Vegan Gays Do It Better
Vegan Gays Do It Better. צילום: ערן אבן.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הקשר בין טבעונות למאבק הגאה

מדוע אנחנו כקהילה זכאים לכך שיחוסו עלינו, מדוע אנחנו דורשים שיראו אותנו, שישמעו את מה שיש לנו להגיד, שלא נהיה שקופים, שלא ישתמשו בנו (בצבא, בעבודה או באקדמיה) אבל יזרקו אותנו אחר-כך, אם בסופו של יום גם אנחנו, כאחד האדם, בוחרים שלא לראות את האחר

VEGAN GAY. הומו וטבעוני.
מה קשור זה לזה? למה לערבב שמחה בשמחה?
שיוויון. חמלה. הבנה של האחר. זה מה שקושר ביניהם.

חוסר שיוויון קורה במקום בו מישהו חושב שהוא טוב יותר ממישהו אחר, שחייו שווים יותר משל האחר.
מקום בו מותו של נער ישראלי כואב יותר משל זה הפלסטיני, מקום בו הפליט מסודן צריך לבחור בין מתקן הכליאה בחולות לבין פשוט להמשיך לברוח, מקום בו אישה שדורשת את זכויותיה ואומרת את דעתה נחשבת לאישה כוחנית.

אנחנו בפתח חודש הגאווה, וגם אנחנו, ההומואים, דורשים שיוויון, הבנה וחמלה.

אנחנו רוצים להיות כמו כולם. רוצים להיות שונים. רוצים להתחתן. רוצים זכויות שוות גם מבלי ההכרח לסמן וי על נקודות הציון ההטרו-נורמטיביות. ובתוך כל המאבקים הגדולים האלה, כשהעבודה עוד מרובה, באים גם הניצחונות הקטנים: תיקון בחוק שעבר, מאבק משפטי שהצליח או חגיגות יומולדת שנה לילד שהגיע לעולם לאחר מסלול פונדקאות מפרך ויקר. אירוע משמח שיש לציין, במסעדה טובה או בארוחה ביתית עם חברים, נתח בשר איכותי או קערה עמוסה מולים ביין וחמאה. מגיע לנו!

למה בעצם? מדוע אנחנו זכאים לכך שיחוסו עלינו, מדוע אנחנו דורשים שיראו אותנו, שישמעו את מה שיש לנו להגיד, שלא נהיה שקופים, שלא ישתמשו בנו (בצבא, בעבודה או באקדמיה) אבל יזרקו אותנו אחר-כך, אם בסופו של יום גם אנחנו, כאחד האדם, בוחרים שלא לראות את האחר.

תפסיקו לגלול, תתחילו לחשוב

אני חושב שאין אדם אחד בפייסבוק שלא פוגש על הפיד שלו אחת לכמה ימים לפחות איזה וידאו כזה. רפתות, לולים, בריכות דגים, התעללות, אלימות ומוות. חלקכם גוללים מהר ועוברים הלאה, חלקכם עושים הייד או אנפרנד, ישנם גם אלה המתחכמים ששולפים מחקרי שקר-כלשהו על מערכת העצבים של הירקות והפירות.
ויש את אלו שרואים ומזדעזעים אבל שוכחים הכל מאוחר יותר בארוחת הערב.

טבעונות היא קריאה פשוטה מאוד להומניות. לא לשחיטה הומנית כי אם לחיים הומנים! בהם כולנו חיים את חיינו, עם חופש לממש את הוויתנו, לחיות בבטחון ובאהבה.
ובמוות - כמו בחיים - לקוות שנמות בכבוד ובנסיבות טבעיות או סתם ככה במועד שבו אנחנו בוחרים לסיים את חיינו. לא אף אחד אחר.

אנחנו חיים היום במציאות שרחוקה כל כך מהטבע, כך שקל לנו לדמיין שבלעדינו – בעלי החיים היו חסרי ישע, בלי בית או אוכל או בטחון. במצב הנוכחי – ייתכן שאנחנו צודקים: הוצאנו אותם משטחי המרעה שלהם, זיהמנו את האדמות, הכפלנו את מספריהם באמצעים מלאכותיים והנדסנו אותם גנטית כדי שלא יוכלו לעוף או לרוץ. לפעמים אפילו לנשום לרווחה. במצב שכזה, באמת שעלינו להיות אלו שדואגים להם.

אז נאכיל אותם. נאביס אותם. נגדל אותם ברפתות מרופדות בהפרשות או בלולים צפופים. נגער בהם עם שוקרים חשמליים. נדחף אותם. נוביל אותם בצפיפות ובחום בלתי נתפש. נצרוב. נכרוך. נחתוך את אזניהם. נקטום את המקור. נחתוך את הזנב. נשייף את השיניים. ננתק אותם מאימם. ובסוף כל זה – נביא גם את גאולתם. נהרוג אותם חיים בהקפאה. נתלה אותם ברגליים. נשסף את גרונם.

כשאנחנו אוכלים, אנחנו מקדמים התעללות

כשאנחנו אוכלים בעלי חיים - בבית, במסעדה או בארוחת שישי אצל אמא – אנחנו משלמים לתאגידים הגדולים שמשלמים לאותו מגדל הבקר שעושה לביתו ולמשפחתו, ולשוחט בבית המטבחיים שחושיו קהו כבר בעגל השלישי ששחט, שאלה יעשו עבורינו את העבודה השחורה-אדומה הזו.

אלו שבראשם עולים טיעונים כמו אנמיה, שרשרת המזון, "עניי עירך קודמים" או האיראנים/ סורים על הגדר – שמרו אותם לעצמכם ולכל אלו שקוראים את "ישראל היום".

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...