רועי ג'רופי. צילום: איתי בלומנטל.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

מדוע דווקא בירושלים?

תמיד קיימת את האפשרות שירושלים תהפוך להיות עיר הקודש בכל מובן המילה, אבל עד שזה יקרה זוהי בירתה של מדינה דמוקרטית, ולכן לנו החובה והזכות לדרוש מהמדינה ומהעיר שלנו לקדם את זכויות הלהט"בק בישראל

השאלה הפופולרית ביותר לגבי המצעד בירושלים היא – למה בירושלים? והמהדרים מוספים – למה לא בתל אביב?

ובכן, התשובה הערכית שאפשר להציג לשאלה הזו היא שמאחר ואנו חיים במדינה דמוקרטית, אין אקט דמוקרטי יותר מקבוצה המפעילה את חופש הביטוי, ההתארגנות וההפגנה כדי לדרוש את זכויותה. תמיד קיימת את האפשרות שירושלים תהפוך להיות עיר הקודש בכל מובן המילה, אבל עד שזה יקרה זוהי בירתה של מדינה דמוקרטית, ולכן לנו החובה והזכות לדרוש מהמדינה ומהעיר שלנו לקדם את זכויות הלהט"בק בישראל.

התשובה הפשוטה יותר היא שאני וחבריי לקהילה חיים בירושלים, ולא בתל אביב, וכמונו חיים פה עוד 800 אלף איש, מקהילות שונות – חרדים, ערבים, דתיים לאומיים ומה לא בעצם. הרומנטיקה הישראלית קוראת לזה פסיפס, שילוב מרהיב שמהווה את תמונת הראי לחברה הישראלית, ובכן פסיפס מרכיב תמונה רק אם כל החלקים קיימים בו, ורק אם אנחנו לא נעדרים מהמרחב והשיח בירושלים, כי ירצו או לא, אנחנו חלק מהעיר הזאת.

ואם נניח לרגע את הרומנטיקה בצד ונסתכל למציאות בעיניים נגלה שהמפגש הזה של הקהילה עם שאר חלקיה יכול להיות אלים, צורם ומורכב, גם בימים כתיקונם. יתכן וזאת משום שבשנים האחרונות אנחנו יותר ויותר קהילת מקף: הומו מקף מזרחי, לסבית מקף מתנחלת, ערבי מקף טרנסקסואלית. ואז אנחנו מגלים שאנחנו פסיפס בתוך פסיפס, שבו צריך לתת מענה למורכבות הרבה יותר גדולה.

אז מי אנחנו?

לאחרונה התגלגל הסיפור העתיק הזה בקורותיו של הבית לסטטוס שפרסמה מנכ"לית הבית הפתוח – אלינור סידי במהלך "צוק איתן", הסטטוס הוביל לדיון קשה על זהותו של הבית שהואשם כשמאלני. בטרם אתייחס לשאלה הזו, ואכן זו השאלה המעניינת, חשוב להסתכל על הקרע הזה, אני מטיל ספק שהאחריות לקרע הזה מונחת כל כולה על כתפיו של הבית הפתוח, כן, יש דברים שקורים גם אצלנו, אבל כנראה שהקיטוב בין השמאל לימין המורגש בכל הארץ מהדהד גם אצלנו. אנחנו לא מגיעים לדיון הזה כקהילת מקף, אנו זועקים שמאל-ימין דרך שלל הזהויות הלהטב"קיות שלנו.

מבחינה אקדמית זה הופך את כל הדיון הזה למרתק, מבחינה פרקטית יש בו פוטנציאל לפורר את הקהילה מבפנים.  אז מהן האלטרנטיבות?

בעצם יש שתיים, או לוותר על המקף או להחזיק בו, אם אנחנו מוותרים על המקף אז אנחנו דנים את אותה מתנחלת לסבית להיות מתנחלת בביתה ולסבית בביתנו. אם אנחנו ממשיכים ללכת עם המקף, אנחנו צריכים לכבד את כל זהויות הבית ולאפשר, איכשהו, לכל המקפים האלה לדור יחד בשלום. אבל השלום הזה יכול להיות שלום מזויף, שלום שבו הצביון של הבית מאפשר לסט של דעות ומחשבות אחד להתקיים ובכך מבוטלת אותו הפלורליזם, אני חושב שהאמת בטענות שהופנו נגד הבית נמצאות שם, מאילו סיבות שיהיו, מי שמאכלס את הבית על פי רוב הם אנשי שמאל, זה מסגרת השיח שמתקיים בבית, ויש לכך השפעות מרחיקות לכת, חלקן בלתי נראות לנו אנשי השמאל אך נראות בהחלט לאלו שמחזיקים דעות קצת שונות.

אני יכול לספר שבחוויה שלי כפעיל בבית הפתוח שהרים את קורס המנהיגות של הבית והיה ממארגני הפאנלים הפוליטים שהיו בבית, הזמנו את כולם, היה חשוב לנו שיהיה יצוג משמאל ומימין. אבל האמת היא, שכנראה ולרפלקסיביות ולרצון לייצג יש גבול לא מודע, גם אני אבין ואראה את "המאוזן" ה"סביר" וה"הגיוני" סביב הנחות יסוד מסוימות שבהן אני מחזיק. אני חושב שרוב חברי הבית ה"שמאלנים" פועלים באופן דומה, יותר לא במודע ממודע, אין קונספרציה גדולה ואין פרוטוקולי זקנות ציון במגרות של אלינור.

אז יש לקהילה שלנו אתגר, לא פשוט, מורכב, אבל הוא יתרחש רק אם כולם יקחו בזה חלק, רק אם אף אחד מאיתנו לא תוותר ויוותר על המקום שלהם בבית. ואני חושב שאנחנו יכולות לעשות את זה, אני חושב שהמקף של כולנו הוא מקום של כוח ולא של חולשה, בנו הרגישות לאחר, כי בנקודה כזו או אחרת בביוגרפיה האישית שלנו הרגשו אחרים, שונים, ובכוחה של החוויה הזו לנטוע בנו רגישות ואמפתיה, זה מקור הכוח שלנו, ואותו אנו חייבים לגייס כדי להמשיך ולהתמודד עם השאלות האלה.

מילה אחרונה קצת פחות אוטופית, בחיים ובארגונים לא הכל קם ונופל על קווים של רצון טוב, צריך להתייחס לשאלות של כוח וכוחנות, שינוי מהסוג הזה של הבית יכול להדיר באותה המידה את השמאלנים מהבית הזה. אני גם בטוח שאין דרך לרצות את כולן וכולם, ויתכן שהניסוי הזה יהיה כשלון חרוץ, אבל אין זה מבטל את חובותנו לנסות.

הזמנו אתכן ואתכם לפנות אלינו במייל, ואני מזמין אתכן שוב: board@joh.org.il.

רועי ג'רופי הוא חבר הוועד המנהל של עמותת הבית הפתוח בירושלים.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...