עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית

הפרעת חרדה המתבטאת בטורדנות כפייתית, מחשבות טורדניות וטקסים סמליים ובלתי-הגיוניים המסייעים להקלה בפחד

בסרט שובר הקופות "הכי טוב שיש", גילם השחקן ג'ק ניקולסון אדם מריר ורע, הסובל משורה של הפרעות נפשיות כשהמרכזית בהן היא הטורדנות הכפייתית, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. מעשיו של ניקולסון בסרט היו חסרי כל הגיון - חייו היו מלאים בטקסים מטופשים ומגוחכים, פוביות ופחדים בלתי-הגיוניים, וקושי ממשי בהתמודדות עם המציאות. מעשים אלה עוררו צחוק רב, ונתפסו כהומוריסטיים ומצחיקים מאוד.

בפועל, אנשים הסובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, נאלצים להתמודד מדי יום עם דרגות שונות של פחדים וחששות, וטקסים המלווים אותם, מתוך ידיעה שהם נתפסים כמגוחכים ובלתי-הגיוניים גם בעיני הסביבה, וגם בעיני עצמם.

מהי טורדנות כפייתית

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (טורדנות כפייתית) היא הפרעת חרדה המתאפיינת במחשבות, דאגות ופחדים שאינם הגיוניים, דחפים קשים ובלתי רצויים (אובססיביות), ובפעולות טקסיות המסייעות להקלה על מצב החרדה והמתח ולהקלה על תחושת אי-הנוחות הקשה הנגרמת כתוצאה מהאובססיה. במקרים רבים, הטקסים להרחקת המחשבות הטורדניות הופכים לחלק מרכזי מהתנהגותו של האדם, והם מכונים קומפלסיביות. הפרעת חרדה אובססיבית-קומפולסיבית שונה מאוד מאישיות אובססיבית-קומפולסיבית.

אצל אנשים הסובלים מהפרעת אובססיבית-קומפולסיבית (OCD - Obsessive Compulsive Disorder) הופכים הטקסים הסמליים לחלק משגרת היום, ולעתים הם מפריעים באופן ממשי לחייהם. המחשבות האובססיביות מכניסות את הלוקים בהפרעה לחרדות בדרגות חומרה משתנות, וכדי להיפטר מהן הם נוקטים בשורה של מעשים וטקסים סמליים וחסרי הגיון בדרך כלל. לרוב, הסובלים מ-OCD מודעים לחוסר ההיגיון שבמעשיהם, ולכך שהחרדה אינה עומדת בפרופורציה מול המצב הממשי. אך עקב הטורדנות, הם אינם יכולים לחדול ממעשים אלה, דבר המקשה עליהם עוד יותר את ההתמודדות עם הבעיה.

לעתים, הפרעה כפייתית מופיעה בשילוב הפרעות אחרות כגון חרדה, דיכאון, או פוביה.

שורשי ההפרעה
בדרך כלל, אצל רוב המטופלים הסובלים מ-OCD, מתגלה המחלה במהלך גיל ההתבגרות או הילדות המאוחרת. על פי ההערכה, במהלך הגדילה וההתפתחות של ילדים מעורבים באופן נורמלי טקסים ומחשבות אובססיביות שונות. כפי הנראה, טקסים ומחשבות אלה מיועדים להקנות לילד המתבגר ראיית עולם מיוצבת, הכרה והבנה של המציאות החיצונית. טקסים אופייניים ניתן למצוא במשחקי ילדים, אך גם בטקסים הנוגעים לאוכל וארוחות, מנהגי שינה, רחצה, ועוד.

מחקרים מעלים את החשד כי הגורם המרכזי להפרעה כפייתית היא חוסר של סרוטונין במוח. הסרוטונין הוא תרכובת כימית הקיימת בין היתר גם במוח ובמערכת העצבים המרכזית, ויש לה השלכות על התנהגותו של האדם. רמות נמוכות של סרוטונין במוח גורמות למחלות והפרעות שונות, ובהן דיכאון, הפרעות אכילה, וגם מחשבות טורדניות והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. להפרעה זו ישנו מרכיב משפחתי, ולכן ישנה הערכה כי היא עוברת בתורשה, אך ישנם מקרים בהם ההפרעה הכפייתית מופיעה גם ללא היסטוריה משפחתית.

מחקרים חדשים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שזיהומים הנגרמים כתוצאה מחשיפה לחיידקים שונים בגוף עשויים להגביר את הסיכוי להופעת הפרעה כפייתית. החשד העיקרי מופנה לזיהומים הגורמים לדלקת של המוח, כתוצאה מנגיפים, חיידקים או מחוללי מחלה אחרים.

הגיל הממוצע להופעת ההפרעה הכפייתית הוא גיל ההתבגרות, בדרך כלל סביב גיל ה-15. בנים סובלים מהפרעה זו פי-2 מאשר בנות, בניגוד להפרעות חרדה אחרות הנפוצות בעיקר אצל נשים.

התנהגות אובססיבית
במקרים מסויימים, ומסיבות שאינן ברורות לגמרי, אצל חלק מהילדים והנערים הופכות המחשבות הטורדניות והטקסים המלווים אותן, לחלק מרכזי מחייהם, עד כדי הפיכתם להפרעת OCD. ניתן למצוא סימנים שונים להפרעה כפייתית, כשהנפוצים בהם הם ספקות חוזרים ונשנים ("האם כיביתי את הטלוויזיה?"), עיסוק אובססיבי ובלתי-הגיוני בלכלוך וזיהום, עיסוק בסימטרייה, סדר ודיוק, תשומת לב מוגזמת לפרטים, חרדה קיצונית מפני אסונות אפשריים, מחשבות על אלימות ופגיעה, לרבות מחשבות בנושא מין אסור ועוד.

התנהגות קומפולסיבית
ההתנהגות הקומפולסיבית באה לידי ביטוי בטקסים החוזרים, שלאחריהם מושגת הפוגה זמנית ברמת החרדה. בין הטקסים המוכרים והאופייניים: בדיקות תכופות (האם הטלוויזיה כבויה, החלונות סגורים), ציות ל"חוקים" ונהגים נוקשים ובלתי-הגיוניים (סדר מסוים, קבוע ורציף בהכנת כריך), רחיצת ידיים תכופה ובכלל, התייחסות קיצונית לרחצה, ספירת חפצים, סידור חפצים בצורה קבועה מסויימת, תוך הפגנת כעס רב כשסדר זה מופר, ועוד.

רוב האנשים הסובלים מהפרעה זו, מודעים לכך שהטקסים שהם עורכים הגיוניים, ומתוסכלים עקב כך. טקסים אלה מפריעים למשימות היומיום הרגילות, ולעתים מובילים לכך שהסובל מההפרעה מתקשה להחזיק במקום עבודה קבוע ולקיים חיי חברה תקינים. אצל חלק מהאנשים, הצורך המוגזם בשליטה גורם ללחצים וחרדות, ומעסיק אותם שעות ארוכות.

הטיפול
הטיפול בהפרעה כפייתית מורכב בדרך כלל משילוב של טיפול פסיכולוגיה (פסיכותרפיה) וייעוץ נפשי, בשילוב טיפול תרופתי המסדיר את ייצור הסרוטונין ורמותיו במוח. ישנן מספר תרופות המשמשות לטיפול ספציפי בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, ותרופות אחרות ממשפחת ה-SSRI - מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים, המעכבות את קליטת הסרוטונין אל תוך התאים ובכך גורמות לעלייה ברמתו בקשרים שבין תאי העצב במוח. תרופות אלה מסייעות לטווח רחב של הפרעות נפשיות, כגון חרדה ודיכאון. המוכרות מבין תרופות אלה הן הפרוזאק והסרוקסט, משפחת תרופות שחוללה מהפיכה של ממש עם כניסתן לשוק כטיפול פסיכיאטרי לתופעות רבות, כשהמרכזיות הן דיכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית, חרדה ומצבי מתח.

כאמור, במרבית המקרים הטיפול התרופתי ניתן בשילוב עם טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), במהלכו מסייעים אנשי מקצוע למטופלים להתגבר על הקשיים הכרוכים בהתמודדות עם ההפרעה הכפייתית, הבנת היסודות להופעתה וניטרול המצוקות והחרדות הנוצרות ממנה. השימוש בפסיכותרפיה מעלה משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול התרופתי, ולהפך, וכיום השילוב של שתי השיטות נחשב כדרך הבטוחה והיעילה ביותר לטיפול והקלה על תסמיני ההפרעה האובססיבית-קומפולסיבית, ולמניעת חזרתם.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...