אילוסטרציה. צילום: Phil Whitehouse, Flickr.
עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

איך מתמודדים עם התקפי זעם בזוגיות

מאור כתב שבן הזוג שלו סובל מהתפרצויות זעם ואמר שהוא רוצה לעזור לו להתגבר על הקשיים ולשפר את היחסים ביניהם. הפסיכולוג, ד"ר עופר מאורר, הסביר לו על תיאוריית "מצבי העצמי" והציע לו כמה רעיונות להתמודדות עם הבעיה

שלום רב,

שמי מאור, בן 25, מאזור המרכז, במערכת יחסים כשנתיים, לאחרונה התארסתי לבן זוגי, בחור בן 32, משכיל, אינטיליגנט, כשרוני באופן יוצא דופן, ישנה אהבה, משיכה וזוגיות מצוינת פרט לדבר אחד שמתסכל אותי באופן אישי ואין לי דרך להתמודד מולו - התפרצויות זעם וכעס בלתי נשלט מצידו באופן שחורג מגבול הנורמה ומתבטא בקללות וגידופים חסרי פרופורציה ופוגעניות שבדיעבד לא תמיד זוכר מה הוא אמר, הרמת קול מופרזת, עיניו בוהקות באופן מפחיד, נכנס למצב של מגננה ושמירה על כבודו האישי ולבסוף איום לסלק אותי מהבית המשותף של שנינו - ממש אלימות מילולית, בשבוע שעבר זה הגיע לשיא כאשר עזבתי את הבית לנוכח התנהגות זאת.

מדובר בבנאדם מקסים ובעל נתינה רבה, בלי קמצוץ של רוע, אבל אני חושב שחוויות הילדות והבגרות שלו גרמו וגורמים לו להתנהג באופן זה - בין היתר גירושים מכוערים של הוריו, כאשר הוא בחר את צד האבא ושלושת האחים הנותרים את צד האמא, היום אין בניהם קשר אלא הרבה כעס ושנאה רבה.

חשוב לי לציין שבכל ריב כזה, בסופו של דבר אני מגלה כלפיו אמפתיה, רחמים ורצון לעזור למרות הפגיעה בכבודי, לא יודע למה אבל עמוק בפנים אני מרגיש שהוא לא התכוון וזה פשוט יצא בצורה מכוערת.

יצא לנו מספר פעמים לדבר על כך והוא מצידו לא כ"כ מודע לדפוס ההתנהגות הזה ובוחר להאשים אותי בהתפרצות ובזעם שלו, מאוד יכול להיות שגם לי יש חלק בזה, אני לא מתחסד ולא מיתמם, אך לא תמיד וזאת מאחר וזה מתבטא בכל מקום, במשפחה הקרובה והמצומצמת, כלפי חברים קרובים, בעבודה, בכביש ועוד..

אני מעוניין מכל הלב להציל את הזוגיות הזאת ולעבור את המכשול הנ"ל, אני מאוד אוהב אותו והוא יקר לליבי, אך כרגע אני נמצא במצב של בילבול, תיסכול, חוסר אונים, אני ממש אובד עיצות לאור המצב, שברור לי שלא יכול להימשך ככה, ובהחלט יכול להוביל לסיום הקשר.

מאור


הפסיכולוג, ד"ר עופר מאורר, משיב:

מאור יקר,

קראתי לעומק את הודעתך והצטערתי לשמוע על הסבל והקשיים שאתה חווה בתוך הקשר הזוגי. ראשית, אציין כי כל מצב של אלימות בתוך קשר הוא מצב שיש לעצור באופן חד משמעי ובלתי מתפשר. טוב עשית שסימנת לבן זוגך על-ידי אקט העזיבה בעת שהיה אלים מילולית שזו התנהגות שאתה לא תסבול.

ועכשיו, הבה ונצלול מעט יותר לעומק. ראה מאור, בתוך כולנו, בני האדם, צדדים שונים. אישיותנו, למרות שלמתבונן מן החוץ עשויה ליראות כעשויה מקשה אחת, למעשה מורכבת מצדדים שונים אשר נוטים לצאת ולהתבטא במצבים שונים. למעשה, היום בשדה הפסיכולוגיה מדברים על כך שלכל אחד מאיתנו "מצבי עצמי" שונים והתפקוד האנושי מתאפיין במעבר ממצב-עצמי אחד למשנהו, כאשר טריגרים שונים גורמים לכך שמצב-עצמי ייכנס לפעולה ואילו בזמן אחר טריגרים אחרים עשויים להפעיל מצב-עצמי שונה.

בגישת הטיפול הפסיכולוגי הנקראת "סכמה תרפיה", למצבי העצמי הללו, לצדדים הללו של האישיות שלנו יש כינוי: "mode". בכל אחד מאיתנו קיימים modes, והמודים הללו הם-הם אותם צדדים שונים של האישיות שלנו, של העצמי שלנו. כך למשל, משותפת לאנשים רבים ההרגשה שלמרות שהם מבוגרים, קרה להם שהם נכנסו למקום חדש ולפתע הרגישו "כמו ילד קטן בעולם של אנשים מבוגרים". או לחילופין, לאנשים רבים משותפת ההרגשה שהרגישו והתנהגו בדרך מסויימת, פעלו מתוך אמונה פנימית שזו הדרך הנכונה להתנהג, אך כעבור זמן מה, במבט לאחור, ההרגשה היא "מי זה היה שהרגיש ככה? מי זה היה שחשב ככה? מה לעזאזל אמרתי? ולמה??". אלו שתי דוגמאות קטנות שנועדו להדגים כיצד התפקוד שלנו, בני האדם, מתאפיין במעבר בין modes. מה לכל זה ולבעייה אשר תארת? אנימניח שאתה בוודאי כבר מתחיל לנחש..

אני חושב, מאור יקר, שבן זוגך הוא אכן איש יקר ומקסים כאשר הוא ב-mode של האדם המבוגר והבריא.. הוא יכול להיות משכיל, רגיש, אוהב וכד' כשהוא במצב הזה. ואולם, לעתים, טריגר כלשהו, בין אם פנימי ובין אם חיצוני, עלול לגרום לו להחליף mode, תהליך שקורה באופן די בלתי מודע מבחינתו. ואז, הוא כמו הופך להיות מישהו אחר. למעשה, לדעתי הוא הופך להיות דומה למישהו אלים, מסוכן ותוקפני שפעם נהג כך כלפיו. ייתכן שכך נהג כלפיו אביו עוד קודם לגירושין, ייתכן שכך נהגה כלפיו אימו (לפני הגירושין או אחריהם) וייתכן שמישהו אחר נהג עימו כך. ואולם, בד"כ, ה-modes מהסוג הזה שאתה מתאר הם תוצר של למידה ישירה של ההתנהגות הפוגענית במגע ישיר עם מישהו מאוד תוקפני ומאיים.

מאור יקר, ההבנה של המקור ההתפתחותי האפשרי של התנהגותו של בן זוגך אין בה כדי להצדיק אותה. ואולם, הבנה זו עשויה לסייע לך וגם לו לעזור לו (ואולי לשניכם) להגיע לטיפול פסיכולוגי מתאים. אני בטוח ששניכם, לא רק אתה כי אם גם הוא, סובלים מאוד מהחלק הזה שלו שלפעמים יוצא וממש הורס לו דברים שיקרים ללבו. אני בטוח שלאחר שהסערה חולפת, עמוק עמוק בתוכו הוא עצוב, מתבייש וכועס על עצמו מאוד. אבל הוא לא מראה זאת ונותר בבדידותו ועם חסור היכולת לשלוט על ה-mode הקדום הזה שלעתים מנהל אותו. אני ממליץ במיוחד על טיפול ממוקד-סכמה (סכמה תרפיה) כדרך הטיפול המועדפת להתמודדות עם modes בלתי-מסתגלים מהסוג הזה אשר תיארת.

בברכת כל טוב,
ד"ר עופר מאורר.

שאלות לד"ר עופר מאורר ניתן לשלוח במייל או באמצעות פורום ייעוץ פסיכולוגי.

 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...