין אותו בתוך החדר עם הרופא/ה או העובד/ת הסוציאל/ית, מתבשר שהוא נשא. מה הוא עשה באותו רגע? צרח? בכה? צעק? התנגד? הרכין ראש? שתק? התעלף? מי היה שם כדי להחזיק אותו, האם הוא היה לבד, או שמישהו ליווה אותו?

ואז חשבתי על הרגע הזה של ההדבקה. שמישהו מדביק אותך, שאתה בתשוקת הרגע מסכים שזה יהיה בלי קונדום. שהוא בתוכך או אתה בתוכו ואתה יודע שזה אסור, ואתה יודע שלא כדאי, אבל נראה שום דבר לא יכול לעצור את זה. להט הרגע מוביל אותך. וחשבתי עליו ברגע הזה- האם הוא ידע בכלל שיש סיכוי להידבק? האם הוא היה שיכור? מסומם? האם מישהו ניצל אותו? אולי בכלל הוא נאנס? אולי היה קונדום והקונדום נקרע?

ואז שוב חשבתי עליו היום. איך הוא מתנהל, איזה חיים עשירים שלו, העבודה שלו והיצירתיות שלו, חיי האהבה הטובים שלו, הקוקטייל שהוא לוקח כל יום. האחריות שהוא לוקח על זה, על עצמו. על זה שהוא בן אדם עם מחשבה יצירתית ומשחררת.

ועוד שאלות עלו, עם אילו רגשות הוא מסתובב? האם הוא מרגיש אשם? האם אני מרגיש שהוא אשם? תמיד האשמה מרימה את הראש ראשונה. האם הוא כועס?

וכמה זה קשה. כמה התמודדות. עם הנגיף, עם הסוד, עם הגוף, הנפש, החברים, המשפחה, עצמך, פרטנרים, מסיבות, עבודה, צבא, ילדים. כל כך הרבה דברים להתמודד איתם. רוצה לומר לך שאתה גיבור.

אני אוהב אותך. אני חושב שזה יכול לקרות לכל אחד. בלהט הרגע דברים נוטים להשתבש. הרגע הזה שאתה חושב לוותר על הקונדום, כי אתה מכיר את הבנאדם ואתה בטוח שאין לו, וזה לא זורם עכשיו הקונדום הזה. או שהקונדום נקרע, או שאתה מסטול או שאתה שיכור.

כל כך הרבה שאלות נותרו בלי תשובות, הייתי רוצה שיום אחד תספר לי איך אתה מתמודד. זו חוויה פרטית ואישית שלך אבל אני רוצה שאיידס לא יהיה הטאבו שלנו. שלא נתפרק מזה, שנוכל לדבר על זה.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...