קבוצת המנהיגות הגאה של איגי בפעולה. צילום: יחסי ציבור.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

היום תורנו לשנות

הקהילה הגאה צריכה לשאוף לשוויון מתוך אהבת השוני, שירה משותפת עם ההטרוסקסואלים, שירת שיר לשלום בגאווה גדולה. היום תורנו, הגאים והגאות לדבר, היום תורנו לעלות לבמה, היום תורנו לספר את הסיפור שלנו – אף אחד לא יעשה זאת עבורנו

אני תלמיד כתה י"ב ולפני שנתיים וחצי יצאתי מהארון. כמה כיף היה להיות חופשי לעשות כל כך הרבה יותר דברים. תוך כדי היציאה מהארון ואחריה, הבנתי כמה התהליך שעברתי היה יכול להיות פשוט יותר.

כיצד? לפני מספר שבועות, אי שם בבסיס צבאי מרוחק מכל עיר, בדרום הארץ, ישבו כמה עשרות חיילים, והקשיבו לדבריו של חבריהם לקורס, על הקהילה הגאה. אותו חייל אמיץ, שהחליט שנמאס לו לשמוע קריאות כמו "יא הומו" בבסיס, הצליח בפגישה של שעה לגרום לשינוי – ולעצור אותן.

החייל סיפר לחבריו מה זה אומר להיות הומו, לנסות לעבור כטרנסג'נדרית או להתנהל כביסקסואל. בעזרת יוזמה אישית והמון אומץ, הצליח החייל לשנות לחלוטין את היחס לקהילה הגאה בקרב חיילי הבסיס. אפשר לומר שסטטיסטית, על 10% מתוך החיילים הוא הצליח להקל משמעותית מכל הפחדים והחששות שהיו טמונים בארון האישי שלהם. באופן הפעולה הזה הוא כנראה הקל גם על אחיהם ואחיותיהם הקטנים של שאר החיילים.

כמה חודשים לאחר תחילת שנת הלימודים, נפגשו חניכי ארגון הנוער הגאה (איגי) עם למעלה מ-100 מדריכי תנועות נוער בארץ, כחלק מפרויקט שהובילו. בדומה לאותו חייל אמיץ, סיפרו החניכות והחניכים על הקהילה הגאה למדריכים הללו. אותם מדריכים, שמהווים דוגמה אישית ואוזן קשבת למאות חניכיהם מדי יום, משמשים החל מאותו יום גם כנציגים שלנו, של הקהילה הגאה, בשביל אותם חניכים. אותם מדריכים שיחנכו מעתה לסובלנות ולקבלת השונה, לא יחששו יותר להתייחס לקהילה הגאה שהכירו בפרויקט. הם הבינו שמדובר בקהילה לא אלימה. הם הבינו שמדובר בקהילה אוהבת ומחבקת, שסך הכל רוצה לאהוב בצורה שוויונית. המדריכים הללו הפכו לשגרירים, ויחד איתנו יביאו לשוויון אמיתי לקהילה הגאה.

באופן הזה הייתה יכולה להיות היציאה שלי מהארון קלה יותר.

אם האנשים המשמעותיים בחיי היו חלק מאותם מדריכים בתנועות הנוער, או חיילי הבסיס שעברו את הרצאתו של החייל שהזכרתי, הייתי יודע שיש לי אוזן קשבת בנושא ושיש לי למי לפנות.

 אני זוכר את  ה-1 באוגוסט 2009. "שני הרוגים ועשרה פצועים בברנוער". הלב מוצף במחשבות ודאגות ואין למי לפנות. אני מרגיש נעול, חסר מענה או כתובת. לא ידעתי על קיום של עוד אנשים במצבי, לא ידעתי שבמרחק נסיעה יש עוד אנשים "כמוני". האמנתי ש"הם" רק "שם", רחוק, בתל אביב. הרגשתי לבד.

אותי הקהילה הגאה אף פעם לא פגשה לפני היציאה מהארון. אם רק היו יותר אנשים, שהיו נזכרים בפעם האחרונה שנפגשו עם חניכה באיגי, או בחבר מהצבא שסיפר להם על הקהילה הגאה; אם רק אדם אחד מתוך כל האנשים שהכרתי היה מזכיר את הנושא מתוך זעזוע מהטבח בברנוער - היה לי יותר קל, כי הייתי יודע שיש עם מי לדבר. הייתי יודע שאנחנו גם פה מחוץ לתל אביב.

זה מכבר פורסם מאמר על תופעה המכונה "הטרור ההטרוסקסואלי". הכותב, בן נוער כמוני שרק יצא מהארון, מתאר את ההטרוסקסואלים כחברי ארגון טרור, המקדש את מסע בניית הארון, ממנו סובלים, סובלות וסבלו בני ובנות נוער כמוני ואחרים. בארגון הזה, לטענתו, חברים ההומופובים המוכרים לנו כיום - פוטין וחברי הבית היהודי - כאחד, עם חברינו ההטרוסקסואלים, אלו שנמצאים איתנו בכיתה, בעבודה, בקבוצות החברתיות השונות וכמובן במשפחה.

לא זו הדרך. לא הכללה, לא מלחמה. נכון לפעול ביוזמות לשינוי, יוזמות פרטיות, יוזמות קבוצתיות ויוזמות ממסדיות ושלטוניות גם כן. עלינו לעודד יוזמות לאקטיביזם, חינוך לשינוי, הפגנות ופעולות נוספות ככל שיתאפשר לנו לקחת בהן חלק.

הדרך לשוויון אמיתי - בכתה, בחברה, בעבודה ובקבלת זכויות - רצופה ביוזמות פרטיות וקבוצתיות, כשהאחריות היא גם בידיים שלנו, אך גם בידיים של מקבלי ההחלטות. בכל הנוגע לנו, האנשים הפרטיים, עלינו לזכור כי המעורבות החברתית בנתה את אבני היסוד לכל מה שהשיגה הקהילה הגאה עד היום - ותמשיך לבנות עוד ועוד.

הקהילה הגאה צריכה לשאוף לשוויון מתוך אהבת השוני, שירה משותפת עם ההטרוסקסואלים, שירת שיר לשלום בגאווה גדולה. היום תורנו, הגאים והגאות לדבר, היום תורנו לעלות לבמה, היום תורנו לספר את הסיפור שלנו – אף אחד לא יעשה זאת עבורנו.

הרבה פעמים ניסו לשנות אותנו. היום תורנו לשנות.

הכותב הוא תלמיד תיכון וחבר בקבוצת המנהיגות של ארגון הנוער הגאה (איגי).

---

ביום חמישי 22.5 יתקיים אירוע הבנ"ה – יום המאבק הבינלאומי בהומופוביה - שמרימים חניכי וחניכות איגי. האירוע יפתח את אירועי הגאווה באופן רשמי. הקהל מוזמן.
https://www.facebook.com/events/295801153913402/

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...