עוד בחדשות ודעות
 >  > 

חוזה את הנולד

מהו הסכם להורות משותפת בין בני זוג מאותו המין, מה ניתן לכלול בו, איך ביהמ"ש מתייחס אליו, ומדוע חשוב שהורים והורים שבדרך יחתמו על אחד

זוג לסביות שמתכננות ללדת ילדים/ות ולגדל אותם/ן ביחד - שואלות: במדור הקודם דנת בהסכמים לחיים משותפים בין בני/בנות זוג מאותו המין, וציינת שתרחיבי בהמשך גם לגבי הסכמים להורות משותפת. נשמח לשמוע מה המשמעות של הסכם כזה? מה הוא כולל? האם אפשר לערוך הסכם הורות לפני שהילדים נולדו?

זוג הומואים שמגדלים יחד ילדה שאומצה בחו"ל - שואלים: המדינה לא מכירה בהורות המשותפת שלנו לגבי הילדה שאנחנו מגדלים יחד. האם הסכם להורות משותפת מבטיח את המעמד שלנו כשני אבות?

תשובתה של עו"ד עירא הדר:
הערה: התשובה נכתבה הפעם בלשון נקבה, אך האמור בה מתייחס לכל המינים.

מהו הסכם להורות משותפת בין בנות/בני זוג מאותו המין?

נכון להיום מדינת ישראל אינה מכירה בהורות המתקיימת בפועל בין שתי אמהות, ומסרבת לאפשר אימוץ בתוך המשפחה הלסבית (על המאבק בעניין זה אתייחס באחד המדורים הבאים). העיגון המשפטי היחיד שניתן לקבל בהקשר להורות ההומו-לסבית הוא באמצעות צו אפוטרופסות לאם הלא ביולוגית (גם על כך ארחיב בעתיד). האפוטרופסות מעניקה עיגון משפטי חשוב לקשר שבין האם הלא ביולוגית לבין הילדים המשותפים, אך עיגון זה הוא חלקי בלבד, והוא אינו מגדיר את מסגרת החובות והזכויות שכל אחת מבנות הזוג נוטלת על עצמה כלפי הילדים, ואינו ממצה את מכלול ההבנות שיש לקבוע בהקשר להורות המשותפת. כדי לקבוע ולהסדיר את כל אלה מבחינה משפטית - יש צורך בהסכם להורות משותפת.

עיקרו של הסכם ההורות הוא בהצהרה על הכוונה לכונן הורות משותפת, תוך מתן תוקף משפטי מחייב, ככל הניתן, לשותפות שבין שתי האמהות. הסכם זה כולל התחייבות של בנות הזוג האחת כלפי רעותה בדבר יצירת שיתוף, מלא או חלקי, בגידול הילדים. כך, למשל, ניתן לקבוע בהסכם כי בפועל שתי בנות הזוג תשמשנה כשתי אמהות שוות מעמד וזכויות, ללא קשר לשאלה מי ילדה את הילדים, תוך ששתיהן נוטלות על עצמן אחריות הדדית מלאה לכל ענייניהם של הילדים, לרבות החינוכיים, הבריאותיים, הכלכליים וכו'.

חשוב לזכור שבאמצעות הסכם כזה לא ניתן ליצור את הסטטוס הפורמלי של הורות, שאותו רק המדינה יכולה להעניק. בדומה להסכם זוגיות, שאינו שקול לנישואים ומחייב רק את בני הזוג החתומים עליו (ראו במדור הקודם), כך גם הסכם הורות אינו מקנה לאם הלא ביולוגית את הסטטוס של הורה, אינו מאפשר לה לרשום את הילדים בתעודת הזהות שלה ואינו מקנה לה ולילדים הטבות שונות הניתנות על ידי המדינה מכוח המעמד של הורה-ילד (למשל, לעניין ירושה, מזונות, ביטוח לאומי ועוד).

יחד עם זאת, דווקא משום שההורות המשותפת במשפחה ההומו-לסבית אינה מוכרת, בשלב זה, על ידי המדינה, הרי שבמיוחד במקרה שבין האמהות התעוררה מחלוקת בעניין הנוגע לילדים, יש להסכם ההורות חשיבות מכרעת עבור שתיהן, וההסכם מעניק לכל אחת מהן את הבסיס המשפטי להיאבק על זכויותיה.

על האופן שבו בתי המשפט בישראל מתייחסים להסכמים להורות משותפת

בכל מקרה שבו סוגיה הנוגעת לקטינים נדונה בבתי המשפט, היא נבחנת לפי אמת המידה של טובת הילד. לכן חשוב שהאמהות תבהרנה באמצעות הסכם ההורות כי הן שמו לנגד עיניהן את טובת ילדיהן, וכי ההסדרים שקבעו משרתים את טובת הילדים. אחרת בתי המשפט עלולים להגיע למסקנה שטובת הילדים מחייבת לסטות מהוראות ההסכם, ולבחור עבור הילדים בהסדר שונה מזה שנקבע על ידי בנות הזוג.

הנושא של הסכמים להורות משותפת נדון עד היום בפני בתי המשפט בשני מקרים נפרדים ובשני הקשרים שונים, שכל אחד מהם מעיד על החשיבות הרבה הנודעת לעריכת הסכמים כאלה מבעוד מועד, ועל האופן בו בתי המשפט בוחנים את סוגיית טובת הילד:

המקרה הראשון הסכסוך בין יעל וענת

סיפורן של יעל וענת (שמות בדויים), אשר נדון בבתי המשפט בארץ מאז שנת 1998, מלמד עד כמה חשוב לעגן בהסכם את ההסכמות בין בנות זוג באשר לקשר ביניהן ובינן לבין ילדיהן, וכיצד במקרה של סכסוך בין בנות הזוג, עשויות להיות להסכם כזה השלכות פרקטיות מרחיקות לכת על תוצאות הדיון.

במקרה זה יעל תובעת מענת, בת זוגה לשעבר, זכויות ביקור ואפוטרופסות לגבי הילדה שענת ילדה במהלך הקשר ביניהן. בנות הזוג מעולם לא ערכו הסכם, ולא העלו על הכתב את ההסכמות שהיו ביניהן לגבי חייהן והורותן. בהעדר הסכם כתוב, טוענת יעל כי בינה לבין ענת, האם הביולוגית, היתה הסכמה בעל פה, שאף בוצעה בפועל, שלפיה שתיהן שימשו לילדה כאמהות שוות זכויות, ולכן היא זכאית להמשך קשר עם הילדה גם לאחר פרידתן של בנות הזוג. ענת מכחישה שהיא ויעל הסכימו על הורות משותפת, וטוענת כי גם אם היה ביניהן הסכם כזה, הרי שהסכם להורות משותפת בין שתי נשים אינו תקף. היא אף כפרה בסמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתביעה, וטענה כי זוג נשים כלל אינן יכולות להיחשב כבנות זוג או כמשפחה.

כל שלוש ערכאותיו של בית המשפט (בימ"ש לענייני משפחה, המחוזי והעליון) דחו את טענותיה המקדמיות של האם הביולוגית כנגד האפשרות ליצור הורות משותפת של שתי נשים באמצעות הסכם ביניהן. נקבע שאי אפשר לשלול על הסף את האפשרות ששתי הנשים הסכימו על הקמת משפחה שבראשה שתי אמהות, ושאם כך נעשה - אין לשלול על הסף את תוקפו של הסכם כזה. בית המשפט אף קבע שבחברה שמאפשרת מתן תרומות זרע ללסביות, ותופעה זו הופכת מוכרת ונפוצה - אין לראות כנוגד את תקנת הציבור הסכם המגדיר את טיב הקשרים שיהיו בין הצדדים לבין הילד שיוולד באמצעות תרומה שכזו. נקבע כי טובתה של הילדה מחייבת לבדוק אם יעל באמת שימשה לה כדמות משמעותית, ואם יעל תוכיח כי בפועל שימשה לילדה כאם - הרי שהיא זכאית לזכויות כלפי הילדה.

יחד עם זאת, בהעדר הסכם כתוב אשר מעגן באופן מפורש את ההסכמות בין בנות הזוג לעניין מעמדן וזכויותיהן כלפי הילדה, נמנע מבתי המשפט לקבוע באופן מיידי וברור אם אכן היתה בין יעל וענת הסכמה לגבי הורות משותפת. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה כדי שישמע בפירוט את טענותיה של כל אחת מהנשים, ויקבע מה הוסכם ביניהן, והאם טובת הילדה דורשת להכיר בזכויות התובעת גם לאחר פרידתן. וכך, למרות שכל טענותיה המקדמיות של ענת נדחו על ידי בתי המשפט, נאלצת יעל לערוך מאבק משפטי ממושך, שאורך שנים רבות, שבמהלכן אין כל קשר בינה לבין הילדה. בנסיבות אלה, של ניתוק מתמשך בין הילדה ליעל, מתקשה בית המשפט לקבוע כיום כי טובת הילדה הינה לחדש את הקשר עם יעל, ומצבה המשפטי של יעל הפך למורכב וקשה עוד יותר. טרם ניתנה הכרעה סופית בתיק.

כפי שניתן ללמוד ממקרה עצוב זה, לזמן יש חשיבות מכרעת בשאלות הנוגעות להחזקת ילדים. לפיכך האפשרות להוכיח בקלות ובמהירות, באמצעות הסכם כתוב ומחייב, מהי המסגרת המשפחתית שבה גודלו הילדים - עשויה לקבוע את כל מהלך הדיון ולהכריע את הכף.

המקרה השני - אישור הסכם מזונות בין בנות זוג

בסוף שנת 2002 נתבקש בית המשפט לענייני משפחה בב"ש לאשר הסכם להורות משותפת בין בנות זוג. בית המשפט אישר את החלק בהסכם הדן במזונות הילדים, תוך שקבע כי מדובר בחוזה המיועד לשמור על טובת הקטין. לעומת זאת, לגבי הסכמת בנות הזוג כי במקרה של פרידה ביניהן ישמר קשר הדוק בין האם הלא ביולוגית לקטין נקבע כי מדובר בהצהרת כוונות שנרשמה בפרוטוקול, שאותה יהיה צורך לבדוק בהתאם לטובת הקטין אם בעתיד יתעורר בכך הצורך.

למרות שבית המשפט נמנע מלאשר את ההסכם ההורות בכללותו, ברור שבמצב המשפטי המפלה שאינו ממהר להכיר בהורות המשותפת של שתי אמהות, יש חשיבות רבה למתן ביטוי מפורש לרצונן של בנות הזוג מבעוד מועד ומתוך אהבה ופרגון. אין זה רצוי שסוגיית ההכרה במשפחה הלסבית תיבחן דווקא במהלך סכסוך בין בנות הזוג, שאז עלול הדבר לפגוע בכל הצדדים, ובמיוחד בילדים.

על חשיבותו של הסכם ההורות עבור שתי האמהות

במדור הקודם הרחבתי אודות החשיבות הרבה הנודעת לעריכת הסכמים בין בני ובנות זוג מאותו המין, והדברים יפים, בשינויים המחוייבים, גם להסכמי הורות. בהקשר להסכמי הורות חשוב לציין שהגדרת טיב היחסים בין בנות הזוג בהקשר לילדים נדרשת לשם הגנה על הזכויות של שתיהן, ובאה לשמור הן על האינטרסים של האם הביולוגית והן על אלה של האם הלא ביולוגית.

האם הביולוגית - הסכם ההורות מבטיח לאם הביולוגית שזוגתה תשמש שותפה פעילה בכל היבטי ההורות, ותחלוק איתה את המעמסה הנפשית, הפיזית והכלכלית הכרוכה בגידולם, וזאת לא רק מכוח אהבתה ורצונה הטוב, אלא גם מכוח התחייבות משפטית מפורשת שנטלה על עצמה. התחייבות זו תעמוד בתוקפה גם במקרה שהזוגיות תתפרק, ותבטיח, למשל, לאם הביולוגית שזוגתה לא תוכל להתכחש לחובתה להמשיך להשתתף בנטל מזונות הילדים.

האם הלא-ביולוגית - כפי שראינו במקרה של יעל וענת, הסכם ההורות הוא קריטי גם עבור האם שאינה מוכרת באופן רשמית, אשר זכויותיה כלפי הילדים נובעות אך ורק מההסכמות וההבנות שבינה לבין האם הביולוגית, ומכוח החלטתן המשותפת לשמש כשתי אמהות. מאחר שבהעדר הסכמות אלה, אין לאם הלא ביולוגית שום מעמד לגבי הילדים, הרי שיש חשיבות רבה לכך שהסכמות אלה תגובשנה לפרטיהן במסמך משפטי מחייב שיכלול דיון מעמיק בכל הנקודות הרבות הרלבנטיות להורות, ויבטיח שבשום מקרה האם הלא ביולוגית לא תוכל להתכחש למעמדה של זוגתה לגבי הילדים ולזכויותיה כלפיהם, וכי גם במקרה של פרידה - יובטח לה המשך קשר רצוף עם הילדים.

מה כולל הסכם להורות משותפת?

הסכם להורות משותפת יכול להיכלל במסגרת הסכם כולל לחיים משותפים (ראו מדור קודם), ויכול לעמוד בפני עצמו כהסכם ספציפי המיועד אך ורק להסדרת סוגיות הנוגעות להורות. כך או כך, מאחר ונושא גידול ילדים הינו נושא סבוך ורגיש במיוחד, הטומן בחובו שאלות חינוכיות, כלכליות, בריאותיות ועוד מגוון רחב של שאלות מהותיות המלוות את חיי המשפחה לאורך שנים, הרי שכדאי לייחס לנושא זה תשומת לב רבה במיוחד, על מנת להסדיר את כל היבטיו באופן משפטי מחייב וממצה. כמובן שכל הסכם נערך בהתאם לצרכיהן ותפיסת עולמן של בנות הזוג, והן מוזמנות לצקת בו את התכנים האישיים והייחודיים המתאימים להן ולילדיהן.

הסכם הורות טוב וממצה כולל התייחסות לפרטי ההורות המשותפת בשלושה מצבים: במהלך החיים המשותפים, במקרה של פרידה בין בנות הזוג, ובמקרה של פטירה של אחת האמהות או של שתיהן:

הפרק הדן בהורות המשותפת במהלך החיים המשותפים פרק זה מצהיר על הכוונה לכונן הורות משותפת; מעניק לשותפות ההורית תוקף משפטי מחייב ככל הניתן; מגדיר מי יחשבו כילדים משותפים של בנות הזוג; מעגן את קשר האחים הלא ביולוגי המתקיים במקרה שכל אחת מהאמהות ילדה; קובע את מסגרת ההורות המשותפת ואת מידת השותפות והאחריות שכל אחת מהאמהות נוטלת על עצמה כלפי הילדים, לרבות קבלת החלטות הנוגעות לגידולם, ולרבות האחריות לשלומם ורווחתם, למזונותיהם וכו'.

הפרק הדן בהורות המשותפת במקרה של פרידה בפרק זה חשוב לקבוע הסדר ממצה ומקיף ככל הניתן לגבי האופן שבו תתקיים ההורות המשותפת במידה והזוגיות תתפרק. יש להבהיר שקשר ההורות בין כל אחת מהאמהות לבין כל אחד מהילדים המשותפים, אינו מותנה בהמשך הזוגיות, והוא ימשיך להתקיים גם אם בנות הזוג תיפרדנה. ניתן לקבוע היכן יתגוררו הילדים במקרה של פרידה; האם תישמר שותפות הורית שוויונית (משמורת משותפת) או שמא אחת האמהות תוגדר כבעלת הזכות להחזיק בילדים, תוך הגדרת זכויותיה של האם השניה; כיצד להבטיח את הקשר בין כל הילדים, גם במידה שיש להם אמהות ביולוגיות שונות; מי יטפל בילדים; איך יתקבלו ההחלטות בעניינם; איך יתחלק נטל המזונות; מה יקרה אם אחת האמהות תרצה לעבור להתגורר בחו"ל ועוד שאלות מהותיות שחשוב לתת עליהן את הדעת.

הפרק הדן בהורות המשותפת במקרה של פטירה למרות שהחוק קובע כי כל הסדר המתייחס למקרה של פטירה יש לעגן באמצעות צוואה בלבד, חשוב לכלול גם בהסכם ההורות הצהרת כוונות לגבי גורלם של הילדים אם חלילה תתרחש פטירה במשפחה. ניתן להתייחס למצב של פטירה של האם הביולוגית, תוך הבטחת המשך קיום הקשר ההורי בין האם השניה לילדיה הלא ביולוגיים. ניתן לקבוע גם מי יטפל בילדים במקרה שחלילה שתי אמהותיהם תלכנה לעולמן. למרות שלא קל לדון בעניינים שכאלה בעת תכנון הרחבת המשפחה או בעת הגדרת המסגרת שלה, הרי שחשוב לזכור שבמיוחד בעיתות טרגיות יש להבטיח את מעמדה של האם הלא ביולוגית ואת טובתם של הילדים, ולמרות התקווה שלעולם לא יהא צורך במימוש הסדרים אלה, רצוי לא להדחיק גם שאלות כואבות וקשות, וחשוב שההסדרים לגביהן יועלו על הכתב באופן מפורש וברור, ויבטאו את רצונן של בנות הזוג.

האם ניתן לערוך הסכם להורות משותפת לפני הולדת הילדים?

כן, אפשר, ואף מומלץ. חשוב לזכור שלעיתים רבות הכוונה לעשות ילדים הופכת לתכנית ברת ביצוע רק במסגרת הזוגיות. נשים רבות אינן מעוניינות לעשות ילדים לבדן, והן מבקשות לצאת למסע הארוך והמפרך של ההורות רק לאחר שמצאו שותפה המחוייבת למסע בדיוק כמוהן. במקרים שבהם ההתחייבות ההורית היא התחייבות ששתי בנות הזוג נוטלות על עצמן כתנאי להולדת הילדים, הרי שחשוב להגדירה לפרטיה עוד בטרם הולדת הילדים, על מנת להבהיר היטב את מסגרת ההורות המשותפת.

יתרה מכך, עצם עריכת ההסכם והצורך לבדוק לעומק את מהות היחסים בתוך התא המשפחתי הם תהליך חשוב, אשר מבהיר לבנות הזוג את מסגרת חייהן כאמהות, ומסייע להן לתכנן את חייהן לעתיד הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית.


הערה: להסכמים לחיים משותפים יש משמעות משפטית מכרעת לגבי עתידכם/ן הכלכלי והמשפחתי, ולכן נדרשת זהירות רבה בעת עריכתם. כתבה זו אינה מהווה הדרכה לעריכת פעולות משפטיות כלשהן, ומומלץ להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום בטרם חותמים על מסמכים משפטיים כלשהם. בכל מקרה, אין לראות באמור במדור זה משום תחליף לייעוץ משפטי אישי, המבוסס על בחינה פרטנית של נסיבות המקרה הרלבנטי לכל אחד ואחת, ואשר במסגרתו ניתן מענה משפטי ייחודי.

שאלות, הצעות ותגובות ל"בדלתיים פתוחות" - המדור המשפטי של עו"ד עירא הדר, ניתן לשלוח באמצעות הכתובת: law@gogay.co.il.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...