תדהר טויכר. צילום: Dan Kovler.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

"מצעדי גאווה חשובים, בעיקר בפריפריה"

עד לפני שלוש שנים, מצעד הגאווה בחיפה היה שקוף לגמרי, אך כעת חל שינוי בקהילה הצפונית. איתי הראל שוחח עם תדהר טויכר, ממארגני המצעד בחיפה, בניסיון לברר על חשיבות המצעדים מחוץ לתל-אביב ועל השינויים שעברה העיר ביחסה ללהט"בים / ראיון

המצעד בחיפה הוא לא מצעד רגיל. כבעל ניסיון שצועד קבוע בשלושת המצעדים הגדולים של תל אביב, ירושלים וחיפה אני חושב שהמצעד בחיפה לא דומה באופיו לאף מצעד אחר בארץ. עד לפני שלוש שנים המצעד בחיפה היה שקוף לחלוטין, יש שיאמרו בלתי נראה. רק לפני שלוש שנים חל שינוי משמעותי, מהפכה של ממש. יצאתי לבדוק איך זה קרה, ודרכי הובילה אותי לעיריית חיפה, למארגני המצעד, ולצועדים עצמם.

אז בואו ונתחיל מהתחלה:

לקהילה החיפאית אין הנהגה מרכזית. בימים אלה ממש התפרסם כרוז הקורא לחברי הקהילה לבוא לשיח פתוח, מעגלי שיחה קוראים לזה, כדי לבחור לנו מנהיג, כיאה לחברה דמוקרטית. עד לפני כמה שנים הייתה לנו הנהגה מרכזית והיה לנו בית בשכונת הדר הוותיקה שנקרא הפורום החיפאי. לפני כמה שנים מסיבות כלכליות שונות הוא נסגר. איבוד הבית בחיפה גרם להתעוררות של הקהילה החיפאית, וכך נולדה הכתבה הזו.

הושבתי לראיון את תדהר טויכר, אחד מהמארגנים של המצעד החיפאי השנתי, ובעליו של קפה ביאליק הצמוד לבניין העירייה. שאלתי אותו על הארגון של האירוע הכל כך חשוב בעירנו.

"מצעד הגאווה בחיפה מאורגן על ידי הקואליציה הגאה להפקת מצעד הגאווה בחיפה שנוסדה בשנת 2012. אחרי שהפורום הפסיק לתפקד נוצר ואקום שהיה צריך מלא, וככה נוסדה הקואליציה של כל אירגוני הגאווה בחיפה."

בשלוש השנים האחרונות עבר המצעד שינויים רבים. הוא עבר ממרכז הכרמל, שם נדחק לרחוב צדדי, למרכז העיר. הוא גדל בנפחו וגם בתהודתו המחאתית והפוליטית. אתה יכול לספר לי על זה מעט?

"מצעד הגאווה מהווה תמונת ראי של הפעילות הקהילתית השנתית. והוא גם מעין מסיבת סיום גדולה שמסכמת שנה של עשייה. זהו יום יחיד ומיוחד בשנה שבו אנחנו יכולים להציג לראווה את מה שעשינו בשנה האחרונה. מצעד הגאווה בחיפה מתפקד כפלטפורמה להצגת הנראות של הקהילה. זה גם המקום למחות באמת, בלי פחד, ולתת במה לנציגי הנוער, ולכל מי שצריך ורצוי שיאמר את מה שיש לו להגיד, וזה כולל את כל הרמות ואת כל האנשים שבוחרים לבוא ולקחת בו חלק. המצעד נועד לתת חופש ביטוי בסביבה מוגנת לכל קהילת הלטב"ק באשר היא."

האם המצעד בחיפה הוא הפגנת כוח?

"אתה חייב להבין שמעצם הגדרתו מצעד הגאווה הוא הפגנת כוח ונראות. המצעד בחיפה נחשב להפגנה ואני הייתי חתום עליה במשטרה. אנחנו יוצאים לרחובות עם דגלים, עם שלטים, יש כאן גם במה לפוליטיקה, ולארגונים נוספים שאינם חלק מהקהילה עצמה."

האם המצעד בחיפה הוא הכרחי? האם לא ניתן להשאיר רק את המצעד התל אביבי, שהוא מצעד בינלאומי ופסטיבלי, ואת המצעד הפוליטי בירושלים?

"לשלושת הערים הגדולות יש צביון שונה מאוד, ומכאן שגם לקהילות החיות בהן יש צביון אחר. יש פתגם שאומר שבחיפה לומדים, בירושלים מיישמים ובתל אביב מבלים. חיפה היא עיר סטודנטיאלית, היא מכילה שתיים מהאוניברסיטאות הגדולות בארץ, ותחלופת הצעירים בה היא גדולה. חיפה היא עיר שמצטיירת כמשעממת. אין פה את כל התפאורה שיש בתל אביב, אין פה פוליטיקה ברמה הארצית כמו בירושלים, יש פה קהילה נטו. והקהילה הזו דורשת את תשומת לב העיר בה היא חיה. חיפה היא עיר נמל שמרנית, ובחיי היום יום אין לנו את הנראות הנדרשת."

לדעתך.

"כן, לדעתי האישית. בתור תושב חיפה אני חושב שיש צורך גדול בנראות. כשיצאתי בזמנו מהארון עשיתי זאת בתל אביב. שם היו מקומות הבילוי, ושם הרגשתי בנוח. אם הייתה פה קהילה יותר תומכת אולי הייתי יוצא מהארון בחיפה. אני משמש דוגמה לנראות. בעסק שלי, קפה ביאליק, בחרתי לתלות דגל גאווה כדי שיראו שיש כאן עסק, ושמקרה הוא גם עסק גאה. הייתה כאן הרגשת הזנחה של הקהילה, אולי מתוך חשיבה שאין כאן קהילה בכלל, או מתוך הומופוביה, אני לא יודע. כך או כך אנחנו צריכים להראות את עצמנו בשטח כקהילה. אם נבכה כל היום שלא מתייחסים אלינו, ונברח כל הזמן לתל אביב, באמת לא יתייחסו אלינו. אם נעשה מעשים, נקים עמותות, נבצע פעולות בחינוך, ונפגין במצעד גדול וחזק, לא יוכלו להתעלם מאתנו יותר."

מצעד הגאווה בחיפה השנה. צילום: לירן גולדשטיין.

לפני שנה כשבוע לפני הצעידה נתקל המצעד בחיפה בקשיים בגלל המסלול שלו. אנו רואים שבערים אחרות, בעיקר תל אביב וירושלים, סוגרים צירים הרבה יותר גדולים מאשר בחיפה. למה דווקא פה יש בעיה עם הנושאים הבירוקרטיים האלה?

"תחשוב על זה לרגע מנקודת מבטה של העירייה. יום אחד קמו להם קומץ אנשים והכריזו שהם קהילה, ושהם רוצים לצעוד על הכביש בהפגנה מחאתית כלשהי. מי אתם? מה אתם? מאיפה הגעתם? ברגע שיתחילו לראות את הקהילה בחיפה ככוח מניע, כוח אמיתי ואפילו כוח כלכלי, יתחילו להתייחס אלינו ברצינות. וכך באמת היה. לפני שנה באמת הייתה בעיה עם המסלול, אבל אנחנו, הקואליציה, התעקשנו על המסלול הזה עד שקיבלנו אותו למרות כל הדרישות שהעירייה דרשה מאיתנו. העירייה מצידה לא הבינה את מהות הכוח של הקהילה שלנו, ולכן השנה כבר לא היו כל כך הרבה בעיות. אתה לא יכול לצעוד ברחוב צדדי עם כמה דגלים ולצפות שייקחו אותך ברצינות, אבל אם תבוא אל הגורמים הבכירים ותאמר להם בפירוש שאתה הולך לצעוד בהדר, בשעת העומס, ושהמצעד יסתיים מול העירייה תוכל לעשות שינוי. ובסופו של דבר המצעד הדף את כל הטענות של העירייה למה לא צריך להיות מצעד, כי הם הבינו, שיש כאן קהילה, ויש לה קול."

אז מה שהקהילה מנסה להשיג במצעד הזה הוא קול?

"בין השאר. הקהילה רוצה מקום להיות בו, בית לגופים השונים של הקהילה. מקום נגיש לצרכים של הקהילה."

אז למה לא מקימים מקום כזה? אם אנחנו יכולים להרים מצעד בלי העירייה, למה אנחנו צריכים אותה כדי להקים בית גאה?

"למעשה אין סיבה למה לא. אפשר לאסוף תרומות ולרכוש נכס. השאלה היא מי ינהל אותו ככה שלא יהיו שוב אותם כשלים כמו עם הפורום החיפאי? צריך גוף מסודר שינהל בית כזה. שיפיק את המרב מהנושא הזה. במקרה הזה אנחנו צריכים את העירייה לצדנו. אנחנו צריכים מישהו שיהיה שם כל הזמן, שיעזוב לחלוטין את החיים האישיים שלו ויתמסר לחלוטין לנושא."

בעיריית חיפה יש מועמדים גאים שאמרו לי בין השאר שיש צורך בבית לקהילה. איפה הם היום?

"יש נושאים שאני, בתור תושב חיפאי, ולמרות שאני חלק מהקהילה, מתעניין בהם ביום יום יותר מאשר הפעילות בקהילה. אני, בתור אדם מן השורה שאינו מעורב באופן תמידי בנושאי הקהילה, מסתכל על הנושאים העירוניים כמו זיהום אוויר, תחבורה ציבורית וכולי, כמו שמסתכלים עליהם אנשים אחרים מן השורה. הם לא עניינים קריטיים."

וממה זה נובע? האם בחיפה אין כלל הומופוביה? האם יש בכלל צורך ב"גאווה חיפאית"?

"יש בחיפה, כמו בכל מקום, הומופוביה. יש גילויי אלימות, ישנה הומופוביה וגזענות.  ולכן יש חשיבות גדולה לנראות שהמצעד מספק."

בוא נדבר רגע על הצביון של המצעד החיפאי. בשנה שעברה, כשבאתי לצעוד, ראיתי לפני מצעד של אנשים שרבים מהם שייכים רק לצד אחד בלבד של הקשת הפוליטית. היו נציגים גם מן הליכוד, מיש עתיד ומקדימה, אבל עיקר הצועדים לבשו חולצות אדומות של חד"ש או ירוקות של מר"צ.

"תראה, המצעד בחיפה הוא מצעד מאוד פוליטי. הוא משקף, פחות או יותר, את רוח העיר. אני לא יודע אם זה טוב או לא טוב, אבל זה המצב בעיר. השנה לעומת זאת הוכנסו כמה שינויים."

איזה שינויים?

"שלושה שינויים עיקריים. הראשון הוא, כמו שאמרתי כבר, שמסלול המצעד עובר בהדר על מסלול המטרונית, וחוסם את הרחובות הראשיים של העיר עד בנין העירייה. השני הוא נושא המסיבה לעומת המחאה. עד לפני שנה המצעד כלל כמעט אך ורק מחאה, ואז, כבעל עסק הצעתי שאולי אפשר להחיות אותו ולהוסיף קצת מוזיקה. הטענות היו שלא ישמעו את המחאה מעבר למוזיקה, אבל טענתי - למה שלא יהיה קצת מוזיקה במצעד בנוסף, ולא על חשבון? שמתי רמקולים על הרכב המוביל והמצעד קיבל פתאום צבע אחר, לא עוד מחאה בלבד, אלא גם מסיבה. חגיגה של גאווה בחיפה, ופה בעצם הגדרנו את המהות של "המצעד החדש", שבו יש מקום לכולם. אתה רוצה להיות פוליטי? תהיה פוליטי. אתה רוצה מסיבה? תהיה מסיבה. ככה בעצם קיבלתי ואפילו חיבקתי את האוחצ'ות שהגיעו בשנה שעברה מתל אביב והסתובבו ברחובות חיפה עם חוטיני זהוב ונצנצים. השנה הם הרגישו שחיפה זה מקום שאפשר לעשות בו את זה, וזה מה שאני רוצה."

אז אתה בעד שיבואו לכאן אנשים כאלה, שהיו הרבה הגדירו אותם כנבדלים? הרי המצעד בתל אביב, שהוא חגיגה, שונה מאוד מהחיפאי. אתה לא חושב שזה יכול לגרום לנו נזק?

בשלב הזה תדהר התחיל להתעצבן. ושאל אותי למה זה מפריע לי. "אני רוצה שהם יבואו, בהנחה שהמצעד הוא פלטפורמה לקהילה, אז הוא פלטפורמה לכל הקהילה. וזה כולל את האוחצ'ה בנצנצים, ואת הסטרייט לוקינג בחליפה. למה זה מפריע לך כל כך?"

אני מאמין שהמאמץ המחאתי הולך לאיבוד דרך החוטיני המוזהב כי הפרובוקציה שהוא יוצר היא מה שכולם יראו, ולא את אלפי הצועדים ואת מה שהם צועקים.

"אבל ככה זה המצעד. ואם לא היה האיש בתחתונים, היו מצלמים רק את הרדיקלים של חד"ש, או מר"צ או משהו אחר."

אז מה קרה בשנה האחרונה?

"אחת מהחלטות הקואליציה השנה הייתה להפריד את העצרת בסיום המצעד ברחבת העירייה מהמסיבה שתתקיים במתחם של בנין מהנדס העיר. השנה יהיה מתחם נפרד מהעצרת כדי ליצור מקום שבו כל אחד יכול למצוא את עצמו מבחינה פוליטית. בשנה שעברה הוקמה וועדה לטיפול בנושא הקהילה בחיפה, וזה כחלק מהשינויים שמתחילים לראות בעיר בעקבות המצעד."

ועדת לנדאו, שהוקמה בעקבות מצעד 2013, אמורה לדון שנושאים שעל סדר היום של הקהילה. כלומר למצוא בית לקהילה, ולהפוך את המצעד לאירוע עירוני שנתי. ביקשתי מבכיר בעירייה שייתן לי קצת אינפורמציה על הועדה ומסקנותיה שעוד לא פורסמו. לא קיבלתי תגובה.

אז נראה שיש לנו קול קשוב בעירייה?

"השנה המצעד יוצא הרבה פחות נגד העירייה, זה נכון. אנחנו צועדים גם כדי להראות להם שאנחנו עוד כאן, שלא ישכחו, גם בשביל הנראות מול שאר האזרחים, וגם בגלל שבסופו של דבר הקהילה בחיפה זקוקה למצעד הזה. הקהילה צריכה לראות ולהיראות, ומרגע שהמצעד נגמר מתחילים לחשוב על המצעד של השנה הבאה."

אני, איתי הראל, צועד כל שנה במצעד בחיפה, העיר שלי. אני צועד בין הפוליטיקאים, המוחים, החוגגים והתומכים, ולמרות שלא תמיד מצאתי את עצמי מסכים עם כל מה שצועקים מהרמקולים סביבי, אני תמיד מרגיש בבית במצעד החיפאי.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...