שחר בן-פורת. 
עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

ציפיות: אכזבה ידועה מראש

אנחנו מצפים לדברים מסויימים ואז מתאכזבים, מעבירים ביקורת ואולי מנסים מחדש. אך הבעיה אינה התוצאה אלא הציפייה עצמה, וזה יותר מורכב מכפי שזה (אולי) נשמע

הפער בין הרצוי למצוי הוא מה שמניע את העולם הזה. בתוך מרחב וזמן המוקדשים להתפתחות, ישנה שאיפה מובנת בכל אחד ואחת מאיתנו להיות יותר ממי שהיינו. לחוות חוויות נוספות, לגלות עולמות חדשים, להתנסות בהתנסויות שונות. 

כולנו מפנים את המאמץ הזה גם פנימה, כלומר מנסים להשתנות בדרך זו או אחרת. לעיתים משקיעים בזה אנרגיה של ממש כגון ללכת לטיפול או לסדנה, לעיתים בעבודה עצמית ולרוב בביקורת עצמית על זה שאנחנו מי שאנחנו ולא מי שאנחנו לא. 

המאמץ הזה גובה מחיר כבד ובאופן פרדוקסלי מונע מאיתנו להתפתח. דווקא בניסיון לשנות את עצמנו אנחנו תוקעים את עצמנו במקום ולא מצליחים לזוז קדימה. 

גיהינום פנימי וחיצוני

הבעיה נוצרת כמעט מיד, פעמים רבות עוד בתקופת ההיריון: להורים יש ציפייה מסויימת שאינה מתממשת. זה יכול לקרות אם מדובר בהיריון בלתי רצוי, למשל, או אם מדובר בבת והם בכלל רצו בן. זה יכול להיות כשהפעוט מסרב לשתף איתם פעולה בדברים שהם רוצים, או בתכונות שהם מזהים בו. למשל, נטיה מינית לא כל כך אופיינית...

כך נוצרת אכזבה והיא מועברת אלינו. אנו לומדים שאנו מאכזבים וההרגשה הכואבת הזו מניעה אותנו ללמוד כיצד למנוע מעצמנו להרגיש אותה מחדש. במילים אחרות, אנו לומדים איך לענות על הציפיות של הסובבים אותנו כדי להרגיש אהובים.

הבעיה, כמובן, שזה לא ממש עוזר. במאמץ שלנו לרצות אחרים אנו מפנים עורף למי שאנחנו באמת. הנטישה העצמית עבור אהבה של אחרים גורמת לאכזבה שלנו מעצמנו. גם אם לא במודע, תחושת חוסר סיפוק, תסכול, אכזבה ואף מרירות מתחילים לבעבע בתוכנו. כך אנו יוצרים בדיוק את הגיהינום שאנו מבקשים למנוע.

הגיהינום הזה אינו רק פנימי. במערכות היחסים שלנו אנו באים גם עם ציפיות מאחרים. בין אם מדובר בקולגות, בחרים או בבן הזוג, אנו מצפים שאנשים יתנהגו בצורה מסויימת ומתאכזבים כשהם אינם עונים על הציפיות שלנו – ממש כשם שאנו פעמים רבות מתאכזבים מעצמנו. האכזבה יכולה ליצור ריחוק, היא יכולה להניע אותנו לא לסמוך על אחרים מסביבנו, היא גורמת למריבות ולפרידות.

הפתרון נמצא בכאב

אין זה פלא שבמילה אכזבה יש את המילה כזב. שכן כל אכזבה מקורה בשקר: הציפיות שיש לנו מעצמנו הן שקריות. מדוע? משום שהן נובעות מתוך תחושה עמוקה שאנחנו לא בסדר כמו שאנחנו ולכן עלינו להיות אחרת.

אם אתם רוצים להתווכח איתי כרגע ולהגיד 'אבל אני באמת לא בסדר', אני לא אתווכח עם הביקורת העצמית שלכם. אני רק אומר שזה מעיד יותר מכל עד כמה אנו מאמינים לכאב האכזבה הטבוע בנו עמוק כל כך, ועל כך שמעגל הסבל רק ממשיך.

איך יוצאים מהמעגל? לא יורדים מציפיות, כפי שאנשים פעמים רבות אומרים בספרי מודעות עצמית, סדנאות וטיפולים שונים. במקום זה צריך למצוא את הדרך לטפל בתחושת האכזבה המסתתרת בפנים.

ככל שהאכזבה מתרפאת הציפיות הופכות למציאותיות, מדויקות. השינויים והחוויות שאנו רוצים לעבור לא נובעים מכאב וביקורת עצמית, אלא משאיפה הרמונית לממש ולבטא את מי שאנחנו באמת.

הכותב הוא מתקשר של טוהר ומנחה סדנאות חופש להרגיש

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...