אודי לדרגור. 
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

תנו צ'אנס לחוק הפונדקאות

המאבק הקהילתי, שהתעורר בימים האחרונים נגד חוק הפונדקאות, יכול רק לפגוע באפשרויות שלנו להפוך לאבות גאים. התנגדות אגרסיבית לחוק בכללותו, תוך השתלחות בשרה שיזמה אותו, רק תרחיק מאיתנו את אלו התומכים בנו כיום בממשלה ובכנסת

הרבה תקוות תלתה הקהילה בממשלה הנוכחית, עם השבעתה. אמרנו שזו הממשלה החילונית והליברלית ביותר שהיתה פה מזה הרבה שנים, אולי מעולם. אך תוך מספר חודשים, היה ברור שממשלת הפאזל הזו קמה במחיר כבד מאוד של זכות וטו לסיעת הבית היהודי ושזו ממשלה הרבה יותר שמרנית ומסונדלת במהלכיה ממה שקיווינו.

עוד בנושא:
הצעת חוק הפונדקאות עברה בוועדת השרים
גרמן: "לשמור את הפונדקאות כעניין מצומצם מבחינה חברתית"
הרגולציה של הפיריון / אילן שיינפלד, דעה

יחד עם זאת, אנחנו רואים רצון וניסיון של חברי כנסת ואף שרים, לקדם חוקים ותקנות פרו-להט"בים. יש הצעות חוק טובות יותר וטובות פחות לברית הזוגיות, שתכלול זוגות להט"בים; יש את תקנות משרד האוצר, שנכנסו לתוקפן ב-30/12/13, המאפשרות, לראשונה, לזוגות גברים שהם הורים לקבל נקודות זיכוי במס הכנסה, בדיוק כמו חבריהם הסטרייטים, בעקבות הצעת החוק של ח"כ עדי קול; יש הצעת חוק של ח"כ תמר זנדברג, שתאפשר לזוג אבות לחלוק יחד את 8 הימים הראשונים של חופשת הלידה של ילדיהם ויש הצעת חוק של ח"כ מרב מיכאלי, שעשויה לייתר את התהליך המסורבל לרישום ההורה הלא-ביולוגי אצל זוגות בני אותו המין.

אבל נדמה שהצעת החוק שזכתה למרבית יחסי הציבור בקרב ההומואים בשנה האחרונה היא הצעת החוק של שרת הבריאות, יעל גרמן, לתיקון חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, הידוע יותר בכינויו, "חוק הפונדקאות". ההתחלה נראיתה מבטיחה – גרמן הצהירה לפני מספר חודשים על הצעת החוק המהפכנית שתאפשר נגישות שיוויונית לפונדקאות בישראל, לא רק לזוג שהם גבר ואישה, כפי שהתיר החוק הקיים מאז שנת 1996, אלא גם לגברים יחידנים ונשים יחידניות (בכוונה נמנע צוות המשפטנים של משרד הבריאות מניסוח מפורש שיזכיר זוגות בני אותו המין, כדי לא לעורר את התנגדותם של המפלגות המתנגדות לכל הצעת חוק המזכירה זוגות אלו).

הבעיות התחילו עם פונדקאות חו"ל - ומשם הדברים רק הדרדרו

השמחה היתה גדולה והשרה זכתה לתמיכה רחבה ולחיבוק מהקהילה. ואז, לפני חודש, ממש באותו השבוע בו בא על פתרונו משבר הילדים בתאילנד, פורסם תזכיר חוק הפונדקאות של גרמן. השינויים בחוק, אותם הציעה גרמן, הנוגעים לפונדקאות בישראל, נראו בסך-הכל בסדר. החוק אכן נפתח גם לגברים ולנשים, ללא קשר לנטייתם המינית ולסטטוס הזוגיות שלהם; הליך ההכרה בהורה הלא-ביולוגי פושט בצורה ניכרת; סטטוס הנשים היכולות לשמש כפונדקאיות הורחב בקריטריונים מסוימים (הגיל המקסימלי עלה מ-36 ל-38 וגם אישה נשואה יכולה להיות פונדקאית, בניגוד לחוק הקיים).

אבל אז נחשפנו לניסיון הראשוני להסדיר את פונדקאות חו"ל במסגרת פרק חדש בחוק ושם חשכו עינינו. הניסיון להסדיר תהליך כל כך סבוך, עם כל כך הרבה אפשרויות במדינות שונות, יצר מערכת מגבלות ובירוקרטיה בלתי אפשריים, שלא ניתן יהיה ליישם. המשמעות תהיה עצירת האפשרות הפרקטית של הורים מיועדים ישראלים להפוך להורים באמצעות פונדקאות בחו"ל.

עמותת אבות גאים, גופים ויחידים נוספים, הגישו עשרות הערות על תזכיר החוק, בתקופה הקצובה לכך בחוק (21 ימים מיום פרסום תזכיר החוק). בניסיון לזרז את הליכי החקיקה, כך שיתקדמו עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, נעשתה עבודה מהירה מאוד במשרד הבריאות, בשיתוף ארבעה משרדים נוספים (משרד הפנים, משרד החוץ, משרד המשפטים ומשרד הרווחה), כשכל אחד מהם מתעקש על שמירת האינטרסים החשובים לו, ותזכיר מתוקן פורסם זמן קצר לפני העלאתו להצבעה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה.

חדי העין הבחינו בשיפורים רבים לעומת הגרסה המקורית של תזכיר החוק, כתוצאה ישירה להערות שהוגשו, ביניהם: השימוש בחברות תיווך מקומיות, שנכפה על ההורים המיועדים בנוסח המקורי, הפך לרשות בגרסה המתוקנת (לצד אפשרות להיות "מבקשים עצמאיים"); החוק המקורי חייב את חברות התיווך המקומיות להעסיק מגוון רחב של בעלי תפקידים, שהיו מייקרים את פעילות חברת התיווך ויוצרים עלויות נוספות להורים המיועדים – דרישות אלו הוקלו מאוד בנוסח המתוקן; חברת התיווך קיבלה אפוטרופסות זמנית על הילד שנולד (!) עד לקבלת צו ההורות הקבוע ע"י ההורים – סעיף הזוי זה תוקן כך שההורים יקבלו אפוטרופסות זמנית מיום הלידה ועד לקבלת צו ההורות הקבוע.

לצד השיפורים, נותרו בהצעת החוק סעיפים בעיתיים רבים, ביניהם: דרישות רבות, בהן צריכים לעמוד ההורים המיועדים בהקשר לגיל, מצב רפואי, עבר פלילי ועוד – שאף הורה שלא זקוק לפונדקאות אינו נדרש לעמוד בהן; הצעת החוק דורשת אישור "רשות מוסמכת" במדינה הזרה, שתאשר את חוקיות תהליך הפונדקאות בשטחה – אין כמעט רשות מדינתית בעולם שתנפיק אישור כזה, במיוחד לאור העובדה שרוב מדינות העולם טרם הסדירו פונדקאות בשטחן, על אף שהפונדקאות לא אסורה בהן; נוסח החוק מגביל את מספר הילדים הביולוגים שיוכל להביא לעולם כל הורה מיועד ל-1 או 2 (יש ויכוח על פרשנות ההצעה); החוק לא מחייב את ועדת האישורים לתת את אישוריה לשלבי התהליך השונים תוך זמן סביר שיאפשר את המשכיות התהליכים, הסבוכים ממילא, בחו"ל; החוק (הקיים) מחייב נוכחות של נציג דת בועדה המאשרת ועוד כנה וכהנה בעיות גדולות כקטנות.

אין ויכוח שהנוסח בעייתי, אבל החוק הוא צעד נכון בכיוון הנכון

עד כאן העובדות. אין ויכוח בקהילה, שהנוסח העכשווי של הצעת החוק הוא בעייתי ומכיל סעיפים רבים הדורשים שינוי כדי שהחוק יהיה ישים ויאפשר לרבים מאיתנו להפוך להורים באמצעות פונדקאות בארץ ובחו"ל. אבל כאן מתפצל הלך הרוח לשתי אסכולות שונות: הקבוצה הראשונה חושבת שיש להתנגד לחוק ומציגה את שרת הבריאות כנגועה בהומופוביה וכמי שמעדיפה אינטרסים פמיניסטים על-פני זכות ההומואים להורות. קבוצה זו רוצה לצאת בקמפיין אגרסיבי ולוחמני נגד שרת הבריאות, בנסיון להפיל את החוק כולו.

תוצאה ברורה של בחירה בדרך זו תהיה התעלמות הפוליטיקאים, שכיום מנסים לקדם חקיקה פרו-להט"בית, מהקהילה שתיתפס ככפויית טובה וכנוקטת בעמדה קיצונית של "הכל או כלום" – או שתסירו את כל המגבלות על פונדקאות חו"ל וגם תכירו בזוגות בני אותו המין ועוד ועוד דרישות, או שלא נתמוך בחוק ונעשה ככל יכולתנו להפילו. לא ברור לי איך זה ישרת את הרצון של רבים מאיתנו להפוך להורים או להוליד ילדים נוספים. זה מזכיר לי את הקבוצה שהתנגדה לקבלת נקודות הזיכוי במס ללא הכרה מפורשת בזוגות בני אותו המין, חקיקה שלעולם לא היתה עוברת  בממשלה הנוכחית. למזלנו, נמצאה הדרך העוקפת להתקנת תקנות שיעניקו את הטבות המס שנלחמנו עליהם, גם ללא החקיקה הראשית הנפיצה.

האסכולה השניה מנסה לקדם את ההידברות עם משרד הבריאות וכל מי שיכול להשפיע על ניסוח והעברת החוק. נראה כי כבר היום יש רוב להעברת החוק בקריאות הבאות שלו, לכן עלינו להשקיע את כל המאמצים שלנו בהטבת סעיפי החוק, כך שיפגעו בכמה שפחות מהאינטרסים שלנו וישרתו כמה שיותר אבות מיועדים. האם נצליח לקבל את כל מה שאנחנו רוצים בחוק הקרוב? כנראה שלא ובשביל זה יש גם בג"צ, בשלב מאוחר יותר. האם נראה שם הכרה מפורשת בזוגות בני אותו המין? אין שום סיכוי.

לעומת זאת, אני מאמין שניתן, אם ננהג בחכמה, להגיע לנוסח חוק שהוא אופטימלי, אף אם לא אידיאלי, ביחס לאפשרויות הריאליות בממשלה זו, שספק אם נראה ממשלה ליברלית כמוה בשנים הקרובות, כך שפונדקאות תתאפשר גם לזוגות גברים בארץ ובחו"ל, תחת מגבלות מתחייבות מהמציאות הפוליטית: שרת הבריאות קשובה לארגוני הנשים, הדורשים לשמור בקפידה על האינטרסים של הפונדקאיות; ארבעת משרדי הממשלה הנוספים המעורבים בחוק מתעקשים על סעיפים כאלו ואחרים כדי להבטיח את תמיכתם ולא – הם יפילו את החוק.

אני לא אסלח לעצמי אם לא אעשה כל מה שניתן, עד לרגע האחרון, כדי להכניס שינויים מיטיבים בחוק, שנראה שעומד לעבור בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. אני משוכנע שהתנגדות אגרסיבית לחוק בכללותו, תוך השתלחות בשרה שיזמה אותו, רק תרחיק מאיתנו את אלו התומכים בנו כיום בממשלה ובכנסת. עלינו לזכור שאנחנו קבוצה קטנה באוכלוסיה עם ייצוג חסר בכנסת – רק חבר כנסת אחד מחוץ לארון וגם הוא באופוזיציה. צעקות בפייסבוק לא יעבירו חוק טוב יותר עבורינו. רק עבודה מסודרת מול משרדי הממשלה והח"כים, הגשת הערות וקיום פגישות מכבדות, עשויים לעזור לנו. גם כך לא מובטח לנו שנקבל את כל מה שאנחנו מבקשים. אני, בכל אופן, מתכוון להמתין עם שבירת הכלים עד לרגע האחרון בו אין לנו יותר מה להפסיד.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...