כרזת הסרט "זרים על שפת האגם"
כרזת הסרט "זרים על שפת האגם". צילום: מתוך הסרט.
עוד בתרבות ובידור
 >  > 

סקס על שפת האגם

סרטו החדש של הבמאי הצרפתי אלאן גירודי הוכרז על ידי מבקרים רבים כ"הסרט הפרובוקטיבי של השנה" - ולא בכדי. זהו סרט לא פשוט לעיכול שיוביל אתכם לתובנות חדשות לגבי הקהילה ההומואית ודרכי ההתנהלות שלה

סרטו החדש של הבמאי הצרפתי אלאן גירודי, "זרים על שפת האגם", הוכרז על ידי מבקרים רבים כ"הסרט הפרובוקטיבי של השנה". ולא בכדי. אני חושב שמאז שורטבאס לא נצפה סרט מסחרי שלא מוגדר כפורנו שהיו בו סצינות מין בין גברים שהוצגו בצורה, איך נאמר, גרפית. איברי מין וסקס מלא לא זרים לסרט הזה, ובמבט ראשון נראה שהם נועדו לשם הפרובוקציה בלבד.

סיפור העלילה מתרחש בחוף נודיסטים על שפת אגם בצרפת. לאזור בו הסרט מתרחש מגיעים הומואים כדי להשתזף, ובחורשה שמעל האגם מסתובבים המשתזפים כדי לחפש זיון אקראי. פרנק (פייר דה לדונשה) מגיע באופן קבוע במהלך הקיץ לחוף, כדי להשתזף ולהנות, ופוגש שם את אנרי (פטריק ד'אסומסאו), גבר בגיל העמידה שנפרד זה עתה מאישתו, עמה נהג לבלות בצידו השני של האגם.

צילומים מתוך הסרט

הוא גם מבחין במישל (כריסטוף פאו), גבר משופם ושרמנטי, ששובה את ליבו. לבו של פרנק נשבר כאשר מישל נעלם אל החורשה עם בחור צעיר וקנאי, אך הקנאה מתחלפת באימה כאשר הוא מבחין, מאוחר יותר במישל מטביע את הבחור הצעיר באגם. בהמשך, נכנס גם בלש לתמונה, והחקירה בנושא מסתעפת.

והסקס? הסקס, שנראה בהתחלה חסר משמעות, ממשיך להיות חסר משמעות גם בהמשך, אבל חוסר המשמעות הוא מה שנותן לו משמעות גדולה יותר ממה שציפינו. חלקנו, שמכיר את מה שמתרחש במקומות כמו געש, לא נדהם במיוחד, והמתרחש על המסך נראה לו כמו התרחשות טבעית. לאחרים, לעומת זאת, ריבוי הסצינות הפורנוגרפיות הופך אותן למשעממות, אחידות וחסרות ייחוד, בדיוק כמו שהן נתפסות אצל הגיבורים בסרט, מלבד אצל אנרי, שיושב ומשקיף מהצד (ואכן, סצינת המין היחידה שבה הוא משתתף היא בסופו של הסרט).

הסרט נוגע בנקודות רבות וכואבות לגבי הקהילה ההומוסקסואלית, ולא רק לחופו של אגם דימיוני בצרפת, אלא בכל העולם. הזיונים בסרט מתרחשים תמיד ללא קונדום, והיחיד שמתעקש על קונדום מוצג כתמהוני מוזר וחריג בקהילת המזדיינים-בין-העצים. גם לאחר הרצח, בעוד חפציו של הבחור שהוטבע מונחים על החוף ללא דורש במשך כמה ימים, העניינים ממשיכים ביתר שאת, ופרנק, שהיה עד לכל האירוע, לא מתרחק ממישל, אלא להפך.

צילומים מתוך הסרט

הבלש, שמגיע לחקור את מקרה הרצח ומראיין את המבקרים הקבועים בחוף הזה, נדהם גם הוא ומטיח בפרנק שהוא לא מצליח להבין איך כולם ממשיכים את חייהם בזמן שאחד מהחברים שלהם נמצא צף באגם, ומתקשה להבין איך בכלל שני אנשים יכולים לקיים יחסי מין אחרי שהסתכלו אחד על השני בין העצים, מבלי לדעת אפילו את שמותיהם האחד של השני.

לסרט יש שני "מתבוננים מהצד", כל אחד מצידו שלו. אנרי, שלא מגדיר את עצמו כהומו, או לא מגדיר עצמו בכלל, יושב על גבעה מרוחקת בקצה החוף, מתבונן על המתרחש בזמן שהוא משוחח עם פרנק ומתאהב בו לאט לאט. הוא הצופה מהצד שמשתוקק להצטרף, אבל הוא לא יכול לעשות זאת. הוא מפחד להשתייך לקבוצה הזאת, והוא לא רואה עצמו חלק ממנה. הוא גם שונה מהקבוצה במראהו הפיזי - הוא שמן, מקריח, ומזכיר במראהו את אותו אחד שמופיע לאורך הסרט כאשר הוא מבקש לאונן למראה זוגות שמזדיינים בשיחים ומסולק על ידי כולם.

צילומים מתוך הסרט

לעומתו, הבלש דמרודה (פרנסואה-רנו לבארט), שמגיע מהעולם ההטרוסקסואלי, הנורמטיבי יותר (הוא לבוש בחולצה מכופתרת ומכנסיים מחוייטים, מרכיב משקפיים ונראה תלוש מהסצינה באגם), משקיף מהצד ומעמת את הקהילה ההומוסקסואלית עם מה שהוא תופס כבלתי-אפשרי - איך החיים ממשיכים להתנהל כרגיל גם לאחר שמישהו מת, ואיך מישהו יכול להזדיין עם אדם אחר מבלי לדעת אפילו את שמו, או להחליף עמו מספרי טלפון.

היחסים בין פרנק ומישל מתחממים, והם נפגשים כל יום באגם, מבלי שפרנק חושף בפני מישל את העובדה שהיה עד למעשיו. בכל פעם שהם נפגשים הם עולים לחורשה, ומישל מסרב לצאת לארוחת ערב עם פרנק, או לבלות איתו לילה, ומישל ממשיך לחזר אחריו ולנסות לשכנעו.

צילומים מתוך הסרט

רבים ממי שיצפו בסרט אולי לא יסכימו איתי, אבל נראה שהסרט משמש מטאפורה לחיים בעידן שאחרי מגיפת האיידס. מישל, הרוצח השקט, ירצח את המאהב הצעיר שלו, ולבסוף ירצח גם את אנרי, שמאס בחייו והלך אחריו אל החורשה למרות שידע בוודאות את הגורל המצפה לו בתום הזיון. פרנק, לעומת זאת, שיודע את טיב הסכנה, ימשיך ויחזור לזרועותיו של מישל, רק כדי לחוש אהבה.

זהו סרט לא פשוט לעיכול. על פניו, יש שיאמרו שמדובר בסרט מטופש וחסר מעוף, אולי עוד סרט על הומואים שמזדיינים בשיחים, ושרק השפה הצרפתית הופכת אותו ל"סרט איכותי". לעומת זאת, התבוננות נוספת ועמוקה, ואולי אף התעלמות מהפרובוקציה המכוונת שהבמאי עושה, תוביל אתכם לתובנות חדשות לגבי הקהילה ההומואית ודרכי ההתנהלות שלה.

(L'inconnu du Lac, אלאן גירודי, 2013, 100 דקות, צרפתית, תרגום לעברית ולאנגלית, מוגבל מגיל 18 ומעלה)

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...