אילוסטרציה. צילום: bradbrundage, flickr.
איתן גילור. צילום: צילום אישי.
עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

השיבה הביתה: המדריך לחוזרים מפונדקאות בחו"ל

אנשים רבים שסיימו תהליך פונדקאות וחוזרים עם תינוק/ת ארצה, מדווחים על תחושה של הלם, קשיים בהתמודדות עם הביורוקרטיה ובלבול נוכח התהליכים הרשמיים שצריך לעבור במדינה. מרישום במשרד הפנים, דרך ביטוח לאומי וכלה בקופת החולים ואפילו הזמנת ערכת אב"כ כיאה לחיים במדינה - המדריך הבא עושה סדר בכל מה שצריך לעשות כשחוזרים לישראל מפונדקאות חו"ל

יחד עם ההבטחה לאושר צרוף שמביא איתו תינוק, שמעתי מהרבה חברים גם על השוק הגדול שאחרי הלידה, תובנות על חיים שמשתנים מקצה לקצה, על האחריות המוטלת על ההורים החדשים, החשש לפגוע באפרוח הקטן הזה. יחד עם זאת, אחד הקשיים המרכזיים ביותר בתקופה שאחרי הלידה היה דווקא החזרה ארצה.

אני יודע שמי ששומע על הורים טריים תקועים בהודו או בתאילנד נחשף בעיקר להיבטים המורכבים של העניין, למרחק מהמשפחה, לתנאי הרפואה והתזונה המקומיים, לבירוקרטיה הישראלית. אבל דווקא כשחזרנו ארצה, אלו בדיוק היו המשוכות שהפכו את החזרה למורכבת לא פחות מאשר חמשת השבועות שהמתנו בהודו.

בירוקרטיה ישראלית

אחת החוויות הקשות לפני ואחרי החזרה ארצה היא ההתמודדות עם הבירוקרטיה הישראלית. שני היתרונות היחידים לתהליך בארץ הם שלא צריך להביא את התינוק לכל מקום וגם שלא צריך ברוב המקרים להזדרז, כי אתם כבר בבית.

המקום הראשון שכדאי להגיע אליו אחרי הנחיתה בארץ (לא מיד, מותר ללכת לישון קודם) הוא משרד הפנים למטרת רישום הילד. אם הצלחתם לצלוח את הבירוקרטיה הנדרשת לקבלת אזרחות, בטח כבר יש לכם תיקייה עם כל המסמכים של התהליך שעשיתם לפני החזרה, כולל המסמך מהקונסוליה עם מספר תעודת הזהות. קחו את התיקייה אתכם ואל תשכחו להביא אישור כניסה לארץ שמקבלים בביקורת הגבולות בארץ. זהו פתק קטן שצריך לשמור, למרות שבטח לא חשבתם שמישהו ירצה אותו.

כמובן, אם יש לכם תעודה שמראה ששניכם הורים, בג"צ קבע שצריך להתייחס אליו, אבל עד היום זה עוד לא קרה. אחרי ההמתנה הארוכה, והגשת המסמכים תקבלו על המקום את הספח לתעודת הזהות שלכם עם שם הילד. זה רגע מרגש, אבל לא לשכוח צריך לבקש גם תמצית רישום - תצטרכו זאת להליכי האימוץ והגיור: הליך אימוץ אם יש בתמונה שני הורים, ורק אחד מוכר בשלב זה כהורה לילד והליך גיור אם אתם רוצים שיהיה כתוב המשרד הפנים שהילד הוא יהודי.

לרוע המזל, לכל תהליך צריך תמצית רישום קצת שונה. אם אתם רוצים לגייר את הילד, בקשו במעמד זה לא לעדכן את הדת, ושירשמו שהדת בתהליכי בירור. קל יותר לגייר עם טופס כזה. לעומת זאת, דעו שאם כתוב שהדת אינה ידועה - לא תוכלו להתחיל את תהליך האימוץ של הילד על ידי ההורה השני. לכן, מומלץ להגיע שוב שבוע אחרי ולבקש להוציא תמצית מרשם נוספת, הפעם כשהתינוק רשום כחסר דת באופן זמני. אגב, זה בכלל לא מופיע בטופס, אבל מופיע קוד למביני דבר. עם שני טפסים של תמצית רישום תוכלו להתחיל את שני התהליכים.

המפגש עם הביטוח הלאומי

התחנה השניה שלכם בין נפתולי הבירוקרטיה היא הביטוח הלאומי, לשם צריך להגיע רק אחרי משרד הפנים. לאחר תהליך רישום קצר במדור "אמהות" (הבדיחה על חשבונם), באמצעות טפסים שאפשר לקבל שם, אבל אפשר להוריד מראש באתר האינטרנט שלהם, ניתן לתבוע שלושה דברים:

1. דמי לידה - שמכסה משכורת בתקופת חופשת הלידה - טופס 356. את הדף האחרון צריך למלא המעסיק, אבל הוא יכול להעביר להם את המידע בעצמו במערכת ממוחשבת. בכל מקרה, כדאי לבדוק זאת עם המעסיק. לטופס צריך לצרף את החוזה עם הפונדקאית עם הפלומבה האדומה של הנוטריון ותעודת לידה.
2. מענק לידה חד פעמי (טופס 300). לטופס צריך לצרף את תעודת הלידה.
3. קצבת ילדים (טופס 5025) של כמה מאות ש"ח לחודש אותה מקבלים רטרואקטיבית מחודש ה"עליה" ארצה. לטופס זה צריך לצרף צילום של תעודת הזהות עם הספח שקיבלתם במשרד הפנים, צילום דרכון של הילד עם תאריך הכניסה לארץ וגם הצהרה של ההורה מתי הוא קיבל את הילד. לזה אין טופס וצריך לאלתר.

חוץ מזה, צריך לבקש בביטוח לאומי לרשום את הילד בקופת חולים. אפשר לפעמים לעשות את זה בלי להגיע לשם, אבל צריך לבדוק.

בין הטפסים תראו גם התייחסות למענק אשפוז אותו לא תקבלו. עד היום הומואים כמו סטרייטים לא קיבלו מענק אשפוז על תהליך פונדקאות. המענק ניתן לאשפוז בגין לידה של בחו"ל, אבל רק אם היולדת עצמה היא תושבת ישראל. זו כמובן אפליה ברורה, אבל היא לא הראשונה.

עוד כמה מטעמים בירוקרטים עוברים דרך דואר ישראל ששם מזמינים מסיכת אב"כ לקטנים, עדכון של מוטבים ושארים בביטוחי המנהלים ממקום העבודה, וחשוב מאד, עדכון טופס 101 בהנהלת חשבונות כדי לקבל נקודות זיכוי. אם המדינה לא מכירה בבן הזוג או שאולי אתה הורה יחיד, יש זכאות ל- 7.25 נקודות זיכוי.

ביטחון רפואי, קופת חולים וטיפת חלב

תוך כדי המלחמה ברשויות, צריך גם לדאוג לכך שלפעוט חסר האונים יהיה בטחון רפואי. אם ביטחתם אותו בחו"ל ולא הפסקתם את הביטוח, לא צריך למהר, אבל בהחלט צריך להסדיר גם את הרישום לקופת החולים לכל צרה שלא תבוא. ברישום בקופת החולים צריך להביא את הטופס עם מספר הזהות מהקונסוליה וכבר להזמין תור לרופא ילדים לבדיקות כלליות. היו מקרים שדרשו מההורים להסדיר את העניינים בביטוח לאומי לפני שמגיעים לטיפת חלב, אבל גם שמעתי על כאלו שלחצו ועקפו את הדרישה הזאת.

לקראת הפגישה עם הרופא כדאי לעשות סדר בבדיקות שנעשו לתינוק בחו"ל. יש בדיקות שונות שנעשות לכל תינוק בארץ וכדאי להתייעץ אם צריך להשלים אותן. בין הבדיקות שתצטרכו כנראה להשלים תמצאו בדיקת דם מהקרסול שנקראת PKU, בדיקת שמיעה, בדיקת אולטרסאונד במפרק הירך/אגן –בגיל 8-6 שבועות ובדיקת אור אדום שבודק תגובת מצמוץ לסינוור.

לטיפת חלב נרשמים בטלפון, וכמו כולם, גם אתם תידרשו לעשות הרבה חיסונים. באופן כללי, אני ממליץ שכל אחד יעשה את שיעורי הבית שלו ויחליט מה גישתו לעניין החיסונים. יש מי שהולך לפי המלצות טיפת חלב, מי שבוחר בעצמו את העיתוי וגם כאלו שמוותרים על חיסונים כאלו ואחרים. שימו לב שאם התינוק קיבל חיסון צהבת ראשון אחרי הלידה, צריך לעשות את השני חודש אחרי החיסון הראשון. יתכן וימליצו לכם גם על חיסון הילד נגד שחפת שמיועד לילדים שנולדו במדינות כמו הודו ואריתריאה, אבל הוא לא חובה וגם שנוי במחלוקת מבחינת אפקטיביות. תבדקו ותחליטו. אחרי הכל, זאת לא הפעם הראשונה שאתם נדרשים לעשות החלטה רפואית בלי להיות רופאים, לא?

קבלת פנים

האמת היא שהמרחק מהבית לא היה רע כולו. השהיה שלנו בהודו כמשפחה חדשה היתה ירח דבש מתמשך. היה לנו שקט, עשו לנו אוכל וניקו לנו את הדירה, ואחת ההתמודדויות הקשות אחרי החזרה ארצה, יותר ממשרד הפנים או ביטוח לאומי, היתה ההתמודדות עם המציאות היומיומית. פתאום צריך לנקות ולסדר, וגם לארח ולהיחשף לאין ספור עצות מהורים, חברים וגם זרים מודאגים שמרגישים צורך עז להסביר לך את כל מה שלא ביקשת לדעת. במציאות הישראלית, אם זרים נותנים לך עצות בלי שתבקש - סימן שאתה הורה.

אם אתם רוצים מתנות, אפשר להתחיל לקבל אותם בכל מיני חברות שרוצות שתנסו את המוצרים שלהם. לסופרפארם יש מתנה שוות ערך (צריך להגיע ולשלם עשיריה סמלית), וגם לחברות שמוכרות תחליף חלב (הרישום חינם) ויש עוד ועוד כאלו שישמחו שתתרגלו למוצרים שלהם ולכן ישמחו להעניק לכם דוגמית ראשונה בחינם. זו אינה נדיבות לב אלא שיטת שיווק ידועה שמוכרת גם התחומי מסחר קצת פחות לגיטמים, אבל למה לא להנות כשאפשר.

תופעה מוזרה נוספת היא שמתייחסים אליך כאילו ילדת אתמול ושוכחים שבעצם אתה מגדל את התינוק כבר חודש פחות או יותר, שלא לדבר על זה שלא עברת את פלא הלידה על גופך. התופעה הזו יצרה חוסר בהירות סביב השאלה אם מבקרים יתקבלו בברכה או לא וגם אשליה שיש זרם בלתי פוסק של מבקרים שמנעה מהרבה אנשים להגיע, למרות שלא תמיד זה היה המצב. האמת היא שאני ממליץ פשוט להגיד למי שאתם רוצים שיהיה לידכם שיבוא ומי שלא, להגיד לו בנימוס שזה פשוט עוד לא מתאים.

מי שמתאים לו, יכול לעשות אירוע כמיטב המסורת ולסמן אותו כתחליף לביקורים לא רצויים. אנחנו, אגב, 11 חודשים אחרי הלידה, עדין שוקלים אם לעשות אירוע. אולי לרגל יומולדת שנה. נראה.

איתן גילור הוא מטפל באמנות ומנחה סדנאות יצירה, תודה לעמותת "אבות גאים"

 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...