ניב סוניס. צילום: צילום אישי.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

מקארתיזם בקהילה הגאה

בימים אלה מתנהל לא פחות מציד מכשפות מכוער המובל בעיקר על ידי פעילי להט"ב ממפלגות ימין (ו"מרכז") נגד מנכ"לית הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים - אלינור סידי. הם לא רוצים רק להשמיע את דעתם - אלא את ראשה של סידי, ואם אפשר מונח על דגל גאווה ובצידו הימני מגן דוד / דעה

בעבר נראה היה שכל קהילת הלהט"ב בשמאל, ובשנים האחרונות הדבר הולך ומתערער, בין היתר על רקע התבססות הימין הישראלי בחברה בעקבות שלטונו הכמעט רצוף החל משנת 1977. קולות ימניים עולים בין חברי וחברות הקהילה, וטוב שכך. אני אמנם לא מסכים איתם כמעט בשום דבר, אך זכותם להישמע וטוב שיש גיוון פנים קהילתי.

עם זאת, כפי שהימין השמרני והימין הקיצוני ברמה הלאומית חוברים יחדיו ומנסים להוקיע את השמאל (ומצליחים בזה לא רע), נראה שעכשיו זוהי שעתם היפה של הלהט"בים הימנים. זהו הזמן שלהם להיכנס בכל הכח ביריביהם משמאל שהובילו את הקהילה הגאה, רוב הזמן, עד היו וחלקם עדיין חלק מכך. לא רק שהם מנסים להגיע לנראות ציבורית משמעותית, שזה טוב ומבורך וכך אמורה להיראות דמוקרטיה, אלא שעל הדרך הם מנסים לקעקע את האחרים.

בימים אלה מתנהל לא פחות מציד מכשפות מכוער המובל בעיקר על ידי פעילי להט"ב ממפלגות ימין (ו"מרכז", למרות שאם תעקבו אחרי אלה תראו שמקומם בליכוד וימינה משם) נגד מנכ"לית הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים- אלינור סידי.  לפני כמה ימים, סידי התבטאה בפרופיל הפייסבוק האישי שלה בקשר למה שמתרחש בעזה, בעקבות הפרסום על נפילתם של שלושה עשר חיילי גולני. הסטטוס היה אנטי מלחמתי ורווי פוליטיקה מזרחית שמאלית, ובין היתר נכתב שם "צריך לשרוף את הקריה. צריך לשרוף את משרד רוה"מ". תשע מילים אלה זיכו את סידי ברדיפה פוליטית בלתי פוסקת וארסית מצד אותם פעילים, ולצידם פעילים ופעילות מהשמאל.

נכון, אלה אמירות קשות, ונכון שאולי אם אלינור היתה חושבת פעמיים הפוסט היה נראה אחרת. אני מכיר את אלינור ודעותיה, עם חלקן אני מסכים ועם חלקן לא. אני רוצה להאמין שמדובר בפוסט שנכתב בשעת מצוקה ועל כן הרסן היה משוחרר. עם זאת, התגובות לא התייחסו למהות הפוסט או רוב תוכנו, אלא רק לתשע מילים אלה. ביום המחרת אלינור התנצלה באופן פומבי והסבירה עצמה, והוועד המנהל של הבית הפתוח אף ארגן אירוע שמטרתו לדבר על הדברים ובעיקר על הבית ופוליטיקה.

אך הדבר לא השביע את צימאון הדם של הפעילות והפעילים ברדיפתם, כי את ראשה של סידי הם רוצים, ואם אפשר מונח על דגל גאווה ובצידו הימני מגן דוד. כיום ישנו אירוע פייסבוק הקורא לפיטוריה של סידי ובו ויכוחים קשים ומרים, כשחלק גדול מהמגיבות והמגיבים נגד המנכ"לית כלל אינם חברי הקהילה הירושלמית ואפילו משמשים פעילים פוליטים ובעלי משרות בארגוני הקהילה. חלק מאותם פעילים ופעילות הינם בעלי חשבון פתוח עם אלינור על מגוון נושאים, בין אם חיכוכים מתוך הקהילה הירושלמית ובין אם ויכוחים אידיאולוגיים קודמים. אך האם הם סרבו להשתתף בפעילויות הבית הפתוח בהובלתה של אלינור? אין אחת ממארגנות אירוע הפייסבוק השתתפה בפאנל פוליטי בזמן הבחירות? אין התוקפן הראשי דיבר ואף לא נתן לאחרים לדבר באותו הפאנל? ברור שהם היו, כי כשזה נוח אז זה נוח, אבל כשיש הזדמנות הם מכים בכל הכוח. האם אותם תוקפים מגנים גם את אחד המגיבים באירוע על דעותיו הימניות הקיצוניות? לא, כי עכשיו מותר לנגח את השמאל, ואולי הוא בעצם מבטא את דעתם שלהם, לפחות של חלקם.

כחבר עמותת הבית הפתוח אני גאה על ההתנהלות הבוגרת, הדמוקרטית, המקבלת והמאפשרת שהבית מקיים, ורק כך המוסד החשוב הזה יכול לתת ביטחון ותחושת קהילה לכל ירושלמי/ת שרוצה או צריכה בזה. הרבה פעמים אנחנו, חברי וחברות הקהילה הלהט"בית, נמצאים בעמדת הנרדפים, ובו בזמן שוחרי ושוחרות הצדק והדמוקרטיה. אל לנו לתת לאותם מחרחרי ומחרחרות ריב ומדון, אנשי הכח המנסים להשליט פחד בקרב המוסדות וחבריהם, לקחת לנו את הדברים המעולים שיש לנו- יכולת ביקורת אמיתית ונוקבת,רצוננו  בשיחה כנה המסוגלת ליצור את השיתוף על פני הפירוד וההסתה ובעיקר את הרצון והמרץ לפעול על מנת שנכול ליצור פה חברה טובה יותר.

למען הגילוי הנאות, אני מגדיר את עצמי שותף של אלינור לפעולות שונות בזירה הלהט"בית.

--

ניב סוניס הוא יו"ר משותף של החוג הגאה במפלגת העבודה.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...