Lou Reed performing at the Hop Farm Music Festival on Saturday the 2nd of July 2011
לו ריד. צילום: Man Alive!, Flickr.
עוד בתרבות ובידור
 >  > 

הליכה אחרונה על הצד הפרוע

לו ריד, שמת השבוע בגיל 71, היה יוצר פורץ דרך וייחודי שהשפעתו על המוזיקה ותרבות הרוק בכללותה תיזכר לשנים ארוכות. לצד זאת, הוא היה גם אייקון ביסקסואלי, קווירי וג'נדר-רדיקלי, שניהל מערכות יחסים עם גברים ונשים, האמין שגברים מאופרים זה דבר יפה וגילה כי בנעוריו עבר טיפולי המרה כדי "לתקן" את נטייתו המינית ולהפוך אותו מהומו לסטרייט. פרידה מכוכב

ביום ראשון השבוע, הלך לעולמו לו ריד, בן 71 היה במותו. הקריירה המוזיקלית שלו התחילה עם ה-Velvet Underground, והמשיכה לקריירת סולו עד השנים האחרונות. הוא זכה להכרה והערכה רבה ותרומתו להעשרת עולם הרוק הייתה ברורה וידועה, גם אם הוא התקשה לשחזר את הצלחת להיטו הגדול "Walk on the Wild Side" .

אך לצד תרומתו למוזיקה ולתרבות הרוק, הייתה לו גם תרומה גדולה בהיותו אייקון ביסקסואלי, קווירי וג'נדר-רדיקלי, ועל כן ראוי להתייחס אליו במרחב הלהטבא"קי. את הלהיט הגדול ביותר שלו, "Walk on the Wild Side", כאמור, הוציא ריד בשנות ה-70, שנות העדנה של הקהילה הגאה. הוא עוסק, בין היתר, בתופעת הזנות בקהילה ההומוסקסואלית והקווירית בכללותה, אם כי יש לו גם לא מעט משמעויות אחרות.

לו ריד אמנם מעולם לא עלה על הבמה והגדיר עצמו כביסקסואל, הומוסקסואל, פאנסקסואל, או ג'נדרקוויר, אך הוא היה ידוע באורח חיים נהנתני ולא שמרני. ידוע גם שבתור נער, גילה נטיות הומו / ביסקסואליות, מה שהחריד את הוריו, שמיהרו לשלוח אותו לטיפולי המרה שכללו נזעי חשמל. לחוויות האלה התייחס בשירו “Kill Your Sons”. סביר להניח שטיפול פסיכיאטרי פולשני ואלים כזה, שהיה מקובל בשנות ה-50, אכן לא היה חוויה מעודדת ומעצימה והוא השאיר חותם רב על היוצר.

על הבמה, בימי הגלאם רוק, הוא הרבה להתאפר, לעיתים עד כדי מראה אנדרוגני. היתה לו תקרית היאבקות עם דיוויד בואי, ושמועות ייחסו לו קשר מיני עם הצלם בילי ניים. יותר ברור שהיה לו רומן עם טרסנג'נדרית בשם רייצ'ל, שלעיתים היה מדבר עליה בלשון זכר. על האשה שנשא לאחר מכן, סילביה מוראלס, נטען שעבדה בתור מלכת סאדו. מאוחר יותר הם התגרשו, ב-2008 נישא ללורי אנדרסון אחרי שנים של חברות.

עם זאת, לו ריד מעולם לא תיאר את עצמו מפורשות כקוויר. בראיון מעמת עם לסטר בנגס, הוא שמר על עמימות. "מקובל להגיד שכולם ביסקסואלים, אני חושב שזה לא ממש. יכולתי להגיד שאם שירים שלי עוזרים לגבש זהות השגתי משהו בחיי, אבל אני ממש לא מרגיש ככה, אלבום מוזיקלי לא יכול לעשות זאת.. להרבה אנשים תהיה התנסות או שתיים וזהו... בזמן שנער מגיע לבגרות מינית זה כבר נתון... גברים מאופרים זה כיף, למה אסור לגברים להתאפר כמו נשים".

ועם זאת, יש לזכור שמדובר בראיוון מלפני 40 שנה, ואפשר לומר שהוא השיב באומץ יחסית לתקופה בה בהרבה מדינות מערביות הומוסקסואליות לא היתה חוקית ועותקי הספרים שלא כללו את עצם ההומוסקסואליות ברשימת ההפרעות הנפשיות רק יצאו ממכבש הדפוס.

בגלל השנים בהן פעל והמאפיינים הנזילים של זהותו, קשה לקבוע איך בדיוק לו ריד הגדיר את עצמו. הוא לא הסתיר את זאת שעבר טיפולים שמטרתם המרת הנטייה המינית, ושסבל מהם מאוד. הוא אמנם יצא עם נשים, אבל במקביל לא הכחיש שהיו גם גברים בחייו. לכן, יחסית לאדם שנולד באווירה השמרנית של אמצע המאה הקודמת, אפשר לראות בו אייקון ביסקסואלי, ולאמץ את הזיכרונות הנפלאים ממנו ואת המוזיקה שהשאיר אחריו, אל חיקנו.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...