איתן שכטמן. צילום: צילום אישי.
עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

הקהילה צריכה לעבור לפונדקאות אחראית

פונדקאות היא אולי המילה הטעונה ביותר בשיח הפנים-קהילתי היום. פרויקט "פונדקאות אחראית" נועד להוות גשר בין הביקורות הפמיניסטיות לגבי פונדקאות לבין הפרקטיקה הנהוגה היום בתחום

פונדקאות היא אולי המילה הטעונה ביותר בשיח הפנים-קהילתי היום, כזו שרק השימוש בה מפלג את הקהילה. חלק ישמעו ומיד יחשבו על משפחה וילדים. לחלק האסוציאציה הראשונה תהיה קשורה דווקא בניצול ובדיכוי של נשים. השיח הקהילתי והציבורי נע בין שתי הגישות האלו כבר שנים. בעצם, קשה לקרוא למה שמתקיים סביב פונדקאות "שיח": חוץ מבפאנלים מאורגנים ומתוקשרים, לא מתנהל דו שיח אמיתי בין אלו הרואים/ות את הפונדקאות כניצול לבין אלו הרואים/ות בה דרך לגיטימית להקמת משפחה.

על רקע הקיטוב הזה יזמנו את פרויקט "פונדקאות אחראית", שנועד להוות גשר בין הביקורות הפמיניסטיות לגבי פונדקאות לבין הפרקטיקה הנהוגה היום בתחום. סביב הרעיון הזה התאספנו, קבוצה קצת מוזרה של א/נשים: בצד אחד של השולחן מתנגדות לפונדקאות ובצידו השני אבות לילדים מפונדקאות. כולנו רואים/ות את עצמנו כפמיניסטים/ות, אבל הגישות שלנו מאד שונות לגבי כמעט כל דבר. כמעט, כי על דבר אחד הסכמנו: תהליכי הפונדקאות המתקיימים, במספרים הולכים וגוברים, יכולים להיות טובים יותר עבור הפונדקאית ועבור תורמת הביצית.

38 סוגיות מפתח בקשר עם הפונדקאית והתהליך

יחד גיבשנו רשימה של נושאים שנכון שהורים מיועדים ייתנו עליהם את הדעת בכניסה לתהליך. לדוגמא: סביבת מגוריה של הפונדקאית והסביבה החברתית שלה; סוגיות משפטיות הקשורות בהסכם איתה; סוגיות בריאותיות הקשורות בהליך הפונדקאות ובהליך תרומת הביציות; ונושאים הנוגעים לקשר של הנשים המעורבות בתהליך עם ההורים ועם הילד/ה. בסך הכל 38 סוגיות נפרדות - ולגבי כל אחת הבאנו מידע המבוסס על ספרות אקדמית ועל החוויות שלנו.

אז מה עושים עם כל זה? כבר בהתחלה הבנו שיש לא מעט סוגיות שאין עליהן תשובה נכונה או לא נכונה. האם יש מודל אחד "נכון" לקשר של הילד עם הפונדקאית אחרי הלידה? כנראה שלא - זה מאד תלוי בהורים ובפונדקאית. זה לא אומר שזו לא סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת ולהבין לעומק את השלכותיה. גם בסוגיות אחרות קשה להגדיר איזשהו "תו תקן".

הרי לכל אדם הנכנס לתהליך יש את המצפן המוסרי האישי שלו, את הנקודות שחשובות לו ואת אלו שפחות. בנוסף, הגדרה של "תו תקן" כזה משאירה את ההורים פאסיביים בתהליך - ואנחנו דווקא רוצים לעודד אותם לגלות אחריות על כל ההיבטים שלו. מהסיבה הזו, החלטנו שמאגר הידע שבנינו ייספק מידע ונקודות למחשבה, אבל לא הנחיות. לכן גם התרחקנו מכל מה שקשור ברגולציה חוקית על פונדקאות (ולא במקרה אין כאן אף מילה על חוק הפונדקאות החדש, שהפרויקט מנותק ממנו לחלוטין).

השטח רק חיכה ליוזמה כזו

להפתעתנו, גילינו צמא גדול לתוצר כזה בשטח. קיבלנו הערות מעולות לפרויקט מהורים גאים ומסוכנויות פונדקאות מצד אחד ומחברות בארגונים פמיניסטיים המתנגדים לתהליך מצד שני. נראה ששני הצדדים הבינו שהמצב הקיים רק פוגע בפונדקאיות ובתורמות הביצית - וגם לא מיטיב עם ההורים, שיש להם אינטרס כן ואמיתי לדאוג לתהליך הטוב ביותר עבור הנשים שעוזרות להם להקים משפחה.

את הפרויקט בנינו אנחנו - ועכשיו הוא שלכם. כל אחד/ת יכול/ה לבחור מה לעשות איתו. אנחנו מקווים/ות שמי שמתחיל/ה תהליך פונדקאות, בארץ או בחו"ל, סטרייט או להט"ב, יבחרו להיעזר בו ולעצב את התהליך בעזרתו. אנחנו מקווים שהאתר יעזור להורים להיות שלמים עם התהליך - ושהתוצאה תיטיב עם הפונדקאיות ועם תורמות הביצית. וגם, אנחנו מקווים שההתפתחות הזו תביא לאט לאט לשינוי בשיח הפנים קהילתי ותאפשר לצדדים הניצים לדבר, ללמוד זה מזה ולהמשיך את הויכוח החשוב בעניין פונדקאות תוך הקשבה הדדית.

ב-17 ביוני ייערך במרכז הגאה ערב השקה לאתר, שיכלול בין היתר פאנל בנוגע לאפשרות לפונדקאות מוסרית והזדמנות להיכרות טובה יותר עם נקודת המבט של הפונדקאיות. כתובת האתר: "פונדקאות אחראית".

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...