תרופות (אילוסטרציה)
תרופות (אילוסטרציה). צילום: Carsten Schertzer, Flickr.
עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

איידס: כיצד ניתן לשפר את איכות חיי החולים?

תוחלת החיים הממוצעת של נשאי נגיף ה-HIV דומה לזו של האוכלוסייה הבריאה, אך הם סובלים משכיחות גבוהה של מחלות כרוניות. ניהול נכון של הסיכונים והתאמת טיפול יעיל לטווח ארוך יכול לשפר את מצבם

אוכלוסיית העולם התוודעה לראשונה לנגיף ה- HIV ומחלת האיידס בראשית שנות ה- 80' של המאה הקודמת. במהלך 15 השנים הראשונות מאז התגלה הנגיף, מחלת האיידס הייתה מזוהה יותר מכל עם מוות. באותה תקופה, בהיעדר טיפול יעיל כל מי שנדבק בנגיף פיתח את המחלה, מצבו התדרדר תוך זמן קצר והוא סיים את חייו, לעתים בייסורים.

בשלהי שנות ה- 90' החלו להופיע תרופות שהתגלו כיעילות מאוד, בזכותן הפכה המחלה לכרונית ופחות בני אדם מתו בגללה (הדבר נכון למדינות המפותחות ובהתאם לשלב בו התגלתה המחלה). למרבה הפליאה, התרופות החדשות הפכו לחרב פיפיות. דווקא משום שהמדע למד להתמודד עם המחלה, אנשים עשו שינוי תפיסתי של המחלה והשיח הפך להיות ש'אפשר לחיות עם המחלה, וזה לא נורא כל-כך'.

למרבה הצער, אמירה שכזו טומנת בחובה סכנות רבות שכן מפלס הדאגה יורד, אנשים (גם אלה שנמצאים בקבוצות הסיכון) מקיימים יחסי מין לא מוגנים ומעלים את הסכנה שלהם להידבקות בנגיף ולחלות במחלה. איידס זו מחלה שלא מתים ממנה כבעבר, אבל היא רחוקה מלהיות מחלה שקל לטפל בה לכן יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות ולעשות כל שניתן כדי למנוע הידבקות והתפשטות של המחלה.

חשוב לזכור שהעובדה שהיום יש תרופות מצוינות, אינה הופכת את מחלת האיידס לפשוטה. נהפוך הוא. בגוף הנשאים מתרחשים תהליכים מאוד מורכבים שהרפואה עדיין לא מכירה או מבינה אותם לעומקם, תהליכים שחלקם גורמים לעלייה בשכיחות של מחלות כרוניות. כך למשל, השכיחות בקרב נשאים של מחלות מטבוליות, סוכרת, כולסטרול, מחלות קרדיווסקולאריות, מחלות כליה ואוסטיאופורוזיס, מחלות ממאירות, גבוהה יותר. ככלל, ניתן לומר שכיום תוחלת החיים הממוצעת של חולה איידס, שמטופל ומנהל מעקב ובדיקות באופן סדיר, דומה מאוד לזו של האוכלוסייה הבריאה. אך יש לזכור שחלק מאותן מחלות כרוניות עלולות להביא להעלאת הסיכוי של תמותה בגיל צעיר.

למרות האמור כאן קיימות היום תרופות המוכחות כבעלות אפקט הגנתי מטבולי טוב לאורך שנים. התרופות החדשות פועלות כך שהן עוצרות את התפשטות הנגיף ומונעות את הריסת המערכת החיסונית של הגוף, אך עדיין לא נמצאה התרופה שתמגר את הנגיף ותעלים אותו לחלוטין. לפיכך, אותם נגיפים שנותרים במקומות בגוף שאליהם התרופה לא הגיעה, למעשה מפעילים את המערכת החיסונית בעוצמה, דבר שעלול לגרום להתפתחות דלקות ולהגברת תחלואה.

האתגר המרכזי: הגנה מפני סיכוני מחלות כרוניות

אחד האתגרים העומדים בפני הרופא המטפל הוא ניהול נכון של סיכונים מפני מחלות כרוניות נלוות למחלת האיידס. זאת ניתן לעשות בעיקר בהתאמת הטיפול התרופתי לחולה על-פי הרקע הרפואי שלו לצד בדיקה של אורח חייו על מנת שיוכל לשמור על איכות חיים.

יש כיום תרופות חדשות אשר פרופיל תופעות הלוואי שלהם הוא טוב. ישנן תרופות שהוכיחו במחקרים פרופיל מועדף של תופעות לוואי גם לטווח ארוך וגם לטווח קצר, ויש גם כאלה שכמעט ואין להם תופעות לוואי או שהן מינוריות ביותר. אך יש גם תרופות הפועלות ביעילות נגד הנגיף שעלולות לגרום לתופעות לוואי לא קלות וחלקן אף עשויות להעלות את הסיכוי לחלות במחלות כרוניות.

תרופות אחרות יש לקחת רק לאחר ארוחה עתירת שומנים, ויש תרופות שגורמות לפגיעה אסטטית על-ידי דלדול של רקמת השומן באזורים מסוימים בגוף (ליפו דיסטרופיה). כמו כן יש תרופות שהנגיף יכול לפתח אליהן עמידות במהירות רבה יחסית, במיוחד אם נטילת התרופה איננה רציפה. יש מקרים בהם מתפתחת עמידות לתרופות אלו לאחר 'פספוס' של כדור אחד בלבד.

אדם שמגיע לראשונה למרפאה לאחר שאובחן כמי שנדבק בנגיף ה- HIV, לרוב אינו מכיר את התרופות השונות, תופעות הלוואי שלהן או את היתרונות והחסרונות שלהן על פני תרופות אחרות. יתרה מכך, גם חלק מהנשאים ה'ותיקים' לא תמיד מודעים לשוני בין התרופות ויש ביניהם כאלה שדורשים להחליף תרופה רק בגלל ששמעו מחבר או קראו בפורומים שונים שיש תרופה חדשה, שאולי יותר נוחה לנטילה.

המטרה: מציאת הטיפול המותאם לצרכים ולסגנון החיים

יש לציין שכמות הכדורים שהחולה צריך לקחת ביום ירדה באופן משמעותי עם הופעתן של התרופות החדשות. כיום רוב התרופות ניתנות פעמיים או פעם ביום, אך כמות הכדורים אינה צריכה להוות שיקול מכריע בהחלטה מה לקחת. חשוב לדעת כי שיקולים של סבילות ומיעוט אינטראקציות עם תרופות או כדורים נוספים הינו שיקול לא פחות חשוב בפשטות הטיפול.

תפקידו של הרופא המטפל, בין השאר, לתת לנשא הסבר מקיף על האפשרויות העומדות בפניו ולבחור יחד את התרופה. חשוב לזכור שלא כל מה שטוב לאחד בהכרח טוב לאחר. השיקולים שיש לקחת בחשבון כשמתאימים טיפול תרופתי צריכים להיות מבוססים על נתוני יעילות לטווח הארוך, פחות תופעות לוואי לטווח קצר וארוך, פחות סיכון לפתח מחלות כרוניות ופחות סיכון לאינטראקציות עם תרופות או תוספי מזון למיניהם.

ד"ר אדוארדו שחר, מנהל בפועל של המכון לאלרגיה, אימונולוגיה קלינית ואיידס, מרכז רפואי רמב"ם.

 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...