שרון הורנשטיין. צילום: צילום אישי.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

"חובתה של עיריית חיפה לדאוג לקהילה הגאה"

שרון הורנשטיין, מחלוצי הקהילה בחיפה, שומר על אופטימיות ומקווה שיוקם ארגון חדש שימלא את מקומו של הפורום החיפאי, וידאג לייצוג האינטרסים של הקהילה הגאה בעיר. בשיחה עם אורון רז הוא מספר על הקמת הפורום לפני כ-15 שנה, על השינויים שעברה האקדמיה ביחסה ללהט"בים ועל הייחוד של חיפה במפה החברתית הישראלית

שרון הורנשטיין, ממקימי הפורום החיפאי ב-1999, מכהן כיום כראש הקליניקה לזכויות אדם בחברה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה וכדירקטור באגודה לצדק חלוקתי. כל זאת בנוסף לפעילותו כעורך תוכן וכמשפטן במיזם כל־זכות וכיועץ המשפטי לחוג הגאה של מפלגת העבודה. הוא אחד מעמודי התווך של הקהילה הגאה באקדמיה, ומחלוצי הפעילים בחיפה. על רקע פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פגשתי אותו לשיחה על אקדמיה בכלל ואוניברסיטת חיפה בפרט, ועל חיי הקהילה בחיפה.

הורנשטיין מסביר שהאקדמיה עברה שינוי רחב היקף בשנים האחרונות, בכל הקשור למחקרים העוסקים בקהילה הגאה ובזכויות להט"בים. "הטאבו שהיה על הנושא הלהט"בי בשיח הציבורי הולך ונעלם, אם כי אני לא חושב שהוא היה אי־פעם טאבו באקדמיה" אומר הורנשטיין. "מטבע הדברים בעבר היו פחות מחקרים שעסקו בסוגיה, בין היתר מהטעם שלא היו מספיק חומרי גלם ומושאים למחקר - מספר פסקי הדין שעסקו בגייז היה קטן, פחות להטב"ים יצאו מהארון ולא ניתן היה לראיין אותם, כך שהיה קושי בערכית סקרים, שאלונים ומחקרים איכותניים אחרים. חמור מכך, לא פעם מחקרים שבוצעו על הקהילה חטאו באתנוצנטריות הטרוסקסואלית".

האתנוצנטריות ההטרוסקסואלית נוצרת, לדברי הורנשטיין, כאשר סוגיות להטב"יות נחקרו ונבחנו, אבל מנקודת המבט ההטרוסקסואלית של החוקרים, עם מושגי היסוד שלהם - דבר שגרם להטיה יסודית של המחקר. "בעבר היו שואלים למשל 'מי הגבר ומי האישה בתוך מערכת היחסים הזוגית?', בעוד שכיום ברור שזו שאלה שאין לה מקום במחקר והיא אינה רלוונטית ואולי גם פוגענית. אין ספק שהימצאותם של חוקרים מהקהילה באקדמיה והתפתחות המחקר הפמינסטי תרמו תרומה מכרעת להתפתחות השיח האקדמי בסוגייה זו".

לרוב משייכים את עיקר השינוי במחקרי להט"ב בארץ לאוניברסיטת תל-אביב. מהו הייצוג של הקהילה באוני' חיפה?

״מההיכרות שלי עם אוניברסיטת חיפה, הנטייה המינית מעולם לא היתה נושא לוויכוח. עובדת היותך גיי לא היוותה חיסרון, אך גם לא יתרון. יש באקדמיה לא־מעט הומואים ולסביות. הייתי שמח לראות יותר טרנסג'נדרים", אומר הורנשטיין.

לדבריו, לכל אורך השנים, "בסיטואציות הרגישות והחשובות שבהן מחויבותה של האקדמיה לזכויות אדם עמדה למבחן, אוניברסיטת חיפה פרעה את השטר - החל מגינויים פומביים להתבטאויות הומופוביות מפי נשיא האוניברסיטה עצמו, וכלה בתמיכת אגודת הסטודנטים בארועי הגאווה האחרונים".

מה חלקם של המרצים והחוקרים בתהליך?

"חוקרים מהאוניברסיטה התגייסו, לדגומה, לכתיבת חוות דעת תומכות בעתירה לבג"ץ נגד פסילת תוכניות על נוער להט"בי בטלוויזיה החינוכית. גם מרצים שאינם מהקהילה תרמו לתהליך. פרופסור עוז אלמוג, למשל, היה חבר בצוות ההיגוי שהכין את סקר הצרכים של הקהילה לקראת פתיחת המרכז הגאה בתל אביב".

הורנשטיין מספר גם על תרומתה של הקליניקה לזכויות אדם בחברה בפקולטה למשפטים  - "מדובר בתוכנית אקדמית שבה משתתפים חברי סגל, עורכי דין וסטודנטים נבחרים, המשלבים עיון אקדמי עם פעילות משפטית בקרב קהילות מוחלשות במטרה לזהות חסמים למימוש זכויות משפטיות. לצד ייצוג פרטני וטיפול אישי, מתחקים הסטודנטים והסגל אחר בעיות מערכתיות במטרה להציע שינוי מדיניות או שינוי חקיקתי על מנת להסיר את החסמים העומדים בפני אותן קהילות, שמלכתחילה הן מוחלשות, ותוך בחינת יכולתו של המשפט לשמש כלי לשינוי חברתי".

באילו תחומים הקליניקה פועלת?

"בין היתר פועלת הקליניקה בתחום הדיור, נפגעי נפש, אנשים עם מוגבלויות וקהילת האינטרסקס. הקליניקות המשפטיות אינן מתוקצבות ע"י המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), מה שמחייב את הפקולטה להשיג מימון חיצוני. לשמחתנו, מחויבותם של דיקני הפקולטה בעבר ובהווה לקליניקות היתה והינה בלתי־מתפשרת, דבר שמאפשר את המשך קיומן ופעילותן".

הקהילה החיפאית על פרשת דרכים

שנה חלפה מאז סגירתו של הפורום החיפאי לאחר שנקלע לקשיים תקציביים, ועדיין לא ברור אם יימצא לו יורש.  הורנשטיין, ממקימי הפורום לפני 15 שנה, מספר על הסיבות להקמות הפורום בשעתו ועל מקומו בקהילה, ומצר על סגירתו.

"הפורום החיפאי נוסד בשנת 1999 על ידי פעילים מקומיים ובתמיכה לוגיסטית כלכלית ומקצועית של מרכז חינוך ליאו באק. הוא נוסד מתוך ההכרה בכך שכדי שקהילה תוכל להיאבק ולקבל את זכויותיה ומענה לצרכיה, היא צריכה לנהל את המאבק מבפנים ועל ידי פעילים מקומיים. עד הקמת הפורום החיפאי, היה בחיפה סניף של האגודה הארצית אך הפעילות בו הייתה מינורית ולא רציפה. החזון שלנו היה להקים בית לקהילה - מרכז קהילתי שייתן מענה לצרכים התרבותיים, המשפטיים, הפסיכו-סוציאליים של חברי הקהילה מכל אזור הצפון ושינוהל וינווט בידי פעילים ופעילות מהעיר", הוא אומר.

לדבריו "לצד הפעילות המקומית שאפנו להיות חלק מהמאבק הארצי לשוויון זכויות מלא לחברי קהילת הלהט"ב בשיתוף ארגוני הקהילה האחרים. דגש מיוחד שמנו על מעורבותן של נשים בפעילות הפורום ובוועד המנהל של הפורום - ראינו את במאבק הלהטב"י חלק ממאבק רחב יותר לשוויון בין המינים".

והחזון הוגשם?

"בית הפורום נחנך ב-13/6/2002 בהשתתפות חברי כנסת וחברי מועצת העיר, כאשר שיאו של הערב היה הגעתו של ראש העיר דאז, עמרם מצנע, שבתחילה סירב לאשר את הגעתו. מצנע נשא את אחד הנאומים הכי פרו־להט"בים ומרגשים שראש עיר יכול היה לשאת. שנה לאחר מכן הפקנו לראשונה את מצעד הגאווה הראשון ובמהלכו נסענו ברחבי חיפה, צעדנו במרכז הכרמל, וקינחנו בהופעה של קורין אלאל (בהתנדבות). זו הייתה הפעם הראשונה שהקהילה בחיפה יצאה החוצה לרחובות. ולאורך כל המסלול הצטרפו עוד ועוד חוגגים. זו הייתה גם הפעם הראשונה שעיריית חיפה השתתפה במימון אירוע של הקהילה".

הורנשטיין מזכיר עוד ש"הצלחנו במאבק מול משרד הפנים שסירב להעניק אשרת עבודה לתושב גרמניה שעלה לארץ כדי לחיות עם בן זוגו. משרד הפנים התעקש להעניק לו אשרת תייר (שמוגבלת לשישה חודשים ואינה מאפשרת עבודה). לאחר שהגשנו ערעור על החלטת, משרד הפנים, התקבלה האשרה המבוקשת."

עם אילו קשיים התמודדם?

"ככלל הדרך לא הייתה קלה. היו לא מעט אנשים שניסו לשים רגליים - לא־פעם דווקא גורמים מהקהילה עצמה. טוקבקיסטים בעילום שם שמפרסמים תגובות ארסיות והקנטות אישיות כלפי הפעילים המתנדבים, אפילו ארגונים קהילתיים מסוימים חיבלו לא פעם בפעילות הפורום במסגרת המאבק על קרדיט או על תקציב. אבל עיקר הקושי היה בגיוס מתנדבים שיתחזקו את הפעילות באופן שוטף".

סגירתו של הפורום החיפאי צריכה להדאיג את הקהילה?

"מאחר שאיני מתגורר בחיפה זה עשור, קשה לי לדבר בשם חברי הקהילה המקומית. לא ברור לי עד כמה יש ביקוש וצורך במרכז קהילתי, בוודאי היום בעידן האינטרנט. מאידך, ההיסטוריה החיפאית מלמדת שכאשר היה ארגון להט"בי חזק ופעיל בעיר, התפתחו במקביל מקומות בילוי 'גיי פרנדלי'. עם זאת, אין לי ספק שמתפקידה של רשות מקומית לדאוג לצרכים של כל הקהילות החיות בה, ועל כן זוהי חובתה של עיריית חיפה לדאוג למציאת מבנה ותקציבים לפעילות של הקהילה".

כיצד לדעתך צפוייה הקהילה בחיפה להשתנות בשנים הקרובות?

"חיי הקהילה הלהט"בית בחיפה ראו כבר עליות ומורדות וכנראה עוד יראו כאלה בהמשך. המפתח לחיותה של הקהילה הוא בהתגייסות של פעילות ופעילים לעשייה. ככל שיהיו יותר פעילים/ות ובעיקר הטרוגנים שאינם בהכרח מזוהים עם צד אחד במפה הפוליטית-מפלגתית, יהיה קל יותר לייצר שיתופי פעולה עם גופים אחרים בחברה האזרחית ולנהל מאבק אזרחי משותף. צריך לזכור: חיפה אינה תל אביב - ולא צריכה להיות תל אביב. יש לה ייחודיות משלה וצריך לשמור עליה".

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...