אריק אינשטיין ז"ל. צילום: GPO, ויקיפדיה.
עוד בתרבות ובידור
 >  > 

היום השיר שלי עצוב

"כמה טוב שבאת הביתה", הוא שר, "כמה טוב לראות אותך שוב". ואכן, בשביל רבים מאתנו, אריק איינשטיין ז"ל הוא בית, הוא שר את מה שהרגשנו בזמנים עצובים ובימים שמחים, ברגעים קודרים וברגעים שטופי אור ואהבה. יניב הלפרין נפרד

הנה אנחנו נפרדים לה מעוד פיסה של ישראליות. לא סתם פיסה, אחת גדולה. לקלישאה הזו, נוספות רבות אחרות, בצרור: "קשה להאמין", "אי אפשר לדבר עליו בלשון עבר", "הוא ארץ ישראל הישנה והטובה". הן ממלאות ומכבידות על האוויר, מאז לכתו של אריק איינשטיין ז"ל.

אלא שבמקרה של אריק, הקלישאות האלה נכונות, והן לגמרי במקומן. הוא באמת היה ארץ ישראל הישנה והטובה. למעשה, הוא זה שהכניס את המונח עמוק לשפה שלנו, עם האלבום שלו שנושא את אותו השם. הוא היה תבנית נוף ארץ ישראל, אותה כה אהב, במובן היפה שלה: התום, הנוסטלגיה, האהבה הפשוטה לנופים של עין גדי, העיר הלבנה ובית הערבה. הוא סימל את הישראלי היפה. כן, יש ישראלים יפים, בניגוד לכל מה שאנחנו נוהגים לעתים לומר על עצמנו. עניו, שקט, אכפתי ובעיקר אוהב.

"כמה טוב שבאת הביתה", הוא שר. "כמה טוב לראות אותך שוב". ואכן, בשביל רבים מאתנו, אריק איינשטיין הוא בית. שר את מה שהרגשנו, בזמנים עצובים כמו מלחמות ורצח רבין אבל גם כששמחנו, עם השירים הקצביים ומלאי האופטימיות שלו. איתו צחקנו במערכונים הנפלאים על הגבר שרוצה לראות כדורגל והערוץ היחיד של אז מחליף את תוכנית הספורט באופרה, ועל חידון התנ"ך, עם השבדי, התימני והסודני אלוף הבוקס.

נכון שבימים הארוכים העצובים האלה יש כאלה שמחריגים את עצמם, שיוצאים נגד מה שהם מכנים בציניות אופיינית "עדר". אלא שזה ממש לא רק "עדר". אריק, אמר עליו אחד הסופדים, שר שירים כלליים, אבל בעצם, כל אחד מאוהביו הרגיש כאילו הוא שר אליו אישית. ולראייה, אלפים מנחמים ומתנחמים מאז שהוא הלך - מול ביתו, ליד הקבר, בכיכר רבין, במדיה החברתית, במשדרי הטלוויזיה ובשירים שלו, שמתנגנים שוב ושוב בתחנות הרדיו. מרגישים כאילו דודו הוא חבר שלהם, שרים כל אחד על האישה שאוהבת אותו - אימא שלו, רואים את עצמם ילדים של החיים ובוכים כשהתוכי הווירטואלי שלהם, יוסי, מת. אבל לאומי מתערבב באבל אישי.

איך אפשר להיפרד ממך, אריק? הלוואי שהיה אפשר להגיד שלא יכול להיות שזה נגמר, אבל זה נגמר. אתה לא תשיר עוד, אבל השארת לנו מספיק שירים אהובים. לנו כל גל יישא מזכרת, אריק. לנצח, אחינו, נזכור אותך תמיד. שלום, חבר.

כשנתבקשתי לכתוב על אריק איינשטיין ז"ל, הציע לי העורך לבחור כמה שירים שלו, שאהבתי במיוחד, או את עשרת השירים הכי בולטים שלו. אבל איך אפשר? הוא הנחיל לנו כל כך הרבה שירים יפים, שמלווים אותי במהלך החיים וסתם כשבא לי להיזכר בשיר עברי יפה. לבחור עשרה מתוכם, יהיה חטא. למה אני ואתה נשנה את העולם כן ופראג לא? למה להעדיף שירים נוגים שלו כמו דודו או יצאנו אט ולא שירי ילדים כמו במדינת הגמדים או מה עושות האיילות בלילות? ומה עם רוח סתיו, שכשנבוא, שיר השיירה, סע לאט, מה איתי ועוד רבים וטובים?

אבל בכל זאת, אני רוצה לשתף אתכם באחד: "עטור מצחך זהב שחור", אחד השירים היפים ביותר שנוצרו בעברית, אם לא היפה שבהם. קלישאה, אבל שוב - נכונה.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...