> 

בעיות וצרכים רפואיים ייחודיים של טרנסים

לאוכלוסיית הטרנסג'נדרים צרכים וקשיים רפואיים מיוחדים, הנובעים מהשפעות הטיפולים וממצבה הנוכחי של מערכת הבריאות בישראל

בנוסף לטיפולים לשינוי מין חלקי או מלא וטיפול ועזרה נפשית, לאוכלוסייה הטרנסג'נדרית צרכים ייחודיים. חלק מהבעיות קשורות להשפעות ארוכות טווח של הטיפולים שעוברים טרנסג'נדרים, וחלקן נגרמות על ידי המצב הנוכחי של שירותי הבריאות לטרנסג'נדרים, מצב שבו רוב השירותים אינם זמינים למרבית האוכלוסייה.

הורמונים לטווח ארוך
טרנסקסואלים אחרי ניתוח לשינוי מין חייבים בנטילת מינון קבוע של הורמונים סטרואידים לצורך תחזוקה. גם טרנסקסואלים רבים שלא עברו ניתוח לשינוי מין (כלומר, שבלוטות המין שאתן נולדו -אשכים או שחלות- עדיין קיימות בגופם) נוטלים הורמונים לאורך שנים.

בעולם קיים מידע מועט לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של טיפולים הורמונליים לשינוי מין . בעוד שאין חולק על ההשפעות הפסיכולוגיות הברוכות ועל השיפור המרשים באיכות חייהם של טרנסקסואלים שעברו את התהליך, אין כמעט מחקרי מעקב על השפעות ארוכות טווח של טיפולים אלה.

מעט כל המחקרים הקיימים בעולם על ההשפעות הבריאותיות של טיפולים בהורמונים סטרואידים נעשו על אנשים שמינם הביולוגי תאם את ההורמון שנטלו. כך, כל המחקרים על השפעות של נטילת אסטרוגן נעשו על נשים שהן נקבות ביולוגיות. יש מחסור במחקרים על ההשפעה ארוכת הטווח של שימוש באסטרוגן בנשים שהן זכרים גנטיים. באותה מידה קיימים מחקרים מועטים על השפעה ארוכת טווח של שימוש בטסטוסטרון אצל גברים שהם נקבות מבחינה גנטית.

פי שיש להבטיח אספקה סדירה של הורמונים לכל טרנסג'נדר הנזקק להם, בין אם עבר ניתוח לשינוי מין ובין אם לאו, וכן מעקב רפואי סדיר כולל בדיקות תקופתיות.

טיפול הורמונלי בלתי מבוקר
היבט מיוחד של נטילת הורמונים על ידי אנשים טרנסג'נדרים הוא העובדה, שבשל חוסר הנגישות לטיפול הורמונלי, נפוצה מאד התופעה של נטילה בלתי מבוקרת של הורמונים, ללא הדרכה, ללא בדיקה וללא מעקב, ולא פעם שימוש בהורמונים ממקורות בלתי ברורים. אין, ככל הידוע לי, נתונים על היקף התופעה, אבל מתוך היכרות עם הקהילה, אני יכולה לקבוע שמדובר בתופעה נפוצה מאד. אין ספק שטרנסג'נדרים רבים חשופים לסיכונים בריאותיים עקב נטילה בלתי מבוקרת של הורמונים ועל התוצאות שלה. עם זאת, הממסד הרפואי אינו יכול לרחוץ בניקיון כפיו ולהסתתר מאחורי פרוטוקולי טיפול הקובעים כללים למתן טיפול הורמונלי לטרנסקסואלים.

העובדה שקיימת תופעה כזו, ובהיקף נרחב, היא תוצאה ישירה של העדר המידע והקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי זהות מגדר בלתי נורמטיבית המבקשים טיפול הורמונלי. אם הדאגה לבריאות האדם הטרנסג'נדרי הייתה מדריכה באמת את הממסד הרפואי, היה זה דואג לנגישתו של הטיפול, תוך קביעת כללים גמישים והגיוניים, שיאפשרו למי שמעונינים בכך לקבל טיפול הורמונלי מקצועי ומבוקר.

שתלים להגדלת החזה
נשים טרנסקסואליות וכן טרנסג'נדרים רבים מגבר לאישה עוברים טיפולי הגדלת חזה בעזרת שתלי סיליקון. שתלים אלה הם מקור פוטנציאלי לסיבוכים העלולים להיגרם הן עקב בעיות מכניות, כגון פריצה, נזילה, נדידה, עיוות או התפרקות של השתל, דפורמציה, בעיות בעמוד השדרה, כאבים עזים, זיהומים, בעיות נשימה, סרטן ועוד. במיוחד אמור הדבר לגבי טרנסקסואליות הנזקקות להחדרת סיליקון בהזרקה, אשר לא פעם נעשה על ידי גורמים בלתי מיומנים. בנוסף לאלה, אחת למספר שנים יש צורך בהחלפה של השתלים.

המצב היום הוא שלא רק שהחלפת השתלים אינה מכוסה, אלא שקופות החולים מסרבות לטפל בסיבוכים שנגרמו עקב שתלים אלה, בטענה שמדובר בטיפולים אלקטיביים שאין עליהם כיסוי.

בעיות מטיפולים בלתי מוסמכים
בעיית השתלים שתוארה לעיל נעשית אקוטית עוד יותר עקב הזדקקותן של בנות טרנסג'נדריות לא מעטות לטיפולים פלסטיים וקוסמטיים אצל מטפלים בלתי מקצועיים ולנטילת הורמונים באופן פירטי, ללא מעקב רפואי, בצורה לא סדירה וללא ייעוץ מקצועי.

הבעיה האקוטית ביותר היום, שממנה סובלות למיטב ידיעתי כמה עשרות בנות באזור תל אביב לבדו, קשורה בשתלי סיליקון. החומר הסיליקוני שהוחדר בהזרקה מתקשר עם רקמות הגוף עד כדי חוסר אפשרות להפריד ביניהם, או מתפרק לאיטו ונודד בגוף, תוך שהוא חודר לזרם הדם ולאיברים חיוניים. החומר הסיליקוני גורם לבעיות קשות עיוות הגוף, נפיחות, כאבים, זיהומים, הרעלות ובעיות אחרות. לחלק מהבעיות האלה יש פתרון כירורגי, אחרות מצריכות טיפול אנטיביוטי או באמצעות סטרואידים. כולן פוגעות קשה באיכות החיים ובמראה הגוף, ובחלקן הן עלולות להיות קטלניות.

כאמור, קופות החולים מסרבות לטפל בבעיות אלה בטענה שמדובר בבעיות שנגרמו על ידי טיפולים אלקטיביים והאחריות להם רובצת לפתחם של המטפלים. במקרים רבים המטפלים אינם זמינים, או שקשה להוכיח את אחריותם המשפטית לנזקים שגרמו. בכל מקרה, סירובה של מערכת הבריאות לטפל בנשים טרנסקסואליות שנפגעו עקב השימוש בשתלים סיליקוניים, ודרישתה מהן שבנוסף לסבל שהוא מנת חלקן יסתבכו גם בחיפושים ובתביעות משפטיות ממש זועקת לשמיים.

שתי סיבות עיקריות לפנייתן של בנות אלה לטיפולים בלתי מוסמכים. האחת היא חוסר ידיעה. השניה היא ייאוש מן האפשרות להשיג טיפולים לשינוי מין דרך המערכת הרפואית הלגיטימית. עמדתי היא שהאחריות לטיפול בבעיות אלה חלה על מערכת הבריאות. הרפואה הממוסדת, אשר בשם האתיקה המקצועית מערימה קשיים אין ספור בפני אנשים בעלי זהות מגדר בלתי נורמטיבית המבקשים ל התמודד עם מצוקת המגדר שלהם, אינה יכולה להתנער ממי שלא הצליחו לעמוד בקריטריונים הקליניים הקיימים, שאינם נותנים מענה לכל סובלים מדיספוריה מגדרית, או שלא קיבלו מידע נכון לגבי האפשרויות הפתוחות לפניהם. הבעיות הקשות שמהן סובלות טרנסג'נדריות אלה הן תולדה ישירה של הגישה הפתולוגיסטית המחמירה כלפי אנשים בעלי זהות מגדר בלתי נורמטיבית, ומיחס ההתעלמות שבו נוקטת לא פעם המערכת הרפואית כלפי אנשים בעלי זהות מגדר בלתי נורמטיבית.

גישה טיפולית המתעלמת ממציאותם של בני אדם טרנסג'נדרים קונקרטיים, שכל אחד מהם הוא מקרה אינדיבידואלי היא היא האחראית לטרגדיות הבריאותיות שנגרמות לאנשים שאינם תואמים מודלים אלה, אבל מצוקתם המגדרית אמיתית וממשית מאד. הן מבחינה קלינית והן מבחינה מוסרית, יש הצדקה מלאה לכך שהמערכת הרפואית תישא בנטל התוצאות החמורות של טיפולים אלה.

מחלות המועברות במגע מיני
מיניותם של אנשים בעלי זהות מגדר בלתי נורמטיבית אינה שונה מזו של הציבור הרחב. העובדה שאדם הוא טרנסג'נדר אין בה כשלעצמה להשפיע על מידת החשיפה שלו למחלות המועברות במגע מיני (STDs).

במערכת הבריאות אין רישום נפרד של שכיחות ה-STDs אצל טרנסג'נדרים. גם במקרים שבהם מתגלות מחלות כגון AIDS, לא תמיד מזדהה האדם החולה כטרנסג'נדר. עם זאת, העובדה שמספר אנשים טרנסג'נדרים עוסק במתן שירותי מין הופכת אותם לאוכלוסייה בסיכון גבוה של חשיפה ל-STDs. ביחד עם הגברת פעולות ההסברה בקרב האוכלוסיה הזאת, יש צורך במעקב נפרד אחר STDs בקרב האוכלוסיה הטרנסג'נדרית, שיאפשר להסיק מסקנות לגבי הסיכונים המיוחדים לציבור הזה.

חוסר ידע וניכור של מטפלים
רופאים חסרים לעתים קרובות ידע והבנה בסוגיות הקשורות באנשים בעלי זהות מגדר בלתי נורמטיבית. הדבר בא לידי ביטוי לא רק כאשר טרנסג'נדר פונה בבקשה לקבל טיפול הקשור למצוקה המגדרית שלו, אלא במקרים שהפניה לסיוע רפואי מתייחסת לבעיה מתחום אחר.

התייחסות מתנשאת ופטרונית לאדם הטרנסג'נדרי היא תופעה שכיחה אצל רופאים ופסיכיאטרים. במיוחד אצל אלה האחרונים, עדיין רווחת תפיסת זהות המגדר הבלתי נורמטיבית כסטייה, והיחס הניתן לאדם הטרנסג'נדרי גובל לעתים בשלילת דמות אנוש. קשה לאמוד את גודל הפגיעה, הסבל והנזק שנגרמים לאדם כאשר המטפל פונה אליו במפגיע בזהות בלשון מגדר שאינה תואמת את תחושותיו, או כאשר יחסו מנוכר, מתנשא ועוין.

אחד התחומים שבהם מתבטא חוסר הידע של מומחים הוא דווקא בתחום בריאות הנפש. אנשים טרנסג'נדרים המגיעים לטיפול פסיכיאטרי עקב בעיה שאינה קשורה לזהות המגדר, מוצאים שסוגייה זו אינה זוכה לכל התייחסות, או שהפסיכיאטר המטפל מייחס אותה לבעיה נפשית אחרת שממנה סובל המטופל. במקרים רבים, על פי תלונות המגיעות אליי, היחס הוא מנוכר ומתנשא, כאשר המטפל אינו קשוב למצוקותיו של המטופל.

תחום נוסף שבו עשויות נשים טרנסקסואליות אחרי ניתוח להיתקל ביחס מתנשא ובחוסר הבנה מצד מומחים הוא הגינקולוגיה. אין זה נדיר לשמוע תלונות של אישה טרנסקסואלית שזה מקרוב עברה ניתוח לשינוי מין בחוץ לארץ, המתלוננות על שנתקלה ביחס מסויג ואפילו בסירוב לתת טיפול מצד רופא גינקולוג שאליו פנתה עקב בעיה כלשהי. מסתבר שחוסר התמצאותם של רופאים גינקולוגיים בפרטי הניתוח לשינוי מין אצל טרנסקסואליות MtoF גורם לא פעם לאי מתן טיפול, או פוגמת באיכות הטיפול. זו תוצאה נוספת מן הצורך של נשים טרנסקסואליות רבות לבצע ניתוחים לשינוי מין בחוץ לארץ, עקב האיסור על ביצוע ניתוחים לשינוי מין פרטיים בישראל. רחוקה מן המנתח שטיפל בה, המנותחת מוצאת עצמה לא פעם ללא כתובת לפנות אליה במקרה של הופעת סיבוכים אחרי שובה לארץ.

כתבה: נורה גרינברג. מתוך דו"ח "כרטיס ורוד" לשנת 2003, של המועצה הפוליטית לזכויות הלהט"ב.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...