ילד צעיר נושא שלט הומופובי מול מצעד הגאווה באשדוד
ילד צעיר נושא שלט הומופובי מול מצעד הגאווה באשדוד. צילום: בנימין חפץ.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הם משתמשים גם בילדים

קומץ ההומופובים שהפגין נגד מצעד הגאווה באשדוד, הביא איתו את הילדים כ"כוח עזר". שימוש בגופם או נפשם של ילדים הוא מעשה נבזי ונפשע: הורה בר-דעת, שרואה את טובת ילדיו, לא ייתן לבנו לשאת שלטים ובהם מילות שטנה ושנאה. הורה מאוזן, לא היה הופך את ילדיו לנושאי-דגל, בקרב על הפצת אי-סבלנות ובערות / דעה

כל אדם שפוי מבין ששימוש בילדים כ'חיילים' במאבקים אידיאולוגיים, הוא מעשה נלוז שהדעת אינה יכולה לקבל או להבין. ששימוש בגופם או נפשם של צעירים שעדיין לא בגרו הוא מעשה נבזי ונפשע, בראש ובראשונה כלפי הילדים, אך גם כלפי הרעיון שהם נאנסים לקדם, מבלי להבין את משמעותו לעומקה ומבלי שיהיה להם חופש בחירה אמיתי. הורה בר-דעת, שרואה את טובת ילדיו, לא ייתן לבנו לשאת שלטים ובהם מילות שטנה ושנאה. הורה מאוזן, לא היה הופך את ילדיו לנושאי-דגל, בקרב על הפצת אי-סבלנות ובערות. 

במצעד הגאווה שהתקיים בסוף השבוע האחרון באשדוד נחצה קו אנושי יסודי ובסיסי על ידי קומץ הומופובים, שבאו להפגין נגד הצועדים. מעשה שכל הורה נורמלי יזדעזע ממנו: שימוש בילדים ככוח עזר בהפגנה. לאחר שראו שההיענות ל"הפגנת הנגד" היא אפסית, ושמלבד המארגנים איש לא טרח להגיע, הם הביאו את קלף הג'וקר הדמוגרפי מן הבית. הילדים. באותו הרגע, ניתן היה להבין איזה חינוך מעניקים האנשים האלו לילדיהם, שנשאו שלטים עולבים ועלובים. מאיזו תרעלת אידיאולוגית ונפשית ניזונים הילדים המסכנים האלו. איזו שנאה הם מקבלים מבית אבא. איזה דור אפל, שטוף שנאה ובערות, הם מטפחים. עשבים שוטים גדלים על אדמה דלה, וזו הייתה בשפע בקרב אותו קומץ מפגינים.

הרי גם הומואים ולסביות מביאים את ילדיהם למצעד הגאווה. מה ההבדל? הכל מתחיל - ונגמר - במסר. מצעד הגאווה משקף ערכים של קבלת האחר, של שיוויון, של אחדות למרות ההבדלים, של מאבק לצדק ולקידמה, לנאורות, לתרבות חופשית וראויה יותר. הפגנה הומופובית נושאת מסרים של ריקבון מוסרי ואנושי. של קסנופוביה, המתייגת את האחר כמאיים, מסוכן, כמי שיש לתקוף אותו ולפגוע בו. לנעוץ בידיו וליבו של ילד שלט אלים, זה מעשה קשה ומסוכן, שמחתים אותו ומרגיל אותו לתוקפנות ואלימות מילולית או אפילו פיזית כלפי מי שלא עונה לראייתם הצרה והמנוונת של הוריו.

מי שרוצה "למנוע מילדים להיחשף לגייז" צריך להשאיר אותם בבית

מלכתחילה, בחרו מארגני המצעד ברטוריקה של "בשביל הילדים". לטענתם, הפגנת הקומץ-הזערורי, בה לקחו רק כמה אנשים בוגרים, נועדה להגן על הילדים מפני "המחזות הקשים" של הומואים בעירם. ואיך מונעים מילדים להיחשף להומואים? להשאיר אותם בבית, אתם עשויים לחשוב. להרחיק אותם מאיזור המצעד, אתם עשויים לשער. אך לא. לפי האיגיון של אותם הומופובים, כדי למנוע מהילדים שלהם להיחשף למה שהם מכנים "תועבה", יש להביא אותם בדיוק אל לב-ליבו של מצעד הגאווה.

עוד טענו מארגני ה"הפגנה", כי הם "מחבקים כל יהודי", וציינו בדף הפייסבוק של האירוע, כי הם מוטרדים, מאוד, מהבעיה הדמוגרפית. מכך שכוח ההולדה של זוג גברים הומואים, לא קיים או לא מספיק חזק, כמו בית יהודי, כשר, הטרוסקסואלי. הם אפילו נתנו את זה כתירוץ לכך שההפגנה שלהם נותרה קטנה ומוגבלת, כמו מארגניה. הנה ה"הסבר" של אבי דהן, המארגן:

"חברים יקרים! כל הכבוד! על היום היה מחאה והיה טוב לכל מי שמתבלבל מהמספרים הסבר קטן בן אדם רגיל או קודם כל בן אדם יש לו עבודה יש לו עיסוקים יש לו ילדים יש לו סידורים לשבת ברקע הוא גם סטרייט(באנגלית ישר) בן אדם הומו הוא קודם כל הומו אחר כך הוא גם הומו ובסוף הוא גם הומו. לא קשה לייצר מספר של350 משתתפים כשאתה פונה לקהל שנושא המצעד הוא כל חייו כל מהותו וכל הוויתו וכל מה שהוא נושם ועושה סובב סביב זה. אבל להביא ביום שישי קהל של 50 איש נורמטיבים שיפסיקו את כל העיסוקים שלהם ויבואו להפגין על נושא שכל כך לא קשור אליהם וכל כל עקור מהחיים שלהם זה כבר כבוד! אז כל הכבוד לכל הנורמטיבים שהשקיעו ובאו להפגין ישר כח!". 

אבי דהן, לא מתבלבל מהמציאות. לכן, כדאי שנדבר קצת במספרים, בדוקים ואמיתיים, לא גבב שטויות ממוחו הקודח. ראשית, מספר הצועדים הגאים ותומכיהם עמד על כאלף בני-אדם, לפי הערכת המארגנים, וכ-800 איש, לפי נתוני המשטרה. אמצעי התקשורת שדיווחו על האירוע - ברובם הגדול לא טרחו בכלל לשלוח כתבים, וסיקרו את האירוע "מרחוק". הנתונים האמיתיים הם אלו שניתנו על ידי כוחות השיטור, וספירת המארגנים, וגם המספר הנמוך מבין השניים - 800 איש - הוא מכובד ביותר.

לעומת הצועדים הגאים ותומכיהם, מספר המפגינים ההומופובים עמד, במקרה הטוב, ואם נהיה לארג'ים, על 15-20 אנשים מבוגרים ועוד כמה ילדים, שכאמור, הובאו למקום ככוח-עזר. לא צריך להיות מינה צמח כדי לדעת שמדובר במספר עלוב, יחסית למי שמכנה את עצמו "מנוע דמוגרפי", ומי שמהווה רוב מוחלט באוכלוסייה. 

ההומופובים מבקשים לגרור את ישראל לביבי-ההיסטוריה

כעת, נדבר על מהות. זו חוכמה מאוד קטנה להביא כמה חבר'ה הומופובים (מי יותר, מי פחות) מהשיכון, לנפנף שלט שהכנת בבית. לדפוק בדלת, לומר "שלום, בוא לחצי שעה לעשות רעש מול ההומואים, תביא ת'ילדים כדי שאישתך תוכל להעביר סמרטוט". לעומת זאת, הרבה יותר נכון, מוסרי ומסובך, לצעוד בראש מורם, בגאווה, חרף השנאה, הקללות, השטנה. למרות שנים ארוכות של דיכוי וחוסר צדק, של אפלייה ופגיעה, של תועבה-הומופובית מהסוג החשוך ביותר על ידי דובריו ובאי-כוחו (מטעם עצמם, כמובן) של אלוהים.

הראשונים, קומץ הומופובים אפלולי ונבער, מבקשים לגרור את ישראל לביבי-ההיסטוריה האפלה וההומופובית, לימים אחרים, שעברו ונגמרו, אך הם מסרבים להודות ולהכיר בכך. האחרונים, חברי הקהילה הגאה ותומכיה שהולכים ומתרבים, מובילים את המדינה קדימה, לעידן בריא יותר ומשוחרר יותר.

בסופו של יום, הכל יצא לטובה, ואותם הומופובים תמכו בנו, יותר מכפי שהם, או אנחנו, יכלנו לשער. 

ראשית, בהפוך על הפוך, ההורים האלו - ברצונם "להגן" על ילדיהם, הביאו אותם בדיוק אל המקום בו הם ייחשפו אל הגאווה, הדמוקרטיה, הנאורות, בשיא כוחן ויופיין.

שנית, מצעד הגאווה באשדוד צעד, והוא היה גדול יותר, צבעוני יותר, חזק יותר משנים קודמות. התנגדות, עלובה ככל שתהיה, מלבה את האש ומדגימה עד כמה צריכה הקהילה את המצעדים האלו, דווקא בערים כמו אשדוד. משנה לשנה, דווקא אלו שבאים "להילחם" במצעד, מחזקים אותו, מעצימים אותו, תומכים בו. הם הניחו תשתית מעולה למצעד בשנה הבאה, ולזו שאחריה. ההתנגדות שלהם יצרה מסורת של תגובת-נגד נפלאה. ככל שיענונו כן נרבה וכן נפרוץ. 

ויש עוד עניין אחד, שלישי, שהוא כבר קשור לניראות ולצדק פואטי. גיבור זקוק לאתגר, מכשול, מפגע ואוייב, כדי להיראות בשיאו ובגדולתו. על רקע הטינופת ההומופובית והשימוש המבזה שעשו מארגני "הפגנת" המחאה ההזויים ביוצאי-חלציהם, נראתה הקהילה הגאה כגוש גדול, חזק ועליז של שפיות ונורמליות. 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...