ג'ון בראון
ג'ון בראון, מנכ"ל BP לשעבר. צילום: יחסי ציבור.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

כיצד תאגידים יכולים לנפץ את ארון הזכוכית

תהליך היציאה הכפוי מהארון של ג'ון בראון, מנכ"ל ענקית האנרגיה BP לשעבר, הוא שיעור חשוב למה שיכול אדם לעשות כשנסיבות חייו מגיעות למשבר. זהו המקרה המובהק של להפוך לימונים ללימונדה. באמצעות תרגום הקושי האישי שלו, ניקוי אורוות יסודי וחשיפה כנה ואישית, מצליח בראון לרתום את הניסיון המקצועי והאישי שלו לפעילות פרו-להט"בית שעשויה, בתקווה, להוביל לשינוי חברתי אמיתי לא רק בחברות אלא גם במדינות שבהן הן פועלות ועובדות

סיפור יציאתו הכפויה מהארון של מנכ"ל ענקית הגז והנפט הבריטית BP, ג'ון בראון, נחשב לאחד המקרים החשובים השופכים אור על חייהם המורכבים, לעתים בלתי-אפשריים, של בכירים להט"בים המועסקים בתאגידים המובילים בעולם. כמו פרשיות רבות, גם בזו מעורבים יצרים אפלים, סחיטה, רומן שנוי במחלוקת, והתבלין הלא פחות חשוב שהופך כל עלילה לעוד יותר מסקרנת: כסף, והרבה מאוד ממנו. כל המרכיבים ליצירתה של דרמה עתירת ריגושים ורייטינג. 

בראון היה מנכ"ל BP בין 1995 ל-2007, והוא נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות איומי אאוטינג ששוגרו אליו ממערכת העיתון "מייל און סאנדי". בצהובון עסקו בהרחבה בחייו האישיים של בראון בעקבות פרשיית שחיתות שנגעה לשימוש בכספי החברה למטרות אישיות, עבור בן זוגו לשעבר. בראון שיקר בעדותו בבית-המשפט ואף ביקש צו מניעה שיאסור פרסום פרטים על אודות מערכת היחסים שלו עם גבר.

מזה מספר חודשים מנסה בראון לשפר את מעמדו ותדמיתו הציבורית, לאחר המכה הקשה שספג בפרשת השחיתות המתוקשרת. הוא מתראיין לאמצעי תקשורת רבים ומייחצ"ן את ספרו החדש, "ארון הזכוכית", שיצא לפני מספר חודשים. בספרו סוקר בראון בקול אישי את היחסים בין עולם העסקים לארון, ומתאר את הקושי של בכירים לצאת ממנו בפני הציבור הרחב בכלל, והמשקיעים הגדולים בפרט. כשמדובר בכסף גדול, הפתיחות והליברליות מתפוגגות, השמרנות משחקת תפקיד מרכזי, ומדיניות "Don't ask, Don't tell", ממנה אפילו הצבא האמריקני נפרד לשלום, שולטת ביד רמה.

"במהלך הקריירה שלי בחברת BP, מתחילת דרכי כמתלמד ועד לתפקיד כמנכ"ל, ניהלתי חיים נפרדים. באחד הייתי הפנים הציבוריים של אחת מהחברות הגדולות בעולם. החיים האחרים היו חיי הפרטיים כגבר הומו", אמר בראון בראיון אישי ל-CNN, עם יציאת ספרו. הכל אישי בסיפור הזה, והעיסוק ביחסים של בראון, בזהות המינית שלו, בבחירות (השגויות, לעתים) שעשה, הוא לפרקים אישי מדי, פולשני מדי, חושפני מדי.

מפתה לומר שבראון שם עצמו באור הזרקורים. שהוא עשה את הבחירות שהובילו אותו, כאיש עסקים הומו, בארון, אל מרכז הבמה. שאי-אפשר לנהל חיים כפולים שכאלו: ליהנות מחשיפה במדיה כשזה מתאים, לבקש האפלה, הסתתרות, חשאיות, כשלאו. בפרט נכון הדבר כשבן זוגו לשעבר היה מוקד החקירה, בין אם בצדק ובין אם לאו, ושכדי להגן עליו, ועל היחסים ביניהם, שיקר בראון ונתן עדות שקר בבית-המשפט. עבירה שכשלעצמה פוסלת את המבצע אותה מלהיאחז בקרנות המזבח של שתיקת המדיה. כעת, הוא מבקש לתקן את המעוות, ויוצא בפעילות ציבורית שמטרתה עידוד אנשי עסקים בכירים ומנהיגים בתאגידים בינלאומיים ומקומיים, לצאת מהארון ולחיות בחופשי.  

"כששיקרתי בעדותי על-מנת להגן על פרטיותי, שני העולמות הללו התנגשו, והקריירה שלי, שהייתה התשתית לכל חיי המקצועיים, אבדה", אומר בראון, שאמר גם שהוא מצטער על הבחירה לנהל חיים מקבילים, ולכאורה נפרדים – החיים המקצועיים כמנכ"ל, והחיים כאדם, כבן זוג, כהומו. "הלוואי שהיה לי יותר אומץ לצאת מהארון מוקדם יותר במהלך הקדנציה שלי כמנכ"ל BP. אני מתחרט על כך עד היום. כתבתי את 'ארון הזכוכית' והקמתי את האתר GlassCloset.org על-מנת לעודד אחרים להימנע מהטעויות שלי, ולהביא את עצמם, במלואם, בשלמותם, לעבודה. הדבר יכול להתרחש אך ורק אם מנהיגים, מנכ"לים בפרט, יצרו סביבת עבודה שבה אנשים יוכלו להרגיש בנוח לצאת מהארון".

באותו ראיון ל-CNN, וכן באתר האינטרנט שהקים למטרה זו, מנה בראון שישה נושאים שמנהיגים בעולם העסקי יכולים לקדם על-מנת לנפץ את ארון הזכוכית.

1. הכול מתחיל בראש

העומדים בראש הארגון הם אלו שצריכים לקבוע את הטון, קובע בראון. שילוב להט"בים בחברות וארגונים צריך להיות יזום ומכוון, חלק אינטגרלי מהאג'נדה של המנהיגים, ולא רק דבר-מה שמועבר לטיפול מחלקת משאבי אנוש, או חלק מנטוורקינג עסקי.

לדבריו, אחת מאמות המידה שבאמצעותן מעריכים מנהיגים צריכה להיות יכולתם לייצר סביבת עבודה מכילה. "בזמן שהתקדמתי בתפקידים השונים בחברת BP, זה היה מוזר אם מנהל בכיר היה מחליט להשקיע משאבים בשילוב להט"בים. היום, זה ניכר ומתבלט יותר דווקא כשהם לא", הוא מספר.

2. אותנטיות

"על המנהלים לוודא שלמסרים חיוביים מתלווים פתרונות משמעותיים", מדגיש בראון. "כנסי להט"בים, רשתות חברתיות בתוך החברה ומתן חסות למצעדי גאווה הם חשובים, אבל לא די בהם, ולעתים רחוקות יש בצדם השפעה משמעותית וארוכת טווח בתוך החברה. מתפקידו של מנכ"ל ליזום פעולה עקבית, בת-קיימא, לא מתפשרת ולא מתנצלת, שלה מטרות, מדדים ואמצעי עידוד וענישה. זוהי נקודת המבחן של מנהיג אמיתי.

3. חשוב לזכור את העלות הנסתרת של חיים מוסתרים

כאן בראון מדבר אל החשיבה הכלכלית, שמאפיינת אנשי עסקים, בטח כשזה מגיע לדרגים הגבוהים אליהם הוא מכוון. זו טענה עסקית של ממש: לצאת מהארון זו בחירה נכונה יותר, גם כלכלית. "מדיניות שילוב להט"בים היא קודם כל צו אנושי. אבל היא גםטובה לעסקים, שסובלים כשהעובדים שלהם מוטרדים מדברים אחרים מחוץ לעבודה. פיטר סאנדס, מנכ"ל סטנדרד צ'רטרד, סיפר לי שהוא מוטרד מהעלות הנסתרת של חיים מוסתרים. זו דאגה מוצדקת. אנשים שמחים יותר, יצרניים יותר, ורווחיים יותר לחברה שבה הם עובדים כשהם יכולים להרשות לעצמם להיות עצמם", אמר בראון.

4. בעלי ברית סטרייטים עושים את ההבדל

בראון סבור שכדי שארון הזכוכית יישבר בתאגידים, "יש לרתום את תמיכת הרוב הסטרייטי. רוב האנשים הם סטרייטים, ורק הם שיכולים לייצר סביבה בטוחה ליציאה מהארון. ביצירת סביבה מקבלת, מבינה ומכילה, יכול הרוב הסטרייטי להבטיח שיציאה מהארון לא תביא עמה השלכות הרות אסון, מהן מפחדים עובדים בארון".

איך מגיעים לשם? "צעד ראשון בכיוון הוא מלחמה ב'מיקרו-חוסר-שוויון', כמו ההנחה שכל גבר נשוי לאשה, או הנוהג שלא לשאול אנשים אודות בני זוגם למקרה שזה עשוי לגרום להם לחוש אי-נוחות. שינויים קלים בהתנהגות עשויים להוות איתות חיובי משמעותי מאוד לאדם הנאבק בחיים סודיים".

5. לפרגן למודלים לחיקוי

"מדיניות ארגונית ושינויים התנהגותיים עשויים לייצר את הסביבה הנכונה והנוחה בעבור יציאה מהארון לעובדים בחברה, אבל מודלים לחיקוי מוכיחים שהדבר לא רק ייתכן, אלא גם משתלם", מספר בראון.

"זו הסיבה ש'ארון הזכוכית' עמוס בסיפורים, זו הסיבה שפתחתי את glasscloset.org, על-מנת לאפשר ללהט"בים ולסטרייטים כאחד לחלוק אחד עם השני סיפורים הקשורים למיניות שלהם בהקשר של מקום העבודה".

הוא אומר עוד ש"אם עובדים בארון יוכלו להזדהות עם אדם שיצא מדלת הארון והצליח בכך, או-אז סביר יותר להניח שיוכלו להשתחרר מהפחדים שלהם, המעכבים אותם, ומההמנעות הכרוכה בכך. בחברת BP לא היה לי מודל לחיקוי, הומו מחוץ לארון, ולא עמד לרשותי היתרון שבתקדימים שנוצרו על-ידי קודמי בתפקיד, או בהנהלה הבכירה. בהיעדר מודל גאה לחיקוי, נכשלתי בנסיוני להוות מודל לחיקוי לאחרים".

6. חשבו בגדול

לסיום, מתאים בראון עצה גלובלית המתאימה לסגנון החשיבה הגדול – גדול מאוד – שנדרש ממנהלי תאגידים וארגונים עסקיים גלובליים. "חשבו על טווח גדול יותר מאשר העיר שבה אתם חיים", הוא אומר. "בעשרות מדינות בעולם, מעשים הומוסקסואליים, אפילו בהסכמה, בין שני בגירים, אסורים על-פי חוק. אסור לתת לחברות המחוייבות למטרה (שילוב מגדרי/נטייה מיני)להתקפל ולוותר על ערכיהן, אפילו בסביבות מאתגרות במיוחד".

חברת IBM, למשל, לא מאפשרת שום גמישות במדיניות אי-האפליה שלה באף אחת מ- 170 המדינות שבהן היא פועלת. "פעולה שכזאת משדרת מסר ברור לממשלות, שמבינות את חשיבותן של חברות בינלאומיות גדולות ואת תרומתן לכלכלתן", הוא מסביר.

זהו אולי הכוח הגדול ביותר של תאגידי ענק, הפועלים גם במדינות שבהן אין פתיחות וסובלנות כלפי להט"בים, לעתים אפילו להיפך. "חברות לא יכולות לשנות את החוק, ועל עובדים להט"בים במדינות אלו לזכור את הסכנות האפשריות העומדות בפניהם. אולם באמצעות יצירת סביבת עבודה שבה אנשים יכולים להיות פתוחים לגבי המיניות שלהם, לא משנה היכן בעולם הן פועלות, חברות עשויות לדחוף את אותן מדינות לעשות צעד נוסף בכיוון הנכון", סיכם בראון את דבריו.

תהליך היציאה הכפוי מהארון של בראון הוא שיעור חשוב למה שיכול אדם לעשות כשנסיבות חייו מגיעות למשבר. זהו המקרה המובהק של להפוך לימונים ללימונדה. באמצעות תרגום הקושי האישי שלו, ניקוי אורוות יסודי וחשיפה כנה ואישית, מצליח בראון לרתום את הניסיון המקצועי והאישי שלו לפעילות פרו-להט"בית שעשויה, בתקווה, להוביל לשינוי חברתי אמיתי לא רק בחברות אלא גם במדינות שבהן הן פועלות ועובדות. 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...