גלעד מנדלבוים, בעלי ליין יורופוריה. צילום: Carlos Montes-Galdon.
עוד בתרבות ובידור
 >  > 

אופוריה בשחקים

מה גרם לדייל ישראלי שעובד ב"אל על" לקום בוקר אחד ולהקים ליין מסיבות אירוויזיון בניו-יורק? "החלום הוא להפוך את המוזיקה הזו, את ההווי הזה, את סגנון החיים הזה למיינסטרים בעיר שמציעה כל כך הרבה מקומות בילוי, אבל אלטרנטיבות מצומצמות מאוד", מספר גלעד מנדלבוים. ראיון

את גלעד מנדלבוים פגשתי לראשונה במסיבת אירוויזיון בביתו של חבר משותף, לצד מספר תיירים שמחים ושיכורים, נשיאי מועדון המעריצים הפיני של האירוויזיון. גלעד הוא הבעלים של ליין יורופוריה, ליין אירוויזיון מצליח בניו יורק ובקרוב בערים נוספות ברחבי העולם. הוא דייל לשעבר, משפטן וסטודנט לתואר שני בבית ספר למנהל עסקים בניו יורק ומתמחה בתחום השיווק. בנוסף, הוא התנדב במשך 8 שנים באגודה ב"יש עם מי לדבר" ואף ריכז את הקו תקופה מסוימת. כמה חודשים לאחר מכן, נפגשנו שוב באווירה שקטה ופיכחת יותר לשיחה על ניו יורק, אירוויזיון ומסיבות.

איך התחיל החיבור שלך לאירוויזיון?  

בשנת 2010 התחלתי מסורת של השתתפות כמעריץ באירועי האירוויזיון השנתיים. שנה לאחר מכן, עברתי לגור בניו יורק. שבוע האירוויזיון ביעד השנתי הנבחר הוא סוג של "אופוריה", זוהי בועה ענקית שקשה לתאר, אך אנסה בכל זאת.

דמיין שבוע (אפילו קצת יותר אם אתה באמת hardcore) שהופך להיות פגישת מחזור של חברים חדשים וישנים, שמתקבצים כל שנה באיזה יעד הזוי שנקבע ע"י המנצח בתחרות. אותם אנשים באים לשמוח, באים לרקוד, באים ליהנות. כל שנה הם גוררים איתם עוד אנשים, כך שהמשפחה גדלה וגדלה. כל אחד מגיע ממקום אחר, מחיים שונים, בשלבים שונים אך באותו שבוע נוצרת חוויה עצומה שמלווה במוזיקה, בריגושים, וקצת באלכוהול. כל אחד עם הדגל שלו, אבל כולנו דגל אחד. ב-2012 חזרתי מבאקו, אזרבייג'ן עם אותה רוח תחרות שטותית ונכנסתי לבר טרנדי בניו יורק, באותו רגע התנגן שיר שחטאתי לאהוב, איזה שיר ישן של קיילי מינוג. באותה תחושת אירוויזיון מצאתי את עצמי "נותן כניסה" מאד "ריקודית", בוא נאמר, מה שהיה שיגרתי בבאקו. המבטים שקיבלתי גרמו לי להבין שטוטו, אנחנו כבר לא בקנזס. 

באותו רגע הבנתי שיש מקום להביא את האווירה הזו לניו יורק. הצורך הזה, למקום ידידותי, מקום בו כל אחד שונה, אבל כל אחד נגיש וישנו מכנה משותף לכולם, קיים. כולנו יוצאים במטרה ליצור קשר, אבל לרוב מתקשים.


למה עברת לניו יורק?

עברתי לניו יורק כי רציתי לחוות את החיים בחו"ל ותמיד דמיינתי את עצמי חי בניו יורק, אפילו לפני שביקרתי בה. לעיר הזו יש אנרגיות שמספיק חזקות בשביל לספוג מכתבה או תמונה, ומן הסתם פי כמה וכמה מלחיות שם. העיר מורכבת אבל מרתקת. כשהיא "נגדך" אתה לא רק על הרצפה, אתה 400 מטר מתחת לרצפה שוחה בביוב, אבל כשהיא "בעדך" אתה מרחף. אחת הערים שיכולה לעשות לכל בן אדם שיעור ואחת הערים שאפשר הכי ללמוד ולהתפתח בה. לא הייתי מוותר על החוויה הזו, אך יום אחד עוד אשוב לישראל.

מה לדעתך מקור החיבור בין הקהילה הגאה לתחרות?

אני חושב שהחיבור בין הקהילה לתחרות היא עצם העובדה שהתחרות מייצגת אחידות, שוויון וקבלה. היא מקום לביטוי השונה. היא מביאה לנו במה אחת שבה הכל מתקבל במחיאות כפיים, והכל מותר גם אם זה קצת שונה או לא מוכר. 

מי היזמים שעומדים מאחורי הליין?

הליין הוא יוזמה שלי. הכרתי בעל בר בניו יורק וידעתי שהוא עומד לפתוח בר חדש באיזור Hell's Kitchen  ומיד פניתי אליו. המקום עצמו חיבר בינינו לדי ג'יי איתו הם עבדו, DJ OhRicky והחיבור היה מתאים לחלוטין.

איך תחרות אירופאית מביאה כל כך הרבה הצלחה מעבר לאוקיינוס?

הקהל שלנו מורכב בעיקר מאירופאים שגרים בניו יורק ומאמריקאים מקומיים סקרניים שמגלים את התחרות. כרגע הליין הוא מאד נישתי והחלום הוא להפוך את המוזיקה הזו, את ההווי הזה, את סגנון החיים הזה למיינסטרים. ניו יורק מציעה כל כך הרבה מקומות לצאת אליהם, אך בסופו של יום האלטרנטיבות מצומצמות: ערב דראג, מסיבת טופ 40, ערב בינגו, קריוקי וכו'. ישנם תמיד אנשים שמרימים גבה, כי אנחנו מבדילים את עצמנו ממה שמוכר, אך בסופו של דבר הפידבקים שאנחנו מקבלים הם שזהו אחד האירועים היותר חברותיים וכיפיים שאנשים הגיעו עליהם וזה כיף לשמוע. 

אנחנו רוצים לענות על הצורך של אנשים להיות חלק מחיי הלילה, אך לא להרגיש כמו קולב, לתקשר, להכיר וליהנות. רק העובדה שבן אדם מנפנף בדגל הופכת אותו לנגיש, עצם העובדה שמישהי רוקדת בהתלהבות לשיר ספציפי הופך אותה לנגישה.

יתרה מזאת, אנחנו משדרים את ההופעות של השירים על מסכי ענק עם אופציה של החוגגים לשלוח הודעות טקסט שמופיעות בצמוד לווידאו, כך שלא חסרים ערוצי תקשורת. 

איך ההרגשה לראות את הליין מצליח כל כך ומתרחב לעוד מדינות?

מאד מאד מספק. אנחנו כרגע עובדים על המסיבה הרשמית שלנו בקופנהגן שתערך ב4 למאי ביורו פאן קפהEuro Fan Cafe, היא הולכת להיות אחת המסיבות הגדולות שאי פעם עשינו

מה התוכניות לעתיד? 

המטרה המרכזית כרגע היא ארצות הברית. החלום הוא להפוך את התחרות למשהו כמו הסופרבול ולמה לא בעצם? למה לא לצאת לברים, לצפות בתחרות ספורטיבית, לתמוך במדינה או קבוצה ולשתות המון בירה? :)


תאריכי המסיבות הבאות:

4 במאי - מסיבה רשמית במועדון הרשמי של התחרות בקופנהגן עם אמנים שונים  Euro Fan Cafe@Huset-KBH
https://www.facebook.com/events/1473335362883278

10 במאי -  החל משלוש בצהריים מסיבת צפייה ענקית בניו יורק ב-Hardware Bar
https://www.facebook.com/events/1473335362883278/

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...