עוד בתרבות ובידור
 >  > 

אשליות מנופצות על בומבי

רוהינטון מיסטרי מספר לנו בספרו "ענייני משפחה" על בומבי האחרת: לא הרוחנית שמצויה בתודעתנו, כי אם זו המסוכסכת והענייה

כבר כתבתי לפני זמן מה שהספרות הנכתבת באנגלית היא המרתקת ביותר בימינו. לא רק אנגליים במוצאם, אלא מכל רחבי האימפריה הגדולה לשעבר. רבים הם הודים, פקיסטנים ואחרים, מכל שאר תת היבשת הגדולה.

בניגוד לסופרים ישראליים שהעלו על הכתב די הרבה סיפורים וזוויות המתייחסים לעדות שונות, בהן היו סיפורים דומים ורק התבלינים שהאמהות הגדולות היו משתמשות בהם היו שונים, הרי שלהודים יש מגוון רחב של נושאים וצורות כתיבה. החל מרושדי, המזכיר בתחילת דרכו את מארקס הקולומביאני בפנטזיה שלו, אך מתייחס בכתביו להיסטוריה של הודו ופקיסטן, דרך חניף קורישי הכותב רבות על אי ההשתלבות של ההודים באנגליה, ועוד רבים אחרים.

כעת תורגם ספר זה של רוהינטון מיסטרי, הודי המתגורר בקנדה. ספרו הוא המערבי ביותר בדרכו, המשקף את בומבי חסרת המיסטיקה, בעלת הבתים המתפוררים והמשפחות העניות הנלחמות מלחמת קיום יומיומית בתוך מערכת טקסים עתיקה ועדתית, אחת מתוך עדות רבות המקיימות את החברה ההודית.

בלזק הצרפתי כתב עשרות ספרים על נושא החמדנות המשפחתית הצרפתית, מלחמות הירושה ורדיפת רכוש פנים-משפחתית לשמה. מיסטרי הוא הודי וסיפור המשפחה על כל הזרמים שלה גם הוא הודי. אך מסתבר שמלבד מעטה חיצוני של כללי התנהגות, שפה ודרך התבטאות, אין הבדל גדול בין בני האדם, בין אם הם פרובינציאליים צרפתיים, בנים למשפחות יהודיות מפולניה או בנות למשפחות הודיות מבומבי.

הסיפור מתחיל בזקן בן 79, חולה פרקינסון המתקשה לרכוס שרוכים כשהוא מתלבש לקראת טיול של ערבית ברחוב. לאן הוא יכול להמשיך, הסיפור? נרימן, בקיצור נרי, הוא אב המשפחה החוגג את יום הולדתו וגר אצל בנו ובתו החורגים: ג'אל הבן וקומי הבת. הם מנסים להכניס אותו למשטר חיים קבוע בו ישלטו בצרכיו, אלא שהוא עדיין רוצה להיות חופשי. ובין התקלות אחת לאחרת עולים בו זיכרונות ימי נעוריו.

הוא הודי ממוצא פרסי שקיים מערכת יחסים רומנטית עם בת שאיננה מבנות פרס, מתח את נעוריו עד מעבר לגיל ארבעים ונאלץ להינשא לאלמנה ולה שני ילדים. הלא מי תרצה פרחח שאהב אהבה חופשית אישה מעדה אחרת? עם חלוף הזמן המשפחה מתרחבת ולזוג נולדת גם ילדה נוספת משלהם.

למסיבת יום ההולדת הקטנה, בה מתאספים בני המשפחה הקטנה, מגיעים בתו רוקסנה, בעלה ושני ילדיהם לבית אחיהם ואחותם החורגים, אצלם מתגורר האב. שם עולה לראשונה צל העוני: הצורך להתחשב בכל הוצאה, החל בסוללות למכשיר השמיעה של ג'אל והוצאות המזון של קומי. כבר בתיאור הראשוני של ההתרחשויות מיסטרי מיטיב להיות חד עין: הוא רואה מתאר רבדים וזרמים תת קרקעיים בתוך ההתרחשויות היומיומיות מסביב לשולחן האוכל.

"כשנעלה את הדלת הקדמית לקראת הלילה,אמר קומי שאחרי כל ביקור של משפחת צ'נוי היא מותשת, כאילו סופת רוחות או טורנדו עברה בבית. מוזר, אמר נרימן, אני מרגיש כאילו משב רוח רענן ערבל מעט את האוויר המעופש.

אתה אף פעם לא מחמיץ שום הזדמנות להשפיל אותי, אומרת קומי

זאת לא השפלה קומי, אמר ג'אל בלאות, רק חילוקי דעות"

כל מערכת היחסים בין השלישייה הזו בכמה משפטים. הרבה מונחים של החיים ההודיים משולבים בסיפור כדבר המובן מאליו, בלי כל רצון או צורך להסבירם. מתוכם נכנסים לאווירה של חיים מוכרים פחות, אם כי הקונפליקט המשפחתי מוכר גם מן החיים המערבים. הרקע הסביבתי שהולך וכובש מקום הוא שונה ומרתק.

יצוין כי מאז הספר "בדרך לחתולים" המופלא של יהושע קנז לא קראתי ספר העוסק בשאלת ההזדקנות של הורה. ובניגוד לספרות "התבלינים" שהייתה נהוגה כאן לפני שנים אחדות, כאן הסיפור שונה: בספר זה האווירה מקיפה את חייה של העיר בפרט ושל הודו בכלל, אלא שהספר הזה חוסך מאתנו את שלבי הדעיכה הגופנית של הזקן ומתרכז במערכת היחסים הפנים משפחתית.

נרי שובר רגל ונעשה מרותק למיטה. קומי וג'אל צריכים להתרגל למעמסה חדשה: טיפול ישיר בגופו, וגרוע יותר, במערומיו, ובצרכי בית השימוש שלו. מועקת השרות הנדרש סביב לנרי הולכת וגוברת, מה גם שהוא הולך ונעשה מדוכא. ג'אל וקומי חושבים להעביר את אביהם לביתה של ביתו, למרות שלהם דירה בת שבעה חדרים ולהם דירה בת שני חדרים בלבד ויש לה שני ילדים. נרי הופך להיות הציר שמסביבו מתרחשת העלילה המשפחתית. הוא לא הופך להיות גיבור הסיפור; המשפחה היא מרכז הסיפור.

לאטם צפים ועולים הקשרים הסמויים, הקנאות, האיבות הנסתרות. ובקצרה, חיי משפחה באשר היא משפחה. אלא שכל זה מתרחש בבומבי, המוסיפה נופך משלה לאווירה הכללית. הסיטואציה היא כלל אנושית, וישנן התייחסויות ופירושים פנימיים של מחשבות וכללי ההתנהגות הודיים-פרסיים. לאיטה מצטיירת לה בומבי כעיר עבשה; בתיה מתפוררים. היא עיר חמה, לחה ומושחתת, שהפוליטיקה הפנימית קורעת אותה לגזרים.

מתוך הסיפורים הקטנים הנפרשים בספר, בין אם הם ענייני שכנים או מאורעות עירוניים, אנו לומדים על הודו לא מוכרת. אנו פוגשים בהודים מן המעמד הנמוך ובעוד ועוד דמויות. לא חסרי הבית אלא אלו שהם על סף העוני, והפוליטיקאים הקטנים והסחטנים. אנו, המערביים, לא נזכיר למשל שבמהומות על רקע דתי עמדו אנשים ושפכו פחי נפט על בני דת אחרת - והציתו אותם. זו תמונה שלא מתיישבת לנו עם הודו שלנו, הודו הרוחנית. זה מוזכר כלאחר יד במשפט אחד בספר, וכמוהו ישנם עשרות רבות של משפטים. הם יוצרים פסיפס של חיי עיר אחרת מזו המצטיירת לנו.

מבעד לסיפורים מצטיירת גם השחיתות הקטנה והגדולה ההורסת כל חלקה טובה במרקם החיים. נרימן, המורה לאנגלית לשעבר, חולה ושובר רגל נזרק מביתו. לאיטו הולך ונתפרש לפניו דמיון מעשיו לסיפור המלך ליר, כך שעוד רובד הולך ונוסף למארג הסיפורי. וכמו בסיפור המלך ליר, ישנה הבת הרעה הקטנונית המתנכרת לאב ולצידה הבת הטובה המטפלת ועושה למענו הכל.

בדמדומי זכרונו של נרי חוזרים ועולים קטעי זיכרונות על לוסי, אותה נערה לא פרסית שאהב בצעירותו ולא ניתן לו להינשא לה. הוא ממלמל בקול את משפטי אהבתו הישנה מאז. כעת בתו צריכה לשאת בשקט גם את עלבון אימא המנוחה.

כל זה מתרחש עד שמתגלה איזו אמת טראגית חבויה על סופו של אותו סיפור אהבה. וכמו בסיפור המלך ליר, כולם מקבלים בסופו של דבר את המגיע להם מידי הגורל: הרעים נענשים ואילו הטובים זוכים בסוג של נחת בחייהם. הלא בסופו של דבר, משפחה היא משפחה, על כל מורכבותה, בכל פינה בעולם.

לנו, היהודים, יש את מירל'ה אפרת, העיבוד הנשי לסיפו מלך ליר, ועוד סדרת משפחות אין סופיות בהן דרסו ונדרסו בני משפחה אחד על ידי רעהו.

כבר אמר טולסטוי כי משפחות מאושרות דומות, ואילו משפחות אומללות סובלות כל אחת בדרכה. אז הנה, כל כך הרבה מכנים משותפים לסבל המשפחתי. אלא מה? כאן לא ממש מתואר סבל משפחתי כי אם ההתמקדות היא יותר באופי השונה של האחיות ובאח הנדרס תחת שתלטנות אחותו הצייקנית. נכון, אין שם אושר גדול, אלא שכל החיים בהודו ברמת הקיום הזו אינה מאושרת. הסבל הוא יותר בנקודת המבט של הקורא: הבת הטובה לחוצה אך מקבלת את הדין, האחות הרעה אינה סובלת אך מקבלת את עונש הגורל על התעלמותה מאביה.

מדובר בספר אנושי מאד. כנראה שאנו, כקוראים, אמונים כבר לקרוא תרגומים מאנגלית עד כי השפה המתורגמת הזו הופכת לטבע קריאה שני. כל זאת אלא אם כן נתקלים באיזה ספר שהפרוזה שלו יוצאת דופן במיוחד. הלא קל לנו להתחבר לטקסטים, גם כשהם מביאים ריחות של עולם אחר ומנפצים בשקט את הדימוי שיש לנו על החיים בעיר הודית ענקית כמו בומבי.

"ענייני משפחה" מאת רוהינטון מיסטרי * הוצאת זמורה ביתן 2004 * תרגום: צילה אלעזר * 479 עמודים, כריכה רכה * מחיר קטלוגי: 84.00 שקלים

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...