צילום אילוסטרציה (למצולם אין קשר לכתבה). צילום: Emil, Flickr.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

המאבקים הנשכחים של הקהילה הגאה

הזכות להתחתן נתפשת בעיני רבים ורבות בקהילה כ"גביע הקדוש" של המאבק לשוויון זכויות, אבל בדרך לשם הקהילה ויתרה ושכחה מאבקים חשובים אחרים שנותרו מאחור והוזנחו. בסדרת כתבות מתחקה גיל נווה אחר מאבקים נשכחים חשובים בקהילה, והפעם: אלימות מינית, הטרדה מינית ו"תרבות אונס" בקהילה. רגע לפני החתונה: מה הזניחה הקהילה במאבק למען שיוויון בנישואים?

הזכות להתחתן נתפשת בעיני רבים ורבות בקהילה כ"גביע הקדוש" של המאבק לשוויון זכויות. התפישה הזו לא באה יש מאין - ודאי שלא במדינה שבה גם זוגות ההטרוסקסואלים רבים מופלים לרעה ואינם זוכים בשלל הזכויות הנובעות מהכרה ממסדית בזוגיות.
אך משום מה אצל רבות ורבים הולכת וגוברת התחושה כי הדרך לחופה הפכה לחזות הכול. נדמה כי מאבקים רבים של הקהילה כמעט שננטשו למען זכות, שהיא - למען האמת, אף על פי שהיא חשובה מאוד, בסיסית ביותר וקריטית עבור רבות ורבים - אינה הדחופה ביותר. הפתרונות הקיימים סבירים יחסית למדינה המפלה בין זוג לזוג גם מסיבות רבות אחרות.

התחושה שיתר המאבקים ננטשו עולה מהשטח, אצל מי שמדי יום חיות וחיים במציאות מורכבת ואף קשה. התחושה הזו נובעת בין השאר מכך שהשאלה האידאולוגית המהותית לא ממש נשאלת מחוץ לאקדמיה: האם הדבר החשוב ביותר לקהילה הוא להיטמע ולאמץ דפוסי חיים הטרו־נורמטיביים?

בניסיון להבין מה נזנח בדרך למה שנתפש כסמל העליון לשוויון הזכויות, שאלתי לדעת חברותיי וחבריי בפייסבוק. זו רשימה של כמה אלפים, שעשרות (אם לא מאות) מהם/ן נענו. אני רוצה להודות לכולכם/ן על הנושאים שהועלו. התשובות היו מעניינות ביותר – ומטרידות מאוד. ניסיתי לזהות דפוס מסוים במאות ההודעות שהתקבלו, ולמפות את שורת הדברים שאינם זוכים למענה מספק או לטיפול כלשהו על ידי הקהילה בזמן שאנחנו רצים לחגיגות "רבע עוף או בורקס" עם הדודים והדודות באולמי "הגן הרענן".

אין זו סתם רשימת תלונות וקיטורים מהגיגי לבי. אמנם אני האחראי למיפוי הדפוסים ולבחירת "הכותרות" בסדרת הטורים שיפורסמו כאן, אך הרשימה כל־כולה מקורה בדברים שעל ליבם/ן של נשים וגברים מהקהילה, שנענו לקריאתי. סדרת הטורים הזו נועדה לסייע לארגוני הקהילה, למוסדותיה ולפעילים/ות עצמאים/ות, בהמשך הדרך ולעודד יוזמות אנושיות נפלאות נוספות, כמו אלו שקהילתנו כבר נתברכה בהן.

זו אינה רשימה מדעית-אמפירית, ועם כל התקווה שכל הנושאים נסקרו, ושכיסינו את מטען הכאב הקהילתי, אשמח אם תוסיפו לרשימה בתגובותיכם/ן לכל טור וטור.

אני מקווה שבנוסף הרשימה תשמש תזכורת לכל אחת ואחד בקהילה לכך שיש עוד מקום רב לעשייה, לשינוי ובעיקר – לאנושיות. אז הנה נתחיל, הטור הראשון ברשימת הדברים שהוזנחו בדרך לחופה.

אלימות מינית, הטרדה מינית ו״תרבות אונס״ בקהילה

בחרתי להעלות דווקא את הנושא הכאוב הזה בראש ובראשונה מכיוון שמהדברים שנשלחו אליי עולה שדווקא שם לקינו בהשתקה, בדיכוי ובסטראוטיפים חריפים לא פחות, אם לא יותר, מאשר מחוץ לקהילה. הטיפול בפצעים המדממים הללו הוא שיאפשר, לטעמי, התבגרות קהילתית וגיבוש משמעותי יותר, שיקלו על ההתמודדות עם המאבקים האחרים. אסתכן בנידוי מהקהילה ואומר שדוגמה כואבת ומחרידה, אם כי עקיפה, לתוצאות של חוסר הרצון וחוסר היכולת של הקהילה להתמודד הנושא הזה בבגרות ובכנות, היא האירועים שלכאורה הובילו לטבח בברנוער. אבהיר ואומר: בעיני, השילוב הנורא של הומופוביה מופנמת, להט"בופוביה מוחצנת והימנעות מנטילת אחריות על יחסי הכוח שטמונים בחופש המיני הובילו לאירוע שזעזע את המדינה כולה. אבל זו אינה הדוגמה היחידה, אלא רק המפורסמת ביותר. הדוגמאות לכך נמצאות סביבנו כל הזמן.

המושג הפמיניסטי "תרבות אונס" אינו מוכר מספיק בקהילה. הוא מתאר תרבות המעודדת הטרדה מינית ואלימות מינית כלפי נשים על ידי גברים, ובמקרה של הקהילה הגאה – לא רק כלפיהן. זה ביטוי של תרבות פטריארכלית המדירה בעיקר נשים ממוקדי כוח. התנהגויות נפוצות בתרבות שכזו הן האדרה של גברים מסוג מאוד מסוים (גבריים, מבוגרים, עשירים, לרוב אשכנזים), חפצון והחלשה של נשים או של גברים "אחרים", סלחנות כלפי אונס והטרדה מינית והאשמת הנפגעות והנפגעים.

קטונתי מלדבר בשמן של הנשים או של כלל הקבוצות המוחלשות שמזוהות עם הקהילה הגאה, ואשמח אם בתגובות לטור יובאו דוגמאות לאופן שבו "תרבות אונס" מתבטאת בקהילה. אבל לאור השיחות הרבות שערכתי, התגבשה בפניי תמונה ברורה למדי, ועל חלקה ארחיב כאן.

כבר אפשר להגיד שהקהילה הגאה לוקה בתסמינים חמורים של "תרבות אונס". מותר וחובה להגיד את מה ש"אסור": יש פער אדיר בין החופש המיני הנפלא, שאפשר ורצוי לעודד, לבין יחסים שמתבססים על ניצול החולשות של הזולת. אלה שבעמדות כוח בקהילה (בעיני עצמם או בעיני אחרים) חייבים להסתכל על עצמם במראה מדי יום ולשאול מה הם עשו כדי שעוד מישהו או מישהי לא ייפגעו ולא ינוצלו; כיצד הם מנעו חפצון של אדם נוסף, דווקא בקהילה המתכנסת סביב שונות מינית ומגדרית.

יותר מכול, עליהם לנסח מחדש באופן חד וברור עבור עצמם ועבור כל הכפופים/ות להם את גבולות החופש המיני שלהם. טועה מי שחושב/ת שרק בברנוער היו יחסים מיניים ואישיים בעייתיים או פסולים בין "בכירים בקהילה" לא/נשים מקבוצות מוחלשות.

הזנות בקהילה, "תומך-נתמך" ועוד מימדים לניצול

אם לפרוט את העניין, ואשמח אם תרחיבו בעניין בתגובות לטור, זה מתחיל בהתייחסות בסיסית, כלשהי, שלא ממש קיימת, לנושא הזנות בקהילה, כולל טיפול בעובדות ובעובדי מין ובסיוע להם/ן, אם יש להם/ן עניין בכך. הדבר מתחבר, באופן טבעי, גם לטרנספוביה בחברה ובקהילה, אבל על כך ארחיב בטורים הבאים.

הדברים נוגעים גם להתמודדות עם יחסי "תומך-נתמך" ולחינוך של הומואים בגירים, לדוגמה, לכך שהם יכולים לסייע להומואים צעירים מבלי לצפות או לדרוש תמורה מינית. חשוב להבהיר: לא כל היחסים הבין דוריים הם פסולים. ישנן מערכות יחסים נפלאות ויפות שבהן פער הגילאים לא משמש בסיס לניצול מיני של מי מהאנשים שבקשר. פעמים רבות פער הגילאים ביחסי "תומך-נתמך" הוא שולי, וזה הפער הכלכלי והמעמדי שמוביל לניצול.

באותה מסגרת של חינוך צריך לעודד את הנוער ואת הצעירים והצעירות, ללמוד לעמוד על המשמר בעצמם/ן ולגדול לתוך הקהילה המורכבת הזאת בעיניים פקוחות. סדנאות שכבר התחילו להתקיים במסגרת איגי שבהן לומדים לסרב ולעצור הטרדה מינית, הן מבורכות ויש להרחיב אותן.

יש עוד דוגמאות רבות לכך, אבל במסגרת ההתמודדות עם נושא הפגיעות המיניות והאלימות המינית בקהילה יש תחום קריטי שהוזנח באופן כמעט נפשע: אתרי ההיכרויות. במרדף אחר החופש המיני נכנסנו לאטרף של עיוורון והתחלנו להתייחס לאנשים, ולעצמנו כאל מטחנות בשר. בנושא זה, אני חייב להודות, קטונתי מלהציע דרכי התמודדות עם העולם המקוון, שכולל בעלי אתרים שאינני בטוח שמעוניינים להקשיב.

אבל לא הכל שחור: לאחרונה עלו כמה יוזמות מבורכות להתמודדות עם הפגיעה המינית בקהילה, בין היתר במסגרת שקמ"ה (בסיוע המרכז הגאה והמרכז לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית), נערך כנס בנושא במכללת תל חי ועוד.
אני תקווה שהיוזמות הללו יפרחו ויישאו פרי. אם הנושא יטופל באופן רציני, מתוך התמודדות בוגרת ואחראית, יש סיכוי שהקהילה תיראה קצת פחות כמו אוסף של א/נשים שנאלצו להגיע אליה, ויותר כמו קהילה מגובשת ובריאה, שבה יש אחריות הדדית בד בבד עם חופש מיני ומגדרי.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...