אמש (חמישי) התקיים במרכז הגאה בתל-אביב אירוע לציון חמש שנים לרצח בברנוער, בו נרצחו ניר כץ וליז טרובישי ז"ל. בכנס השתתפו נציגים מתנועות הנוער השונות, שקראו למיגור השיח האלים ולעשייה למען חברה שוויונית ומקבלת. אילה כץ, אמו של ניר ז"ל דיברה על גילויי ההומופוביה והשנאה במהלך השנה האחרונה והתייחסה גם היא למקומו של הנוער בתהליכי שינוי.

יובל אגרט, מנהל המרכז סיפר בגאווה על הפקת הערב בידי הצעירים. היוזמה וההובלה על ידי בני נוער משקפים את המורשת של ניר ז"ל. יובל ציין שחלק מהמדריכים בברנוער כיום היו חניכיו של ניר, והמשך הקיום והשרשרת מהווים ניצחון על הרוע.

צילומים: שירלי קובלסקי

מיקי גיצין חבר המועצה הדגיש ששנאה היא לא 'קומץ' ולא רק מילים. יש לשים קץ לרוע המשתולל ברשתות החברתיות. ועל כולנו - מבוגרים ובני הנער לקחת אחריות בכדי שלא נצטרך להתמודד עם עוד פשעי שנאה.

נציגי תנועות הנוער דיברו על כך שבני נוער להט"בים נאבקים על מקומם בחברה וכי "הנוער מחוייב לפעול למען חברה צודקת ומכילה שהמגוון האנושי בה הוא יתרון, חברה שיש בה מקום לכולם. במקום בו נכשלים מוסדות החינוך נכנס התפקיד שלנו, בני הנוער".

הרצח בברנוער התרחש ב-1 באוגוסט 2009 פרץ אלמוני רעול פנים אל בית האגודה ברחוב נחמני בתל-אביב, וירה במשתתפי מפגש הנוער שהתכנסו במקום כמדי שבוע. על פי החשדות, הרצח היה מתוכנן מראש ומספר אנשים היו מעורבים בהוצאתו אל הפועל. ליז טרובישי (16) וניר כץ (26) מתו מהיריות, אחרים נפצעו, חלקם באורח קשה מאוד. שניים מהפצועים קשה נשארו נכים כתוצאה מהתקיפה. 

לפני מספר חודשים הכריזה המשטרה בחגיגיות על פענוח התיק, אך עד מהרה התברר כי החקירה הייתה שגויה והתבססה כולה על עדות שקר. חגי פליסיאן, שנעצר בחשד שהוא הרוצח, שוחרר לחופשי ללא שהוגש נגדו כתב אישום, וגם שאול גנון, שחתם על הסכם עד מדינה ונפגע קשות בעקבות הפרשה, זוכה מכל אשמה.

גם כיום אין לחוקרים קצה חוט ובמשטרה כבר נשמעים אלו שטוענים כי החקירה היקרה ביותר בהיסטוריה תישאר פתוחה עוד שנים ארוכות.